זמן סעודה שלישית

א. הַמִּשְׁנָה בְפִרְקֵי אָבוֹת (פֶּרֶק ה', כג') אוֹמֶרֶת כְּלָל: "לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא", תַּרְגּוּם: "לְפִי הַצַּעַר - הַשָּׂכָר". כְּלוֹמַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נוֹתֵן שָׂכָר שָׁוֶה לְכָל אֶחָד שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַמִּצְוָה, אֶלָּא הוּא בוֹדֵק לִפְנֵי כֵן כַּמָּה צַעַר הָיָה לְאוֹתוֹ אָדָם בְּעֵת קִיּוּם הַמִּצְוָה וּלְפִי זֶה מַגְדִּיל אֶת שְׂכָרוֹ. אֵין אָנוּ שׁוֹאֲפִים לְקַיֵּם מִצְווֹת מִתּוֹךְ צַעַר חָלִילָה, אֲבָל כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ מַצָּב שֶׁבּוֹ הָאָדָם נִדְרָשׁ לְקַיֵּם מִצְוָה וְיֵשׁ לוֹ קֹשִׁי בַדָּבָר, עָלָיו לָדַעַת שֶׁשְּׂכָרוֹ בַשָּׁמַיִם כָּפוּל וּמְכֻפָּל! נִתָּן לִלְמוֹד זֹאת גַּם מֵרָחֵל אִמֵּנוּ, שֶׁמֵּחֲמַת הַקֹּשִׁי וְהַצַּעַר הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לָהּ בִנְתִינַת הַסִּימָנִים לַאֲחוֹתָהּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַ לָהּ וְאָמַר: "יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ - וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם".

ב. בְּשַׁבָּת אָנוּ חַיָּבִים לֶאֱכוֹל שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת: בְּלֵיל שַׁבָּת, בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר, וּבְשַׁבָּת בַּצָּהֳרַיִם לְאַחַר תְּפִילַת מִנְחָה. אֶת שְׁתֵּי הַסְּעוּדוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אָנוּ מְקַיְּמִים דֵּי בְקַלּוּת כֵּיוָן שֶׁאָנוּ רְעֵבִים. אוּלָם, הַקֹּשִׁי הַגָּדוֹל הוּא בַּסְּעוּדָה הַשְּׁלִישִׁית, וְיֵשׁ לָדַעַת שֶׁגַּם גְּבָרִים וְגַם נָשִׁים חַיָּבִים לֶאֱכוֹל סְעוּדָה שְׁלִישִׁית.

ג. בִּקְהִלּוֹת מְסֻיָּמוֹת נוֹהֲגִים לִקְרֹא לִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית בְּשֵׁם: "שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת". וְהִסְבִּיר הַחוֹזֶה מִלֻּבְּלִין בְּסִפְרוֹ "דִּבְרֵי אֱמֶת" שֶׁהַסִּבָּה הִיא, שֶׁכַּאֲשֶׁר סוֹעֵד בִּסְעֻדָּה זֹאת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ תָאֵב לֶאֱכוֹל, הֲרֵי שֶׁהוּא מְגַלֶּה בְכָךְ שֶׁגַּם אֶת הַסְּעוּדוֹת הַקּוֹדְמוֹת אָכַל לְשֵׁם מִצְוָה, וְלֹא מֵחֲמַת הֱיוֹתוֹ רָעֵב. וְלָכֵן שְׁקוּלָה הִיא כְנֶגֶד שְׁלוֹשֶׁת הַסְּעוּדוֹת.

ד. זְמַן סְעוּדָה שְׁלִישִׁית מַתְחִיל לְאַחַר שֵׁשׁ שָׁעוֹת וָחֵצִי, כְּלוֹמַר מֵחֲצִי שָׁעָה אַחֲרֵי חֲצוֹת הַיּוֹם וְעַד לִשְׁקִיעַת הַשָּׁמֶשׁ.

ה. רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה לִפְנֵי אֲכִילַת סְעוּדָה שְׁלִישִׁית, וְכָךְ נָהַג הָאָרִ"י הַקָּדוֹשׁ, אוּלָם אִם קָשֶׁה לוֹ לֶאֱכוֹל לְאַחַר תְּפִילַת מִנְחָה - רַשַּׁאי לֶאֱכוֹל לִפְנֵי כֵן.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - תוֹלְדוֹת

"וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה': וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ"

רִבְקָה הִרְגִּישָׁה כְּאֵבִים עַזִּים בְּבִטְנָהּ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהֶעְדִּיפָה לָמוּת. הִיא הָלְכָה לְבֵית מִדְרָשָׁם שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר, וְשָׁאָלָה עַל אוֹדוֹת כְּאֵבֶיהָ? ה' עָנָה לָהּ עַל יְדֵי הַנָּבִיא, שֶׁיֵּשׁ בְּבִטְנָהּ שְׁנֵי בָּנִים - אֶחָד צַדִּיק וְאֶחָד רָשָׁע. כַּמָּה שְׁאֵלוֹת יֵשׁ כָּאן: 1. כְּאֵבִים לְאִשָּׁה בְהֵרָיוֹן זֶה דָבָר טִבְעִי, לָמָּה צָרִיךְ לָלֶכֶת לַנָּבִיא? 2. גַּם אִם הכְּאֵבִים הָיוּ חֲרִיגִים, הָיְתָה צְרִיכָה לָלֶכֶת לָרוֹפֵא וְלֹא לַנָּבִיא. 3. מַדּוּעַ אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמְעָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי יְלָדִים שֶׁאֶחָד צַדִּיק וְהַשֵּׁנִי רָשָׁע, זֶה הִרְגִּיעַ אוֹתָה? הַאִם הֵם הִפְסִיקוּ לְהִתְרוֹצֵץ? וַדַּאי שֶׁלֹּא! אָז כֵּיצַד נִפְתְּרָה הַבְּעָיָה?

יֵשׁ מַסְבִּירִים כָּךְ. רִבְקָה לֹא הָיְתָה עֲסוּקָה בִכְאֵבֶיהָ הַגַּשְׁמִיִּים, כְּאֵבִים בְּהֵרָיוֹן זֶה דָבָר טִבְעִי. אֶלָּא, רִבְקָה רָאֲתָה שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיְתָה עוֹבֶרֶת לְיַד בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה הָעוּבָּר הָיָה דוֹחֵק לָצֵאת, וגַּם כְּשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת לְיַד בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת הָיָה דוֹחֵק לָצֵאת. דָּבָר זֶה הִדְאִיג אוֹתָהּ מְאֹד! מָה טִיבוֹ שֶׁל עוּבָּר זֶה? צַדִּיק אוֹ רָשָׁע? הַאִם יֵשׁ לוֹ פִּצּוּל אִישִׁיּוּת? הוּא רוֹצֶה גַם חֲטָאִים וְגַם קְדֻשָּׁה! לָכֵן, הָלְכָה לַנָּבִיא. וּכְשֶׁשָּׁמְעָה שֶׁיֵּשׁ בְּבִטְנָהּ שְׁנֵי בָנִים אֶחָד צַדִּיק וְאֶחָד רָשָׁע - הַכֹּל הִתְבַּהֵר לָהּ, וְנִרְגְּעָה.

אוּלָם קָשֶׁה, מַדּוּעַ לֹא הִמְשִׁיכָה לִדְאֹג עַל הָרָשָׁע? אֶלָּא, רוֹאִים מִכָּאן יְסוֹד גָּדוֹל. כַּאֲשֶׁר אָדָם הוּא רָשָׁע לְגַמְרֵי יֵשׁ סִכּוּיִים גְּדוֹלִים שֶׁיּוֹם אֶחָד יַחְזֹר לַמּוּטָב. מַדּוּעַ? כִּי רְשָׁעִים מְלֵאִים חֲרָטוֹת! הָרָשָׁע יוֹדֵעַ שֶׁהוּא טוֹעֶה רַק שֶׁאֵין לוֹ אֶת הַכֹּחַ לְהִשְׁתַּנּוֹת, וְאֶפְשָׁר שֶׁיַּגִּיעַ יוֹם שֶׁיִּתְעוֹרֵר וְיַחְלִיט לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי. אַךְ, אָדָם שֶׁרוֹקֵד עַל שְׁתֵּי הַחֲתֻנּוֹת, גַּם חוֹגֵג עַל הַחֲטָאִים וְגַם בָּא לְבֵית כְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל וְעוֹשֶׂה מִצְווֹת מִידֵי פַעַם, זֶה סַכָּנָה גְדוֹלָה. כִּי הוּא מִתְנַחֵם בְּקִרְבּוֹ לֵאמוֹר: "הַמַּצָּב שֶׁלִּי בְּסֵדֶר, אֲנִי לְפָחוֹת מִתְפַּלֵּל וּמְקַיֵּם מִצְווֹת" וְזֶה מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ לְהִשְׁתַּנּוֹת. לָכֵן, עַל כָּל אֶחָד לְהַחְלִיט: "אֲנִי הוֹלֵךְ עִם ה' עַד הַסּוֹף!".