"הת"ת מחזק את הקהילתיות של בעלי התשובה"

כמה בתי ספר אתם מכירים שפועלים מתוך לול תרנגולות?

הנה אחד כזה: תלמוד תורה 'דברי יחזקאל' שבמושב בית מאיר.

תלמוד התורה דברי יחזקאל הוקם לפני כ-12 שנים על ידי "עמותת קהילה תורנית בית מאיר" על מנת לתת מענה למשפחות של בעלי תשובה. בראש העמותה עמד ד"ר אהד היילפרין, רופא במקצועו, בעל תשובה, שלא מצא שום בית ספר שנשא חן בעיניו עבור בניו. מוסדות דתיים וחרדים יש בשפע, כמובן, אבל ד"ר היילפרין סבר שילדי בעלי תשובה צריכים מוסד שלא היה קיים עדיין. מוסד שמכיר את מציאות החיים הייחודית שלהם. התוצאה: הוא פתח תלמוד תורה בעליית הגג שבבית – תלמוד תורה עם ארבעה תלמידים בלבד. אט אט התווספו תלמידים, ועליית הגג הפכה צרה מלהכיל אותם. את הפיתרון סיפק לול נטוש בחצר הבית: הוא שופץ, והוכשר לשמש כמבנה לתלמוד תורה...

מבנה תלמוד התורה אולי שימש פעם את התרנגולות, אבל ב'דברי יחזקאל' מכוונים מאד לחינוכם של בני אדם. "אנחנו מחנכים לאהבת תורה ולאהבת ישראל, ללא הבדלי זרמים ומוצא", אומר לנו הרב אילן בורלא, מנהלו החינוכי של הת"ת. "תלמוד התורה הוקם מלכתחילה לילדים ממשפחות בעלי תשובה. יש כאן כיפות בכל הגוונים, אין עדתיות, אין "גאוות יחידה שלילית..." אין כאן סוג ב'.  יש תלמידים שאבא שלהם אברך, ויש תלמידים שאבא שלהם עובד. כולם אהובים, כולם קדושים".

למה בעלי תשובה צריכים מוסד משלהם? ב'דברי יחזקאל' מדגישים כי אינם מבקרים את תלמודי התורה החרדים הוותיקים. "אין ספק שהדרכים שלהם מתאימות להם. אבל אי אפשר להתעלם מכך שמחצית מהנשירה בציבור החרדי מגיעה מילדיהם של בעלי תשובה. שיטות החינוך החרדיות פשוט לא מתאימות תמיד למשפחות בעלי תשובה. למשל, רוב בעלי התשובה הם אינדיבידואליסטים בטבעם: זה מה שהוביל אותם לחולל שינוי דרסטי בחיים. אלא שאת התכונה הזו הם הרבה פעמים מורישים לילדיהם, שכתוצאה מכך ממש לא אוהבים מסגרות נוקשות. או למשל, בתלמודי תורה חרדים רבים אסור שיהיה שום הבדל בין מדיניות המוסד והתנהלות המשפחה. ואם כן יש הבדל כזה? הילד לומד לשקר לגביו...אצלנו זה לא קורה. יש הרבה ערנות ורגישות למה שמתרחש במשפחות. היתה תקופה אפילו שבה למד אצלנו ילד שאימא שלו לא כיסתה את הראש. האבא חזר בתשובה, האמא לא, והבנו את המורכבות ולא לחצנו על המשפחה".

בנוסף לד"ר היילפרין ולרב בורלא, נמנים על צוות הת"ת גם הרב יהודה לייב פרוש, שמייעץ לת"ת ולהורים כבר שנים רבות, ומוטי זולברג, היועץ החינוכי. "המלמדים לרוב הם בעלי תשובה ותיקים או דור שני לבעלי תשובה. השאר אמנם מבית חרדי אך י להם ניסיון ונגיעה בעולמם של בעלי התשובה", מסביר הרב בורלא.

כמו בכל תלמוד תורה, הצוות שואף לחנך את הילדים לתורה ומעשים טובים. אבל את השיטות הנהוגות כאן – סביר שלא תמצאו בכל ת"ת. הכיתות קטנות: מקפידים שלא יהיו בהן יותר מ-16 תלמידים. את החינוך עושים לא מתוך דיבורים על שכר ועונש אלא על עצם המעשה וההרגשות המתלווים אליו – כמו גם התוצאות הטבעיות. לצד לימודי קודש רבים, לומדים גם לימודי חול ברמה גבוהה. ("תשע שעות בשבוע", אומר הרב בורלא. "אנחנו מכסים בשעות האלה את כל הדרישות של משרד החינוך, בגלל הכיתות הקטנות"). מידי חודש יוצאים לטיול, ופעמיים שבוע מתקיימים אחרי הצהריים חוגים כמו ספורט, שחייה ואמנות.

הייחודיות האמיתית, עם זאת, היא ביחסי האנוש השוררים בתלמוד תורה. במוסד שבו כל כיפה מקובלת על ההנהלה ואב עובד או אב שנוסע לאומן נפוצים בדיוק כמו אבות אברכים קלאסיים, הדגש החזק הוא על יחסים משפחתיים וחמים: בין המורים לתלמידים, בין הצוות להורים, ובין התלמידים לבין עצמם. "כך אנחנו מחזקים את הקהילתיות, שלא פעם חסרה לבעלי התשובה", מסביר הרב בורלא.

היכן ממשיכים הילדים מסיימים את תלמוד התורה?

"כל אחד ממשיך בישיבה לפי מה שמתאים לו ולמשפחתו. יש שממשיכים בישיבות חרדיות קלאסיות, ויש הפונים לישיבות תיכוניות".

מהן התכניות שלכם לעתיד?

"בתקופה האחרונה הבנו שעל מנת להמשיך ולצמוח, אנו צריכים לצאת החוצה מהחממה... פתחנו גני ילדים במבשרת ציון, ובעזרת השם בתקופה הקרובה תלמוד התורה כולו יעבור למבשרת.

בעתיד הרחוק יותר, יש לנו חלום לפתוח ישיבה ברוח דומה – כזו שמתאימה מלכתחילה למשפחות של בעלי תשובה".