תורכיה ורוסיה – על מסלול התנגשות?

מסעדות הדגים על הטיילת של איסטנבול, על גדת מיצרי הבוספורוס, הן מקום הבילוי האהוב ביותר על בני העיר הגדולה והעתיקה של תורכיה. השחפים הגדולים מנערים את נוצותיהם בין המטיילים כמעט ללא פחד. הסירות והאוניות המשייטות עשרות מטרים מהסועדים ומהמטיילים משרות אווירה של רוגע.

אלא שדווקא במקום היפה והשלו הזה רואים התורכים את אחד המחזות המרהיבים והמפחידים כאחד: הצגת השרירים של רוסיה. כל כמה שעות עוברת בבוספורוס אניית מלחמה רוסית בדרכה דרומה, לסוריה. האוניות הרוסיות ענקיות, מאיימות, משייטות במהירות רבה ומסוכנת והרעש שהן מקימות מרעיד את הצלחות במסעדות הדגים ואת הלבבות של הסועדים והמטיילים.

מאז פרצה מלחמת האזרחים בסוריה, במרץ 2011, נמצאות רוסיה ותורכיה משני עברי הסכסוך: רוסיה תומכת באסד בכל כוחה הדיפלומטי ולאחרונה גם הצבאי, ואילו תורכיה עושה כל שביכולתה כדי להפיל את אסד ושלטונו. פוטין וארדוע'אן הם שני מנהיגים חזקים, המתגוששים ביניהם על חורבותיה של סוריה ועל גוויותיהם של הסורים.

עד היום הייתה ההתגוששות בין רוסיה ותורכיה בעיקר באמצעות סיוע לוגיסטי ששני הצדדים הגישו, זו לאסד וזו למתנגדיו, אבל בימים האחרונים מתפתח עימות ישיר ומסוכן מאוד בין שתי המדינות. שתיהן מונהגות בידי שני אנשים שיכורי כוח וחסרי מעצורים, ולא ניתן להפריד את הממד האישי מהממד הצבאי, הפוליטי והתרבותי.

רוסיה היא מדינה חילונית שמניעיה הם רצון לשמר את מעמדה כמעצמה גלובלית, ואילו תורכיה היא מדינה דתית אסלאמית שמעמד האסלאם כמוביל את עתיד העולם חשוב למנהיגיה עד מאוד. לרוסיה כוח צבאי אדיר, ותורכיה – בנוסף לכוחה הצבאי גדול – היא חברה בנאט"ו, ארגון שנמצא בעימות פוליטי מתמשך עם רוסיה של שורה של סוגיות אירופיות וביניהן אוקראינה, פריסת טילים ומכ"מים במדינות מזרח אירופה.

לאחרונה מאשימות מדינות מערב אירופה – שהן חברות בנאט"ו – את תורכיה באחריות לגל המהגרים הגדול השוטף את אירופה וחלק ממנו מגיע מתורכיה, ומנהיגי אירופה משוכנעים שארדוע'אן מציף את היבשת במהגרים מתוך כוונה ברורה לאסלם את אירופה באמצעות ההגירה.

אלא שהסוגיה הסורית שונה בחומרתה מכל הסוגיות האחרות, שכן בשבועות האחרונים מעורבת רוסיה באופן ישיר בלחימה בסוריה, וצבאה – ובעיקר מטוסיה – מבצעים פעולות מלחמתיות רבות היקף ועתירות נפגעים על גבולה הדרומי של תורכיה. התורכים הרואים את אוניות המלחמה עוברות בתוך תורכיה – במיצרי הבוספורוס – יודעים היטב שאוניות אלה נושאות כלי משחית שנועדו להילחם עבור אסד, שנוא נפשו של ארדוע'אן.

בימים האחרונים עולה הרגישות של התורכים כלפי פעולותיה המלחמתיות של רוסיה, כשמטוסיה של זו החלו להפציץ מטרות מורדים תורכמנים המתגוררים מזרחה מלטקיה, עיר הנמל של מדינת העלווים, שרוסיה מקימה עבור אסד ועבור עצמה. התורכים לא יכולים לעמוד מנגד כשאחיהם מותקפים בפצצות ענק רוסיות, ולכן הם החליטו לפעול כנגד המפציצים הרוסיים.

ביום שלישי השבוע הפילה תורכיה מטוס קרב סוחוי 24 רוסי, שתורכיה טוענת שהוא חדר לתחום האווירי התורכי אחרי שהוזהר לא לעשות כן. רוסיה מנגד טוענת שהמטוס הופל כשהיה מעל השטח הסורי, והפלתו תוארה על ידי פוטין עצמו כ"סכין בגב". אמירה זו חשובה ביותר, כי היא רומזת על כך שתורכיה נוקטת את שיטות הסכינאות של מדינת האסלאם, בת טיפוחיה שזכתה בסיוע תורכי רב ומגוון לאורך השנתיים האחרונות, מסיוע לוגיסטי דרך רכישת הנפט וכלה בהברחת ג'יהאדיסטים. אולי פוטין נקט את המטפורה "סכין בגב" בהשפעת הרוצחים הפלסטינים...

במקביל למילים החריפות, מקדמת רוסיה מערכות טילי S-300 לאזור צפון מערב סוריה, ומיקום זה יאפשר לרוסים לפעול נגד חיל האוויר התורכי עמוק בתוך שטח תורכיה, כמו גם לסכן את פעילות חילות האוויר של נאט"ו בבסיס אינצ'רליק. למוסקבה יש חשבון ארוך שנים עם בסיס זה, שכן ממנו היו ממריאים מטוסי הריגול והצילום האמריקניים, U-2 ו- SR-71, שחגו מעל ברית המועצות בזמנה, בגבהים שלא אפשרו להגנה האווירית הסובייטית להתמודד איתם. רק פעם אחת היא הצליחה להפיל מטוס U-2, עקב תקלה שחייבה אותו להנמיך טוס. סגירת התחום האווירי של אינצ'רליק תהיה עבור הרוסים סגירת מעגל.

במקביל, ביטל שר החוץ הרוסי, אנדריי לברוב, ביקור בתורכיה שתוכנן השבוע, וזאת על רקע האפשרות שהתגברות המתח בין רוסיה ותורכיה עלולה לסכן את הסחר בין המדינות המגיע מדי שנה לעשרות מיליארדי דולרים. ארדוע'אן עצמו אמר שתורכיה יכולה למצוא תחליף לגז הרוסי ולחשב מחדש את מסלול הסחר התורכי עם רוסיה. ארדוע'אן יודע שמצבה הכלכלי הירוד של רוסיה מאפשר להפעיל עליה מנופים כלכליים, אם כי גאוותו של פוטין עלולה להיות חשובה יותר משיקולים כלכליים של רוסיה כולה.

רוסיה הטילה בימים האחרונים הגבלות על תנועת משאיות תורכיות בשטח רוסיה אל הרפובליקות של מרכז אסיה, ובכך היא פוגעת ביכולת היצוא של תורכיה. לתורכיה יש סיבות נוספות לחשוד בכוונותיה של רוסיה, שכן רוסיה נמצאת בקשרים טובים עם כמה מיליציות כורדיות בסוריה ובעיראק, שכן אלו רוצות ואולי אף יכולות להתמודד עם צבא הג'יהאדיסטים של מדינת האסלאם, לפחות במישור המקומי.

בעצרת האו"ם האחרונה הכריז פוטין שהיחידים הנלחמים נגד מדינת האסלאם הם הצבא הסורי והכורדים. ארדוע'אן ראה בהכרזה הזו פגיעה בתורכיה ובו אישית, שכן הוא טוען שגם הוא נלחם נגד מדינת האסלאם, ולא רק הכורדים והצבא הסורי, שנואי נפשו.

אובמה חושש מפוטין?

שחקן ספסל הנמצא גם הוא על מגרש ההתגוששות בין תורכיה לרוסיה הוא ארה"ב. הנשיא אובמה נמצא בדילמה, שכן מצד אחד הוא חושש מפוטין העלול להגביר את צעדיו נגד תורכיה החברה בנאט"ו, והיא עלולה לבקש את עזרת בעלות בריתה, ובראשן ארה"ב, להגן עליה מפני רוסיה, שכן במקרה של סכסוך אלים בין מדינה חברה בנאט"ו ובין מדינה שאיננה חברה, אמורות מדינות נאט"ו להגיש לחברה המותקפת סיוע צבאי וכלכלי.

אובמה איננו רוצה להתערב בסכסוך בין תורכיה לרוסיה, שכן זה יחייב אותו להודות בכך שיש בעיה במזרח התיכון שפתרון הבעיה הישראלית-פלסטינית לא יפתור אותה. גם ראשי מדינות נאט"ו האירופיות אינם ששים אלי קרב מול פוטין. הם לא עשו זאת באוקראינה, שכנתם ממזרח, והם לא יעשו זאת בסוריה, שהיא לא שכנה ולא אירופית. לבד מזאת, אובמה אינו רוצה לצאת נגד רוסיה כי פוטין חזק מדי, נחוש מדי ומסוכן מדי. גם ארדוע'אן אימפולסיבי מדי לטעמו של אובמה, ולכן וושינגטון קוראת לרוסיה ולתורכיה לסדר את העניינים בשקט ולהרגיע את המצב.

אלא שלאורך השבוע האחרון הכריזו כמה ארגונים רשמיים רוסיים על הפסקת הקשרים עם תורכיה. סוכנויות נסיעות מבטלות יציאת תיירים רוסיים לתורכיה, וזה עלול להביא לנזק כלכלי רב לאתרי נופש המתפרנסים לא רע מתיירות רוסית.

אחרי פיצוץ המטוס הרוסי בסיני אחרי שהמריא משארם א-שיח', הופנו תיירי רוסיה לתורכיה. אבל אם התיירות הזו תירתע מללכת לתורכיה, לאן היא תלך? לישראל? זה אולי טוב לבעלי המלונות באילת, אך לא טוב לישראל, כי מיד יימצא מי שיאשים את ישראל ביצירת הסכסוך בין רוסיה לתורכיה כדי לשכנע את התיירים הרוסיים שלא יגיעו לסיני ולתורכיה, אלא לחופיה השלווים והמרהיבים של ישראל. תיאוריית הקונספירציה שולטת בכיפת המזרח התיכון שלטון ללא מצרים. אפילו הדגים בבוספורוס והשחפים של איסטנבול מכירים אותה היטב.