חאלב ריקה מיהודים: שתי היהודיות האחרונות חולצו ארצה

שנת 2015, ולראשונה מזה שנים רבות מאוד, העיר חאלב שבסוריה ריקה מיהודים. שתי היהודיות המבוגרות שנותרו עד כה בחאלב, הוברחו במבצע סודי וכעת שוהות באשקלון, כך עולה מידיעה שפרסם העיתון הבריטי-יהודי הוותיק, הג'ואיש כרוניקל.

בידיעה פורסם בהרחבה כי איש עסקים ושמו מוטי כהנא, ישראלי לשעבר שגדל בירושלים ומתגורר בארה"ב, הוא זה שעמד מאחורי המבצע להצלת היהודיות האחרונות. גם בעבר היה כהנא קשור למבצעי הצלת יהודים, לאחר שהתוודע למצב הנורא בסוריה, ובמיוחד כשנודע לו שארגון הטרור "דאעש" סוגר עליהם.

היעד: לצאת מסוריה

מספר חודשים לפני החילוץ, נאמר למשפחה שאיש עסקים עשיר מארצות הברית מתכנן לסייע להם לברוח מביתם שבחאלב, אזור שבו נהרגו אלפי בני אדם מירי צלפים, הפצצות והפגזות בשלוש השנים האחרונות.

המשפחה, שכונתה בכתבה משפחת "חאלבי", חששה לעזוב את ביתה וסירבה בתחילה להיענות לבריחה מתוך חשש ממצב הלחימה הבלתי פוסקת באזור כולו, בעיר ובמעברים על ידי ארגוני הטרור הפרוסים בכל האזורים.

בשלב מאוחר יותר סיפר כהנא בשיחה מניו יורק עם כתבת העיתון: "לאחר שהמשפחה החליטה שלא לעזוב, וכל רגע שהם שוהים שם מסוכן מאוד, הייתי צריך להפחיד אותם. כך באחד הימים בשעת בוקר מוקדמת הגיעו שלושה גברים לבית המשפחה, דפקו על דלתם, בתוך הבית היה פחד נורא והם חששו לגרוע מכל. לאחר שפתחו את הדלת נכנסו האנשים וצעקו עליהם שיש להם זמן קצר בלבד לארוז תיקים ולקחת חפצים אישיים לפני שיילקחו משם. הנשים עטו חיג'אב על פניהן והמשפחה נכנסה למיניבוס לבן שחיכה להם בחוץ. השלושה התלוו אליהם ובמהלך הנסיעה העבירו להם דרכונים סוריים, הם המתינו עד ל-12:00 בצהריים - זמן שבו רוב הלוחמים עוצרים את התקיפות כדי להתפלל, והמשיכו בדרכם, אז הבינו בני המשפחה שהם מחולצים ו'בדרך לאמריקה'".

"הם לא עצרו בדרך, וניזונו מפיתות ויוגורט שלקחו עמם. בין היתר המיניבוס עבר באזור מוכה קרבות. הקבוצה התכוונה לעקוף את מרבית המחסומים, אך לפתע נתגלה מולם מחסום חדש הנשלט על ידי הארגון הקיצוני ג'בהת א-נוסרה, הזרוע של אל-קעידה בסוריה. אדם מזוקן חמוש ברובה קרא לרכב לעצור. הוא נשען על החלון, התבונן במשפחה, והנהג אמר כי הנוסעים הם פליטים שברחו משלטון אסד שעושים את דרכם לצפון. הדברים גרמו לשומר להזדהות עם הנוסעים, והוא התקשר לשומר אחר מטעם הארגון הנמצא בהמשך הדרך ואמר לו לאפשר למיניבוס לעבור.

היעד של המיניבוס היה לצאת מסוריה. אחרי 36 שעות נסיעה הם הגיעו ליעד נסתר, והתמקמו בדירה שכורה, שם פגשו את איש העסקים האמריקאי מוטי כהנא. "הצלתי את הנשים היהודיות האחרונות של חאלב, זה מרגש אותי", הוא אמר.
המשפחה רצתה לחבור לקרובי משפחה שהיגרו לארה"ב, אך כהנא ניסה לשכנע אותם שבישראל יהיה להם טוב יותר. "אמרתי להם שיהיה להם קל יותר להגיע לישראל. גם אני ישראלי, ומאמין שאם אתה יהודי אתה צריך לעשות עלייה". בשלב זה עירב איש העסקים כהנא את הסוכנות היהודית.

כהנא המשיך לעזור למשפחה, והנציגים של הסוכנות היהודית ערכו בירור לגבי זהות משפחת 'חאלבי' במשך כחודש, ואישרו את עלייתן של האם הקשישה ושתי בנותיה הלא נשואות, המתגוררות כאמור באשקלון.

עשרות אלפי יהודים, צדיקים ומקובלים: יהדות סוריה בתפארתה

קהילת יהודי סוריה מנתה בשיא תפארתה עשרות אלפי יהודים, כשבראשה עמדו גדולי תורה ופוסקי הלכה גדולים ובתי כנסת לרוב, כשבהם מאות ספרי תורה ברחבי המדינה. כיום מה שנותר בקושי בקהילות היהודיות זה בשתי הערים המרכזיות, דמשק וחאלב, כשבחאלב כבר לא נותרו יהודים כלל.

בחודש תמוז תשע"ד פורסם בסוכנות תקשורת זרה כי כ-40 יהודים בלבד נותרו בסוריה. הקהילה הקטנה הצטמצמה באופן משמעותי בחודשים האחרונים. "אנחנו עדיין שומרים תורה ומצוות, משתדלים להתפלל במניין בבית הכנסת המרכזי בעיר דמשק, שעומד על תלו", כך אמר בשיחת טלפון נדירה א', חבר בקהילה היהודית הסורית בעיר הבירה. "אנחנו משתדלים להתפלל במניין שחרית, מנחה וערבית, ומקיימים את מנהגי החגים לפי מסורת דמשק". ההתרגשות בקולו של א' מורגשת במהלך השיחה. החשש התמידי הוא ששלטונות סוריה מצותתים לקווי הטלפון ומודעים למה שנאמר בשיחות. "אנחנו חיים לצד המוסלמים כמו בכל השנים, ושומרים על פרופיל נמוך. שלא כמו בעבר, הקהילה קטנה מאוד", הוא אמר.

עוד סיפר א. שבתחילת השנה חיו בסוריה כ-140 יהודים, והיום פחות מחמישים. "בדמשק הבירה אנחנו ארבעים יהודים, ובחאלב לא נותרו גברים", הוא ציין. "יש שם שבע נשים המתגוררות בשכונה היהודית, ואנחנו נמצאים בקשר איתן ומנסים לעזור להן ככל שאפשר". נכון להיום, כאמור, אותן נשים עזבו את חאלב.

שנה וחצי לאחר שפרצה המלחמה בסוריה פורסמו ב"יום ליום" ובכלי התקשורת תמונות קשות של הרס וחורבן בית הכנסת 'אליהו הנביא' בשכונת ג'ובאר שבצפון מזרח דמשק. בתמונות נראו הריסות בית הכנסת העתיק, שנבנה לפני יותר מ-400 שנה, בעקבות הפגזות של כוחות הצבא הסורי.

מקורות ישראליים רשמיים ציינו שבמשך השנים ישראל סיפקה דרך גורם שלישי את צורכי החג של המיעוט היהודי בסוריה.

בית הקברות היהודי בדמשק נמצא במצב בעייתי מאוד, לדברי א'. "גדולי תורה וקבלה נקברו בבתי הקברות בדמשק ובחאלב, וכעת בגלל המלחמה ובגלל הקהילה המצומצמת אין מי שיטפל במצבות", הוא אמר.

מצב מלחמה: נותק הקשר עם היהודים

הרב נתן חדיד, העומד בראש מכון 'שער בנימין', שחוקר את יהדות דמשק, ציין בפני "יום ליום" כי מרבית היהודים בסוריה זקנים, בדמשק המצב בכי רע, אין מידע אמין ומדויק על מצבם וכמה נשארו. אבל מניין בוודאות לא נותר, אך הדאגה בקרב הקהילות בעולם לנשארים שם היא גדולה. אלו שעזבו את דמשק בעליה האחרונה ואף בודדים שיצאו לאחר מכן עלו לארה"ב, למדינות דרום אמריקה. וחלק מהם לאחר מכן אף עלו לארץ הקודש.

האם ניתן לשוחח עם היהודים שנותרו?

"כיום אין קשר עם היהודים שנותרו שם, על אף השימוש בתקשורת אלקטרונית, היהודים שם חוששים לדבר ולהתבטא מחשש להאזנות מאנשי הממשל".

האם קיימת קהילה מגובשת עבור יהודים יוצאי דמשק?

"הקמנו ב"ה ארגון המכונה 'מכון שער בנימין' שנוסד עבור כל יוצאי דמשק בארץ ובעולם, להאדיר את המורשת הגדולה ולהחיות אותה לדור הצעיר שמתעניין ורוצה לדעת עוד על יהדות עשירה שנעלמה כלא הייתה. במכון שער בנימין מתקבלות פניות רבות הן בנושאי מנהגי העדה, הן בנושאים משפחתיים והן עבור תאריכי לידה של הנולדים בדמשק ב-150 השנים האחרונות, כדי לברר את מקור המשפחה.

"עד היום יצאו מתחת ידי המכון סידורי תפילה, מחזורים, הגדה של פסח הכוללת מאות פירושים מתוך כ"י של חכמי דמשק שאף את שמותיהם אף אחד לא הכיר. ולאחרונה הוצאנו מצרך נדיר 'בקשות של שבת' של יהודי דמשק בתכלית הדיוק ובהשקעה גדולה של מיטב המומחים המוסיקליים, כדי לשוב ולהרים את קרנם של יוצאי הקהילות בדמשק".