יונתן פולארד: "אחרי שהשוטרים יצאו, הסתובבתי וראיתי שולחן שבת ערוך"

הרב פסח לרנר, סגן נשיא 'ישראל הצעיר' בארה"ב. הוא מחבריו הקרובים של יונתן פולארד, האסיר שיצא לפני שבוע לחופשי אחרי שלושים שנה בבית כלא אמריקאי. לרנר, שליווה את פולארד במסירות שנים ארוכות, סיפר לעיתון 'משפחה' בריאיון שהתפרסם בסוף השבוע האחרון על השבת הראשונה של פולארד כאדם חופשי.

"שאלתי אותו איך עברה עליו השבת. הוא נאנח ואמר לי: "שבת נכנסה בארבע ורבע. כמה דקות לפני כן, בשעה ארבע, הגיעו לכאן נציגי הרשות הפדרלית וחיברו אותי למתקן .GPS הייתי 30 שנה בכלא ועדיין רוצים לשלוט בכל צעד שלי. אתה מתאר לעצמך שזו לא תחושה נעימה"..."

אבל היה גם הצד השני, סיפר פולארד לרב לרנר. "רגע אחרי שהשוטרים יצאו הסתובבתי לכיוון הסלון, וראיתי שולחן שבת ערוך, עם נרות שאסתר הדליקה, חלות, בקבוק יין וברכונים. מהביזיונות עברתי ישירות אל השבת הראשונה שלי כאדם חופשי, עם אשתי. שבת כהלכתה בפעם הראשונה בחיי.

"זאת הייתה שבת נפלאה. שבת ראשונה שבה עשיתי קידוש בצורה יהודית ומשפחתית, עם חלות טריות, עם זמירות. אני חושב שהייתי צריך לברך שהחיינו משום שאסתר קנתה פירות וירקות שלא אכלתי שלושים שנה. היה שם טחינה וחומוס, ואני חייב לומר לך שבפעם הראשונה בחיי אכלתי סחוג תימני שאשתי קנתה. זה היה נפלא".

למרבה הצער פולארד לא יכול היה ללכת לבית הכנסת לכל תפילות השבת. "במובנים רבים הוא עדיין אסיר", מסביר הרב לרנר, "הוא לא יכול לצאת מהרדיוס בו נמצא ביתו, ומשבע בערב עד שבע בבוקר הוא במעצר בית מלא. בנוסף, מותקן על גופו אזיק אלקטרוני שמשדר את מיקומו בכל רגע נתון, וכל מכשיר אלקטרוני סביבו מנוטר אונליין".

פולארד, שחזר בתשובה בשנותיו במאסר, מסר את נפשו על שמירת המצוות בכלא, מספר הרב לרנר. "הרבה שנים הוא עבד במפעל לייצור משקפיים, עבודה של שישה ימים בשבוע למעט יום ראשון. במקביל לתהליך ההתחזקות הרוחנית הוא ביקש לחדול מעבודה בשבת, ולכן ביקש שיחליפו לו עבודה. מאז העבודה שלו היתה לנקות את תאי השירותים והמקלחות. זו היתה עבודה פיזית ולא נקייה, שהיתה כרוכה בהשפלות שאני מעדיף שלא לתאר. את כל זה הוא עשה רק בשביל לשמור שבת".

פולארד לאחר שחרורו מהכלא (צילום מסך)

הרב לרנר מוסיף ומספר כי פולארד היה קם מוקדם מאד מידי בוקר כדי להניח תפילין ונזקק להקרבה רבה כדי לאכול מזון כשר. במשך שנים הוא פשוט לא אכל בשר. בפסח, היו שנים שהנהלת הכלא אישרה לו לקבל חבילת מצות אחת בלבד, שהיתה אמורה להספיק לו לכל ימי החג.

הרב לרנר סייע ליונתן פולארד להגיש עתירה כנגד תנאי השחרור המגבילים והחריגים מאד שהושתו עליו. המגבלה המציקה במיוחד לפולארד היא האיסור לצאת מתחומי ניו יורק: הוא חולם לעלות לארץ ישראל ולהשתקע בה. "הוא אמר לי שהוא חולם על הרגע שבו ייגע באבני הכותל ויברך את ברכות 'הגומל' ו'הטוב והמיטיב'. לדבריו, זה יהיה המקום הראשון שיבקר בו מיד לאחר שירד מהמטוס. עד אז, מוטל עלינו להמשיך וללחום. העבודה לא נגמרה".

"הקב"ה לא נותן לאדם ניסיון שאינו יכול לעמוד בו", מוסיף הרב פסח לרנר. "כדי להיות שלושים שנה בכלא ולצאת משם אדם שפוי תוך עמידה בניסיונות רבים של שמירת מצוות – צריך הרבה כוחות. לג'ונתן יש כנראה את הכוחות הללו. אדם - שפחות מעשרים וארבע שעות אחרי שחרורו ולמרות תנאי שחרור משפילים,  מתרגש משבת נפלאה עם שולחן שבת, חלות וקידוש – הוא אדם מיוחד עם כוחות עילאיים. יונתן הוא אדם יוצא מן הכלל".