נס התפילין של הצלם איתן אסרף

פעמים רבות (אולי רבות מדי) אנחנו נוטים שלא לייחס חשיבות גדולה לניסים הקטנים שקורים לנו בכל יום. אך איתן אסרף, צלם מוכשר במקצועו - כבר למד על בשרו שהדברים 'הקטנים' הם הם המשמעות האמיתית של החיים. הם השמחה, הם האושר הנכסף, הם התקווה והיופי. במילים אחרות, אדם שלא מתבונן בניסים הקטנים ולא אומר עליהם תודה - קרוב לוודאי שגם לא יתייחס בכובד ראש, לניסים הגדולים יותר בחייו. 

וכך כתב איתן בפוסט, בדף הפייסבוק שלו - "איתן אסרף - החיים בזווית שלא הכרתם":

"החלטתי לשתף אתכם בסיפור מרגש שעבר עליי היום, אמיתי לגמרי! בשש השנים האחרונות אני מניח תפילין כל בוקר, באהבה. אתמול לא ישנתי בבית, ואת התפילין השארתי בביתי. התעוררתי הבוקר במרכז ויצאתי ליום פגישות שגרתי בתל אביב. מהבוקר, בין פגישה לפגישה חיפשתי להניח תפילין בכל מקום אפשרי בתל אביב. כל בית כנסת שהגעתי היה סגור. חיפשתי את חסידי ברסלב בכל צומת אפשרית, ואין איפה להניח. בשעה שלוש וחצי סיימתי פגישה ברמת החייל והיה לי חלון של חצי שעה, עד הפגישה הבאה.

"סלפי עם בורא עולם" - תמונה מדהימה שצילם אסרף את עצמו, בעצמו

"מטרים ספורים ממקום הפגישה יש פארק יפהפה. אמרתי לעצמי: 'לך תעשה סיבוב...', ראיתי ספסל והתיישבתי עליו. כהרגלי בזמן פנוי התחלתי לזפזפ באינסטגרם, ולפתע נזכרתי שלא הנחתי תפילין. תוך כדי המחשבות מצאתי את עצמי פונה לאבא שבשמיים ואומר לו כך: 'אבא שבשמיים, אתה יודע שחיפשתי להניח היום תפילין בכל דרך, ולא הצלחתי. תוך עשרים דקות אני מתחיל פגישה, ולא נראה לי שאצליח להניח היום תפילין. ברשותך אבא יקר, אני אומר עכשיו שמע ישראל! אז בבקשה אבא, קבל זאת כאילו הנחתי היום תפילין'. שמתי את היד על עיניי, ואמרתי קריאת שמע. 

"איך שאני מסיר את ידי מעל עיניי - אני רואה במרחק כ20 מטר ממני -  בחור צעיר (לא איזה דוס), מניח תפילין בין העצים (!). כשכולי רועד, ניגשתי לבחור וביקשתי ממנו להניח תפילין. כמובן שנענה בחיוב. הצמרמורות עדיין בגופי, פשוט לא ייאמן! מסקנה? חברים, יש מי שמקשיב לתפילותינו! פשוט צריך לבקש מכל הלב והנשמה, ואין סיבה שהיושב במרומים לא יענה לבקשתינו".

כשסיימתי לקרוא את הפוסט, התרגשתי מאוד. טלפנתי לאסרף, והודיתי לו על פרסום הדברים. אך הוא, בענווה שאין כדוגמתה, אמר: "יש דברים שאני לא מוותר עליהם. התבוננות בניסים הקטנים של החיים, למשל, והודיה עליהם - זה חוק בל יעבור אצלי". לשאלתי האם הוא אדם מאמין, עונה אסרף בנימה שאינה משתמעת לשני פנים: "איך אפשר לחיות בעולם הזה, להיות עד לדברים נפלאים שעוברים לנגד עיניך ולא להתפעל ממי ש'ברא כל אלה'? ברור שאני מאמין שיש בורא לעולם, והוא אבא טוב שאוהב את כולנו. אסור לשכוח את זה". 

ואם אסרף אומר דברים כאלה, חזקה עליו שהוא יודע על מה הוא מדבר. "גדלתי והתחנכתי במשפחה מרוקאית חמה, עם הרבה אהבה לדת וכמובן, עם שמירה על קלה כבחמורה. כך שמושגים כמו שמירת שבת, הנחת תפילין, קידוש, חגים, וכדומה - זה לא משהו שזר לי". בהתחשב בעובדה שהיה בן בית אצל הרב כדורי זצ"ל ("איך לא? יש לי הורים צדיקים") - הדיבורים הללו אינם מפתיעים במיוחד. "האמונה היא הבייבי שלי, ואני שומר עליה מכל משמר", הוא אומר. אבל מלבד האמונה הגדולה שבה התברך, הוא גם שומר שבת, קובע עתים לתורה, מתפלל שעות תפילות ביום, ועושה הרבה נחת לבורא בזיכוי הרבים - בתמונות ומשפטים מחזקים שהוא מפרסם בדף שלו. 

אחרי דיבורים כאלה נפלאים, שכל כולם לב אחד גדול ופתוח להכיל את הטוב שברא הקב"ה לברואיו - מה הפלא שהוא זוכה להצליח בעיסוקו, ולסחוף אלפי (אם לא מיליוני) מעריצים בכל העולם? אחרי שכבש את הבמות התקשורתיות הנחשבות בארץ, יצא שמעו גם בגלריות לאמנות ופלטפורמות שונות בחו"ל. הוא אולי מתענג על ההישג, אבל ענוותנותו לא נותנת לו להרחיק לכת ולהגיע ל'כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה'. "זווית צילום בלתי שגרתית, יוצרת תמונה קסומה", כתב בעמוד שלו. והוא צודק. אחרי ככלות הכל, כל מה שקורה לנו בחיים, כל השפע שמגיע או לא מגיע אלינו - הוא עניין של זוויות. 

אם אתה עומד בזווית הנכונה, מתבונן במה שעובר עליך בצורה נכונה, ומסגל לעצמך ראייה בלתי שגרתית על החיים - הרי שחייך יהפכו בין רגע לתמונה אחת קסומה. 

צפו בגלריית התמונות המקסימה של "איתן אסרף - החיים בזווית שלא הכרתם"