פרשת תולדות: למה אירופה תומכת במוסלמים?

הפרשה מספרת לנו על הריונה של רבקה: "וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ וַתֹּ֣אמֶר אִם־כֵּ֔ן לָ֥מָּה זֶּ֖ה אָנֹ֑כִי וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־ ה"'. רבקה ידעה שהיא נושאת תאומים ובכל זאת היתה כאן במצוקה שהביאה אותה לדרוש מאת הנביא את דבר ה'. מהי אפוא ההרגעה בבשורה 'שְׁנֵ֤י גיים גוֹיִם֙ בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר'. מהי הבשורה 'המרגיעה'? מדוע הוסרה הדאגה מלב רבקה כאשר נאמר לה כי שני גויים בבטנה, וכי צפוי כאן עימות נצחי בין האומות שאת אבותיהן היא נושאת ברחמה.

כשנעיין בדברי רש"י אנו עומדים בתמיהה נוספת. הוא מפרש את הפסוק על פיד דברי המדרש: 'שני גוים בבטנך - גֵיִּים כתיב (כתיב חסר של גויים נקרא כמו גֵיִּים = גֵאִים) – 'אלו אנטונינוס ורבי, שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים'.

מה המשמעות של ההיבט הזה שבבשורה? אם יש עוד מקום להניח ולפרש כפשוטו שהידיעה של רבקה כי זהו הריון רב משמעות ובקשיים אלו אותם היא חווה כעת היא 'עושה את ההיסטוריה' (וזו לכאורה התשובה על התמיהה דלעיל) עדיין עלינו להבין מה עומקו של המסר הטמון בכך. למה חשוב לרבקה לדעת כי עתידים לצאת ממנה שני מנהיגי אומות שייהנו מרמת חיים גבוהה?

תרבות ונימוסים אירופיים

המהר"ל בפירושו 'גור אריה' אומר כי כאן הוגדרה ההבחנה בין התרבות האירופית שמוצאה מרומי - והקבלתה המסוימת לתרבות היהודית, כשהמשותף ביניהן מבדיל אותן מהתרבות הישמעאלית – ערבית. לעומתן, ישמעאל מתחילת חייו מוגדר כ'פרא אדם' והוא ושאר צאצאי הגר חיים חיי נוודים [ראה בפרשנים רמב"ן ועוד לעיל כ"ה ג' על בני קטורה - אשורים ולטושים שהם השוכנים באהלים שהם נטושים על פני האדמה].

הערבים חיו לרוב במדברות חיים פשוטים ונטולי חשיבות. לעומת זאת בני עשיו – אדום היא רומי – התלבטו באריסטוקרטיות הבאה לידי ביטוי גם בתרבות הנימוסים וסגנון האכילה...

ובכן - נמסר לרבקה – מתפתחות אצלך שתי אומות מרכזיות בעולם, אלו שהיו הראשונות לתרבות העולם.אומות שהמפריד ביניהן רב, אבל ישנה גם נקודה מנטאלית משותפת! ולא זו בלבד אלא שבזמנים מסויימים תתגשם הבשורה 'ורב יעבוד צעיר' כאשר עשיו הגדול יכיר בעליונות העם היהודי ויהיה גאה לשמש את אחיו הצעיר, חזון שאכן התממש בימי אנטונינוס ורבי, כאשר קיסר רומי אנטונינוס ראה את עצמו כתלמידו של נשיא ישראל 'רבי' (הוא רבי יהודה הנשיא שכתב את המשניות) והכניע את עצמו לסמכותו הרוחנית.

אירופה והאיסלאם

התמיכה האירופית בערבים מול ישראל, מתמיהה בכפלים. לא זו בלבד שאיבה עתיקת יומין היתה צריכה לחצוץ בין האיסלם ל'כופרים', לא רק שנחלי הדם שנשפך היו צריכים לעמוד ביניהם, אלא גם הבדלי המנטאליות התהומיים, שכאמור הינם מובנים גם בשרשי ההיסטוריה. התורה, שאינה נוקטת בדרך כלל בלשון אוהדת כלפי עשיו, מצביעה על דמיון מנטאלי בין האומות שמייצגים 'רבי ואנטונינוס' - יהודה ואדום.

אולם גם את פירוש הברית הזו ניתן למצוא בפרשתנו. בסוף פרשת תולדות  נאמר 'וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו: וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖יו ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה: חכמינו רואים בנישואין הללו שורש פורה ראש ולענה. הנישואים הללו מבשרים את הקמתה ביום מן הימים של קואליציה מסוכנת אנטי יהודית – בין אדום וישמעאל נגד ישראל.

ראינו את הקואליציה הזו בין שני הרוצחים - המופתי אל חוסייני והיטלר במלחמת העולם השניה. ראינו את רוסיה האתאיסטית מסייעת במשך עשרות שנים למדינות המוסלמיות ועד היום הינה בת ברית של ציר הרשע המוסלמי שאיראן בראשו.  ורואים אנו עד לרגע זה את אירופה הנוצרית מחבקת את המוסלמים – על אף התחזיות הפסימיות של התחזקות מגמות הג'יהאד הבינלאומי, ועל אף שהמהגרים המוסלמים עלולים להיות אסון לאירופה.

התורה חזתה מראש את הברית הזו, ובספרות חז"ל ישנה התייחסות ברורה לקואליציה של אדום וישמעאל. ברית זו איננה נובעת מהגיון פוליטי כזה או אחר ולא ממדיניות של מדינאי פלוני וכשלון מנהיגות של חברו, היא מושרשת בראשית התהוות העמים והתורה צפתה אותה מראש. עליה אנו מתפללים: 'יִוָּשְׁעוּ לְעֵין כֹּל וְאַל יִמְשְׁלוּ בָם רְשָׁעִים/ כַּלֵּה שֵֹעִיר וְחוֹתְנוֹ (=הם הנצרות והאיסלאם - עשו וישמעאל) וְיַעֲלוּ לְצִיּוֹן מוֹשִׁיעִים...

מעובד מדברי הרב מנחם יעקובזון, ראש ישיבת 'מאור יצחק' במושב חמד

הטור מתפרסם לעילוי נשמת מנחם ורחל שרעבי ע"ה.