מדוע אסור להשתמש בנרות של חנוכה?

א. הַמַּדְלִיק נֵרוֹת חֲנֻכָּה, צָרִיךְ לְבָרֵךְ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת: א. "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה". ב. "שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה". ג. "שֶׁהֱחֶיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה". וּבִשְׁאָר הַלֵּילוֹת מְבָרֵךְ אֶת שְׁתֵּי הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת בִּלְבַד.

ב. יֶשְׁנוֹ כְּלָל בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת: "כָּל הַמִּצְווֹת מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לָעֲשִׂיָּתָן", זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהַבְּרָכָה צְרִיכָה לִהְיוֹת לִפְנֵי הַקִּיּוּם. וְלָכֵן, רַק לְאַחַר שֶּׁסִּיֵּם לְבָרֵךְ אֶת שְׁלֹשֶׁת הַבְּרָכוֹת יַדְלִיק אֵת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה.

ג. חֲכָמִים הִדְרִיכוּ אוֹתָנוּ וְאָמְרוּ לָנוּ: "כָּל פְּנִיּוֹת שֶׁאַתָּה פוֹנֶה יִהְיוּ לְיָמִין", צַד יָמִין מְרַמֵּז לְצַד הַקְּדֻשָּׁה. וְכָךְ גַּם לְגַבֵּי נֵרוֹת חֲנֻכָּה, בַיּוֹם הַשֵּׁנִי יַדְלִיק קוֹדֵם אֶת הַנֵּר הַשְּׂמָאלִי וְיִפְנֶה יָמִינָה לַשֵּׁנִי. וְכֵן בְּכָל הַיָּמִים יַתְחִיל בַּשְּׂמָאלִי וְיִפְנֶה יָמִינָה.

ד. לְאַחַר שֶׁהִדְלִיק נֵר אֶחָד - יָכוֹל לְהַתְחִיל לוֹמַר אֶת נֻסָּח "הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ..." תּוֹךְ כְּדֵי הַדְלָקַת שְׁאָר הַנֵּרוֹת. וּלְאַחַר מִכֵּן נוֹהֲגִים לוֹמַר "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד", וְלָשִׁיר "מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי".

ה. מִי שֶׁשָּׁכַח לְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָינוּ" בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אִם נִזְכָּר תּוֹךְ חֲצִי שָׁעָה לַהַדְלָקָה - יְבָרֵךְ. וְאִם עָבַר חֲצִי שָׁעָה יְבָרֵךְ לְמָחֳרַת אוֹ בִשְׁאָר הַיָּמִים.

ו. מִי שֶׁהִתְחִיל לְהַדְלִיק וְשָׁכַח לְבָרֵךְ, אִם נִשְׁאַר לוֹ לְפָחוֹת נֵר אֶחָד שֶׁעֲדַיִן לֹא הִדְלִיק אוֹתוֹ - יָכוֹל לְבָרֵךְ אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת. אַךְ, אִם הִדְלִיק אֶת כָּל הַנֵּרוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה - יְבָרֵךְ רַק בִּרְכַּת "שֶׁעָשָׂה נִסִּים", וּבַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן גַּם "שֶׁהֶחֱיָינוּ".

ז. אָנוּ אוֹמְרִים "הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבַד", מָה הַכַּוָּנָה? כֵּיוָן שֶׁהַנֵּרוֹת הֵם קְדוֹשִׁים אָסוּר לָנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כִּי בְּכָךְ אָנוּ מְזַלְזְלִים בִּקְדֻשָּׁתָם, וַאֲפִילוּ לְצֹרֶךְ מִצְוָה כְּגוֹן לִלְמֹד תּוֹרָה, מָדוּעַ? א) כִּי אִם כֵּן לֹא יִהְיֶה נִכָּר שֶׁהֻדְלְקוּ לְפַרְסֵם אֶת הַנֵּס. ב) כִּי נֵרוֹת חֲנֻכָּה הֵם זֵכֶר לַמְּנוֹרָה שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיָה אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְשׁוּם צֹרֶךְ.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, י', יט'):

"בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּיל" (א')

דִּבּוּרִים... דִּבּוּרִים... דִּבּוּרִים... הַכֹּל דִּבּוּרִים! וּמִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁמֵּאַחַר וְזֶה רַק דִּבּוּרִים זֶה לֹא נּוֹרָא - טוֹעֶה בְטָעוּת גְּדוֹלָה וּמָרָה!! הַדִּבּוּר הוּא עוֹצְמָתִי! הוּא מַשְׁפִּיעַ! הוּא מַטֶּה אֶת הַכַּף! הוּא מֵבִיא פַרְנָסָה אוֹ מוֹנֵעַ פַּרְנָסָה! כֵּן מַמָּשׁ כָּךְ! ( "פַּ'רְ'נָ'סָ'ה" = "רֶ'סֶ'ן פֶּ'ה")

הַיּוֹם, יֵשׁ טֶלֶפוֹנִים וּפֶלֶאפוֹנִים וַאֲנָשִׁים מְדַבְּרִים כָּל הַיּוֹם, וְזוֹ אַחַת הַסִּבּוֹת שֶׁיֵּשׁ גַּם הַרְבֵּה צָרוֹת. מִי שֶׁמְּדַבֵּר הַרְבֵּה בְרֹב הַמִּקְרִים מִסְתַּבֵּךְ מְאֹד. מַדּוּעַ? כִּי יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אִסּוּרִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהִכָּשֵׁל בָּהֶם עַל יְדֵי הַדִּבּוּר: שֶׁקֶר, לָשׁוֹן הָרַע, רְכִילוּת, גַּאֲוָה, לָדוּן לְכַף חוֹבָה, דִּבּוּרִים בְּטֵלִים וְעוֹד. וְכָל דִּבּוּר כָּזֶה מַשְׁפִּיעַ מְאֹד. וְלָכֵן, מִי שֶׁרוֹצֶה חַיִּים טוֹבִים וּמְבֹרָכִים צָרִיךְ לְהִתְרַגֵּל לִשְׁתֹּק יוֹתֵר. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לָנוּ שִׁמְעוֹן בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה", כִּי גַם אִם אָדָם יִרְצֶה לְהִזָּהֵר וּלְדַבֵּר רַק מָה שֶׁמֻּתָּר, כִּמְעַט בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי שֶׁיַּצְלִיחַ. כִּי הַפְּרָטִים רַבִּים מְאֹד וּמְסֻבָּכִים וְהוּא יִכָּשֵׁל מַהֵר וּבְלִי לְהַרְגִּישׁ. וְזֶה מָה שֶׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע", לֹא יִתָּכֵן לְהִנָּצֵל מֵהַפֶּשַׁע אִם תְּדַבֵּר הַרְבֵּה. לָכֵן, תִּהְיֶה חָכָם וְתַחְסֹּך בַּמִּלִּים כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר: "וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו - מַשְׂכִּיל".

אוּלָם, אֵין הַכַּוָּנָה לִשְׁתֹּק תָּמִיד. אֶלָּא כְמוֹ שֶׁמַּסְבִּיר הַמִּדְרָשׁ: "אָמַר שְׁלֹמֹה: לֹא אָמַר הַקַּבָּ"ה שֶׁתֵּאָלֵם פִּיךָ וּתְהֵא יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֵק כְּאִלֵּם. אֶלָּא תֵן דַּעְתְּךָ לֹא לְדַבֵּר עַל אָדָם אַחֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּעָנֵשׁ! אֵין לְךָ גָּדוֹל מֵאַהֲרֹן וּמִרְיָם, הַבְּאֵר עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אֶת יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת מִרְיָם, וְעַנְנֵי כָבוֹד מַקִּיפִים אֶת יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת אַהֲרֹן, וְכֵיוָן שֶׁנָּתְנוּ רְשׁוּת בְּפִיהֶם וְדִבְּרוּ בְמֹשֶׁה - לֹא שָׁתַקְתִּי לָהֶם". "בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע, וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו - מַשְׂכִּיל". תַּחְסֹךְ בְּמִּלִּים - וְתַצְלִיחַ!

לְדַבֵּר עִם אַבָּא...

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַחַיִּים עוֹבְרִים מַהֵר מְאֹד, יָמִים, שָׁבוּעוֹת וָחֳדָשִׁים. לֹא מִזְּמַן נִפְרַדְנוּ מֵהַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, וּכְבָר אָנוּ עוֹמְדִים בְּפֶתַח יְמֵי הַחֲנֻכָּה.. "יָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר".. לָכֵן, בָּאתִי לְדַבֵּר אִתְּךָ, כִּי רַק הַקֶּשֶׁר אִתְּךָ הוּא הַטּוֹב הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי.

תּוֹדָה לְךָ בּוֹרֵא עוֹלָם עַל כָּל הַטּוֹב שָׁאַתָּה גּוֹמֵל אִתָּנוּ, מַמָּשׁ בְּחֶסֶד חִנָּם, וּבִפְרָט עַל כָּךְ שָׁאַתָּה מְזַכֶּה אוֹתָנוּ עִם כָּל מַה שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ "לַחֲטוֹף" בְּכָל יוֹם לְפָחוֹת חָמֵשׁ דַּקּוֹת שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה, שֶׁאוּלַי נִרְאָה לָנוּ קָטָן, אוּלָם בֶּאֱמֶת הוּא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, שֶׁכֵּן בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, נֵאָלֵץ לְהִפָּרֵד מִכָּל קִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, לְהַשְׁאִירָם כָּאן לְמַטָּה וְלַעֲלוֹת לְבַדֵּנוּ לָעוֹלָם הַבָּא הַנִּצְחִי, וְשַׁם, נְגַלֶּה שֶׁאוֹתָן דַּקּוֹת שֶׁזָּכִינוּ לִלְמֹד בָּהֶן אֶת תוֹרָתֶךָ, זִכּוּ אֶת נִשְׁמָתֵינוּ בְּשָׂכָר אֵינְסוֹפִי שֶׁלֹּא יְתֹאַר וְלֹא יְשֹׁעַר, שָׂכָר שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הָיוּ רוֹצִים אוֹתוֹ בִּשְׁבִילָם, כִּי כָּל מִילָה מִתּוֹרָתֶךָ הִיא אֵשׁ לַהֶבֶת! הִיא קְדֻּשָׁה בּוֹעֶרֶת! הִיא חַיֵּי נֵצַח בְגַן עֵדֶן, וְעַל כָּךְ אֲנִי מוֹדֶה לְךָ בְּכָל לִבִּי, נַפְשִׁי וּמְאֹדִי.

וּכְעֵת אַבָּא יָקָר, הִתְחַלְנוּ לִלְמֹד אֶת הַהֲלָכוֹת הַקְּשׁוּרוֹת אֲלֵיהֶן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתַּעַזְרֵנִי לְקַבֵּל אֶת קְדֻשַּׁת שְׁמוֹנַת הַיָּמִים הַנִּפְלָאִים הַלָּלוּ מִיּוֹם כה' בְּכִסְלֵו, וְאֶזְכֶּה לִשְׂמוֹחַ בָּהֶם מְאֹד וּלְהַרְבּוֹת בִּסְעוּדוֹת מִּצְוָה שֶּׁאֹמַר בָּהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה. זַכֵּנִי ה' לְהַדְלִיק בְּכָל יוֹם אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה בְּשֶׁמֶן זַיִת מְהֻדָּר, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁכָּל הַשְּׁמָנִים וְהַפְּתִילוֹת כְּשֵׁרִים לְהַדְלָקַת הַחֲנֻכִּיָּה, אֲבָל כְּבָר אָמַרְנוּ בְּשִׁירַת הַיָּם: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" כְּלוֹמַר, שֶׁיֵּשׁ לְהַדֵּר וּלְהִתְנָאוֹת לְפָנֶיךָ בְּמִצְווֹת, לָכֵן זַכֵּנִי הַשָּׁנָה לְהַדְלִיק חֲנֻכִּיָּה בְּשֶׁמֶן זַיִת זָךְ וּפְתִילוֹת מִצֶּמֶר גֶפֶן, וְלֹא אֶחְסֹךְ מִכַּסְפִּי אֶלָּא אֶקְנֶה בְּלֶב רָחַב שֶׁמֶן מְהֻדָּר, שֶׁכֵּן גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁבְּעִנְיְנֵי הָאֹכֶל וְהַבְּגָדִים אֲנִי רוֹצֶה תָּמִיד אֶת הַטּוֹב וְהַטָּעִים, וּכְסָפִים רַבִּים מִתְבַּזְבְּזִים עַל כָּךְ מִדֵּי יוֹם, וּמַדּוּעַ לֹא אֶקְנֶה לִכְבוֹד מִצְוָתְךָ שֶׁמַּגִּיעָה פַּעַם בְּשָׁנָה אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בְּכַמָּה עֲשָׂרוֹת שְׁקָלִים?? אַבָּא, רַחַם עָלַי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה קַמְצָן וְתֵן בִּי יֵצֶר טוֹב לְעַבְדֶּךָ בֶּאֱמֶת.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לְהָנִיחַ אֶת הַחֲנֻכִּיָּה בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ יִרְאוּ כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר אֲנָשִׁים אֶת הַנֵּרוֹת הַדּוֹלְקִים וְיִתְפַּרְסֵם הַנֵּס. וְכֵן, תַּעַזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מֵהַזְּרִיזִים הַמַּקְדִּימִים לְמִצְווֹת וּמַדְלִיקִים אֶת הַחֲנֻכִּיָּה מִיַּד בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים, אֲבָל כַּמּוּבָן מִבְּלִי לְהִלָּחֵץ וְלִכְעֹס עַל בְּנֵי בֵּיתִי, כִּי אִם אֶכְעַס - מַה אַרְוִיחַ בְּכַעֲסִי? שׁוּם דָּבָר! רַק אַפְסִיד מִכָּךְ! לָכֵן, עֲזֹר לִי לִהְיוֹת רָגוּעַ, שָׁלֵו וְשָׂמֵחַ בְּעֵת קִיּוּם הַמִּצְוָה. וְגַם אִם בְּטָעוּת יִשָּׁפֵךְ הַשֶּׁמֶן וְכַדּוֹמֶה עַל יְדֵי אֶחָד הַיְלָדִים וְכַדּוֹמֶה - לֹא נּוֹרָא, עֲזוֹר לִי לְחַיֵּךְ, לְהַבְלִיג וְלִסְלֹחַ.. כִּי כָּךְ יָאִירוּ הַנֵּרוֹת הָעִקָּרִיִּים שֶׁהֵן הַנְשַׁמּוֹת שֶׁל בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ עַם יִשְׂרָאֵל, וָאֶזְכֹּר תָּמִיד שֶׁ"הַדְלָקָה עוֹשֶׂה מִצְוָה", כְּלוֹמַר, שֶׁבָּרֶגַע שֶׁהִדְלַקְתִּי - כְּבָר נֶעֶשְׂתָה הַמִּצְוָה, וְגַם אִם בְּטָעוּת כָבוּ הַנֵּרוֹת אַחַר כָּךְ - לֹא נּוֹרָא, אַדְלִיק אוֹתָם שׁוּב בְּשִׂמְחָה אַךְ לְלֹא בְּרָכָה נוֹסֶפֶת.

"יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי"