האדם - מכונה או נשמה? הבה נפעיל את ההגיון

עודד (שם בדוי) שואל:

"שלום, אשמח אם תענו לי: איזו הוכחה שבאמת יש נשמה לאדם שאחרי 120 עולה? ואם אלוקים רוצה שיהיה טוב לאדם למה בורא פגמים בתינוקות?

אני שמעתי עד היום שהאדם שונה מבעל חיים רק בגלל שהמח שלו יותר מפותח, ושהחלקים של התודעה והבחירה נמצאים במח. האם יש עדות ברורה לחיים שלאחר המוות? שמעתי שבמוות קליני המח מייצר חזיונות מתת המודע שלו. ולגבי רעיונות כמו מוסר וצדק, אנו רואים שזה קיים גם אצל הגויים. אשמח למענה! תודה"

* * * 

שלום וברכה עודד,

ישנן הרבה הוכחות למציאות הנשמה. לשם כך עלינו להפעיל את ההגיון. אציג תחילה את ההוכחות, ולאחר מכן נדון בשאלה, האם ייתכן שמקורם במח.

1. התודעה והבחירה החופשית:

ההוכחות הלוגיות מבוססות על העובדה שהאדם שונה מכל בעלי החיים, ויש בו כוחות נפש שלא ייתכן שהם חלק מהטבע, כגון הבחירה החופשית והתודעה - שאין להם מקום בעולם החומר. חוקי הטבע אינם מאפשרים כלל מושג של בחירה בין טוב לרע (בעלי החיים פועלים על פי אינסטינקטים קבועים מראש). עצם קיומה של יישות אוטונומית באדם מעידה על כך שיש באדם יישות רוחנית פנימית, שתמשיך להתקיים גם לאחר מות הגוף. נושא זה קרוי במדע בשם "הבעיה הפסיכופיזית".

2. אהבה צדק ורחמים:

כמו כן קיימים באדם מושגים רוחניים שאין להן מקור בעולם החומרי. מושגים כמו אהבה ורחמים, ומוסר ומצפון, וצדק וערכים - מושגים נעלים אלו אין להם יסוד בעולם החומר, שמבוסס מטבעו אך ורק על הישרדות ותועלתיות. אין ביקום שלנו אטום של אהבה, או מולקולה של צדק, אך עובדה שהמושגים הללו חשובים לאדם יותר מכל דבר אחר בחיים. זוהי הוכחה נוספת למקור הרוחני שנמצא באדם.

(ולגבי שאלתך על הגויים: הרי המוסר הוא מושג שהבורא טבע בכל בני האדם, ועובדה שאברהם אבינו היה אדם צדיק וישר שחיפש את אלוקים עוד לפני שניתנה תורה. אלא שבאמצעות התורה אנו יודעים בדיוק כיצד לבצע את רצון השם האמיתי, לבחור בטוב, ולהימנע מהרע, ולהתחבר אליו יתברך. התורה היא ספר הוראות היצרן).

3. הנסיון של היצר הרע:

בנוסף לכך קיבלנו בעולם הזה יצר טוב ויצר רע, המעידים על כך שהבורא בוחן אותנו על מעשינו הטובים והרעים, עדות ברורה לחיים לאחר המוות.

4. ידיעה פנימית על הנצחיות:

כמו כן, אין אפילו תרבות אחת בכדור הארץ שלא הסיקה על קיומה של נשמה באדם והחיים לאחר המוות, דבר שמוכיח כי ידיעה זו טבועה עמוק בכל בני האדם.

5. חוסר סיפוק מהחומר:

בשונה מבעלי החיים שמוצאים את כל סיפוקם בעולם החומר, נמצא שהאדם הוא היצור היחיד שלא מסתפק בחומר, ואינו מסוגל להגיע לאושר באמצעות החומר, ואין זה משנה כמה כסף ומזון ויכולות חומריות ישיג בחייו. מה שמעיד על נשמתו הרוחנית הנמצאת בקרבו הזועקת למקור יוצרה.

6. הרגש הדתי:

 בנוסף לזה, קיים באדם רגש דתי חזק מאוד שמושך אותו להשיג ידיעה על בוראו, להתפלל אליו ולעובדו. עובדה זו מתבטאת בכל התרבויות בעולם, וחוצה ימים ותרבויות. המושג הדתי אין לו שייכות בעולם החומר, ומעיד על משמעות חייו הרוחנית של האדם בעולם הזה - להתחבר למקור יוצרו הרוחני שברא אותו.

מובן שאילו היה האדם רק חומר, לא היתה לו סיבה לחפש חוויה שהיא מעבר לחומר, וכל סיפוקו היה צריך לבוא לידי ביטוי בעולם החומרי - בתענוגות חומריים באוכל ובילוי ופרייה ורבייה. עצם העובדה שבני האדם שואפים ליותר, ומחפשים יותר, מעיד על המקור הרוחני שבקרבם.

7. עדות לחיים לאחר המוות, תמצא במיליוני עדויות של מתים קליניים מכל רחבי העולם, שבהם אנשים מתרבויות שונות ואמונות שונות שהגיעו לסף המוות, תיארו תמיד יציאה מן הגוף, וחוויה צלולה מאוד בעת שליבם ומוחם נדם, וחזו כולם בשער לעולם הבא. הטענה שאנשים מדמיינים את החוויה (כגון שנוצרים רואים את ישו) היא שקר והמצאה שהופצה על ידי מתנגדים. אך רובן המוחלט של העדויות מתארות את אותה חוויה בדיוק של יציאה מהגוף. ראה כאן מחקרים:

https://www.hidabroot.org/he/comment/reply/109418

באתר הידברות נפתח מדור שעוסק כולו בחיים שלאחר המוות, ותמצא בו הרצאות ומאמרים רבים בנושא מוות קליני:

https://www.hidabroot.org/he/category/3136

ולגבי שאלתך על פגמים בתינוקות: פגמים מולדים נוגעים לחשבונות שמים קודמים, שבעבורם ירדה הנשמה לעולם הזה בגוף פגום. לעיתים הדבר נועד עבור תפקיד מסויים, ולרוב כעונש וכפרה על מעשה חמור שעשתה הנשמה בחייה הקודמים. ראה כאן לגבי גלגולי נשמות, בהרצאתו של הרב אהרון לוי, סוד הצדק העליון:

https://www.hidabroot.org/he/video/59204

* * *

האם ייתכן שמקורם של המושגים הללו נובע מן המח?

ובכן, המח איננו יותר מאשר מכונה - מחשב משוכלל שמבצע פעולות קבועות מראש שנקראות "אינסטינקטים". אך מנין מגיעה התודעה? 

גם אם ניצור את המחשב המשוכלל ביותר בעולם, שיעלה על כל היכולות האנושיות לחשב ולבצע פעולות, מחשב זה עדיין לא יגלוש מעצמו ברשת, או יגלה תחומי עניין ומחשבה בעולמנו. כי למחשב אין כל רצון ותודעה, ולא משנה כמה קודים נמשיך להוסיף בתוכנה שלו, הוא רק יבצע את הפעולות שתוכנתו בתוכו מראש, ולעולם לא יגלה מחשבה עצמאית משלו. בחירה חופשית לא תיתכן במציאות החומר, כי המושג של בחירה סותר את החוקיות של החומר, ומתעלה עליו.

גם המכונה שנקראת מח, איננה מסוגלת לסתור את חוקי הטבע, ולבצע בחירה חופשית שסותרת את חוקי הטבע. המח גם איננו מסוגל לחוש בחשיבות המצפון, ערכים וצדק, שאינם קיימים בעולם החומר, וגם אין להם כל משמעות חומרית.

המח הוא חומרי, הוא מתואם להישרדות טבעית בעולם החומר, ואינו אמור לבקש משמעות רוחנית ודתית, או להקריב את החיים החומריים בעבורם. אין ספק שהרגש הדתי הוא הרגש הכי חזק שיש באדם.

עצם העובדה שהאדם חובן בתוכו את כל התכונות הרוחניות שתוארו, מעיד על המקור הרוחני שמפעיל את המכונה המוחית המופלאה שבו, שיש נהג בתוך הרכב. ובמות הגוף, חוזרת הנשמה שנהגה בו למקור יוצרה.

חפש בבקשה בגוגל את החוברת "שיחה גורלית". חוברת קצרה זו מתארת לא רק את חווית המוות הקליני, אלא גם משיבה על שאלות אלו בהרחבה, ועל שאלות נוספות כמו למה ה' ברא אותנו. מומלץ ביותר.