האם מכות מצרים יכלו להתרחש בדרך הטבע?

אוריה שואל: "שלום. פגשתי לאחרונה חבר ילדות שעוד לא זכה לחזור בתשובה. הוא טוען שמכות מצרים יכלו להתרחש בדרך הטבע, ושהאנשים בעבר היו פרימיטיביים ולא הבינו את המציאות".

* * *

שלום אוריה. אם חברך אכן מחפש אמת, נסה להפנות אותו לאתר הידברות. גם הצע לו לחפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית", שם ימצא חוברת מחזקת על כל עיקרי האמונה. כדאי גם לך לקרוא אותה.

לפני שנשיב על השאלה, חשוב לתקן טעות נפוצה:

אנשי העבר לא היו "פרימיטיביים" כפי שמציירים אותם בכלי התקשורת. עד היום מתחבטים טובי החוקרים להבין את גאונותם המדהימה של אנשי העבר בהשגת ידע אסטרונומי מרשים בעידן העתיק, כמו גם אדריכלות, פילוסופיה, מתמטיקה ורפואה טבעית, הדרך בו שימרו גופות למשך אלפי שנים, וכן הבנייה הארכיטקטית המדהימה בה יצרו מבנים אדירים או מופלאים בתחכומם ההנדסי (הידעת שהפירמידה הגדולה של גיזה מורכבת מ-2 מיליון סלעי ענק, כשכל אחד מהסלעים שוקלת 2 וחצי טון?).

גם השבטים הפראיים שאנו מוצאים בעולם, הגיעו בעברם מתרבויות מפוארות שנכבשו או נהרסו (האינדיאנים הנודדים היו בעברם הרחוק האימפריה הגדולה של האינקה והמאיה).

אנשי העבר לא נראו כמו שבט פרימיטיבי של אנשים חסרי-לבוש הרואים קשת בענן או ליקוי חמה וחושבים שהם צופים במאורע על-טבעי של התגלות האלים... החכמים תמיד תלו את אירועי הטבע השונים ברצון אלוקי, אך הם לא התכחשו להיותם טבעיים. גם האמונה הנפוצה שאנשים בעבר היו משתחוים לפסלים כי חשבו שהפסל הוא אליל, איננה נכונה. הם היו משתחוים לפסלים כדרך לתקשר עם אל או מלאך היושב במרומים, ולא חשבו לרגע שהפסל הוא אל (בחטא העגל ביקשו החוטאים לעבוד את ה' באמצעות פסל של עגל מזהב, אלא שדרך זו של עבודת הא-ל אסורה לפי התורה, ועל כך נענשו).

האנשים הקדמונים לא היו פרימיטיביים. גם לפני אלפי שנים ידעו בני האדם להכיר את הטבע וללמוד אותו - ואף ידעו לחזות מראש ליקויי חמה ושביטים, למפות אזורים גאוגרפים גדולים וימים, ויצרו ממלכות ואימפריות מורכבות. גם אנשים שחיו לפני אלפי שנים זיהו תופעות טבע כמו גאות ושפל, סופות ושטפונות, ליקויי חמה, קשת בענן או התפרצויות געשיות. הם תיעדו את התופעות הללו וחזו אותם.

הטענה שעשרת מכות מצרים היו "אירועי טבע" כבר נטענה לאורך הדורות, אך היא מעולם לא עמדה במבחן ההיסטוריה והמציאות. סיפור מפורסם מתאר כיצד נפוליאון בונפרטה חישב את זמני הגאות והשפל בים-סוף באמצעות גדולי המלומדים שלקח עמו למסע, וזאת בכוונה לחצות את הים בתזמון מושלם עם כל צבאו, ולהוכיח שכך עשו גם בני ישראל בצאתם ממצרים. אולם תוכניתו הוכיחה בדיוק את ההיפך: בחצי הדרך, לאחר שנפוליאון חצה עם סוסיו כברת דרך בים, החלו המים לגעוש לפתע בכל עוצמתם, ונפוליאון כמעט טבע בים עם כל חילו. רק בכוחות אחרונים שב לאחוריו. אז הודה נפוליאון בהתפעלות שקריעת ים-סוף היתה נס אלוקי על-טבעי שלא ניתן בשום דרך לתיזמון אנושי.

אנו כמובן לא זקוקים לניסויים של נפוליאון ומלומדים המציעים פרשנויות, כדי להכיר באמת האלוקית. האירועים הנסיים בתורה מתוארים באופן היסטורי, ביקורתי ומפורט, כך שכל מי שקורא על עשרת מכות מצרים מתוך המקור, יבחין מיד שהפסוקים מתארים מציאות על-טבעית של שינוי הטבע והפיכת חוקי הטבע.

באמצעות עשרת מכות מצרים, הראה ה' את שליטתו על כל חוקי הטבע, והוכיח שהוא בורא עולם ולא אחר:

במכת הדם הראה ה' את שליטתו על המים, במכת צפרדע וכינים הראה את שליטתו על החיות הקטנות, במכת ערוב הראה את שליטתו על החיות הגדולות, במכת דבר ושחין הראה את שליטתו על המחלות, במכת ברד הראה את שליטתו של חוקי הטבע, כאשר אש וברד ירדו יחד מן השמים, במכת ארבה הראה את שליטתו על התבואה, במכת חושך הראה את שליטתו על היום והלילה, ובמכת בכורות הראה את שליטתו על חיי כל אדם ואדם. כך מתעדת התורה את מכת בכורות (שמות, פרק יא): "ויאמר משה, כה אמר ה', כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, ומת כל בכור בארץ מצרים, מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים, וכל בכור בהמה, ויהי בחצי הלילה, וה' היכה כל בכור בארץ מצרים".

נאמר שכל בכורי מצרים מתו ברגע אחד, ודווקא הבכורים. גם כאן התורה מדגישה שרק היהודים ניצלו מהמכה, לאחר שהתבקשו לצבוע את מזוזות בתיהם בדם. מעשה שנועד להראות את אצבע אלוקים העוברת בכל בתי מצרים ובוחרת את המצרים באופן מכוון ונסי.

גם התיזמון המדוייק של הנסים לטובת עם ישראל, והעובדה שעם ישראל לא ניזוק מהם, מוכיחים שהאירועים לא היו טבעיים. גם בדרך הטבע לא יתכן צירוף מקרים מדוייק ומחושב כל כך, וזאת מלבד העובדה שניתנה אזהרה מפורשת לפני כל מכה במצרים, וכל מכה חלפה ברגע שפרעה נכנע לציווי השם.

כאשר התורה מספרת לנו על קריעת ים-סוף, היא כותבת במפורש (ספר שמות יד, כב): "ויבואו בני ישראל ביבשה בתוך הים, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" – ובכך מלמדת אותנו שלא מדובר בתופעה המוכרת של גאות ושפל. מיותר לציין כי בדרך הטבע לא יתכן לעולם מצב שבו ים שלם יקרע לשניים, והמים יעמדו כמו חומה מימין ומשמאל, מאפשרים לעם שלם לעבור בתוך הים במשך כל הלילה. פרעה וחילו טבעו בים מיד לאחר היכנסם בין חומות הים. כאשר התורה מתארת את מכת החושך שארכה שלושה ימים בדרך מאוד לא טבעית בה רק "לבני ישראל היה אור במושבותם" כלשון התורה, מובן שלא מופיע כאן תיאור של עוד סופת חול הנפוצה ומוכרת במצרים המדברית. התורה תיארה במפורש מכות נסיות, על-טבעיות, שלא היו מוכרות בטבע.

הבה גם לא נשכח את עמוד האש שהופיע בכל לילה, ועמוד הענן שהופיע בכל יום - אשר ליוו את עם ישראל במשך ארבעים שנה במדבר, כמו גם המן שאכלו במשך כל ימיהם במדבר, מים שהשקו את העם, ואינספור נסים נוספים שליוו את עם ישראל לאורך עשרות שנים במדבר סיני. אין ספק שהתורה מתארת נסים ולא אירועים שהם בגדר הטבע.

שיעורי תירוצים לא ננעלו, אך עם אמת ברורה כל כך, באמת שאי אפשר להתווכח.

בברכה,

דניאל בלס