סקר: אינטרנט ללא השגחה – אחד מכל שלושה ילדים עבר טראומה

נזק נפשי אצל ילדים כתוצאה מחשיפה לא מבוקרת לתכנים: סקר שנערך לאחרונה בידי חברת נילסן והוזמן על ידי מרכז הבקרה של חברת תום לסינון תכנים, חושף ממצאים מחרידים הנוגעים לפגיעה הנפשית שחווים ילדים, כתוצאה מחשיפה בלתי מבוקרת למדיה, ובכללה אירועי גל הטרור הנוכחי.

הסקר נערך בחודש האחרון, בקרב 300 הורים יהודים לילדים בגילאי 8-15, ובאמצעות מספר מצומצם של שאלות, ניסה לבדוק את המודעות של ההורים למצבם הנפשי ולהרגלי צריכת המידע של ילדים בשבועות האחרונים.

הטריגר העיקרי כאמור לסקר בתקופה זו, הוא מתקפת הטרור האחרונה, במסגרתה הוצפה המדיה בתכנים קשים, לעיתים אף קשים מנשוא, של תמונות מזוויעות וסרטונים קשים של עשרות פיגועי דקירה, דריסה, יידויי אבנים ופיגועים מחרידים ברחבי המדינה – שחלקם אף צולמו בזמן אמת, ומרביתם אף הופצו ללא כל סינון בשונה ממה שהיה נהוג בעבר.

ממצאיו של המחקר היו קשים וחד משמעיים: ראשית, 97% מההורים דיווחו כי ילדיהם, בגילאי 8-15 נחשפו למצב הביטחוני בשבועות האחרונים, בעיקר בקרב הגילאים הבוגרים. עוד דיווחו 60% על חשיפת הילדים בגילאי 12-15 ברמה שנחשבת רבה עד רבה מאוד, למול 38% שציינו כי ילדיהם כבר בגילאי 8-11 "זכו" לרמת חשיפה זו.

בנוסף לכך דיווחו ההורים, כי 70% מהם סבורים כי עיקר החשיפה לתכני הטרור הקשים היתה בשיחות עם בני המשפחה – זאת ללא קשר לגיל, וכן 66% נוספים טענו כי החשיפה העיקרית היתה דרך שיחות במסגרת הלימודים בבתי הספר. בנוסף, למעלה ממחצית מהם (59%) טענו כי עיקר החשיפה של הילדים היתה דרך מהדורת החדשות בטלוויזיה, ושליש מהם (28%), טענו כי עיקר החשיפה היתה דרך סרטונים שהועברו בוואטסאפ או רשתות החברתיות השונות כמו פייסבוק, שכאמור כללו גם סרטונים קשים ואכזריים ותמונות לא מצונזרות מזירות פיגועים.

נקודה מטרידה נוספת, היתה שכל ההורים (68%) שדיווחו על כך שילדיהם נחשפו לתכנים הקשים באמצעות מדיה אינטרנטית ולא מסורתית (כמו טלוויזיה), מדווחים על חשיפה במידה רבה עד רבה מאוד למצב הביטחוני, בהשוואה ל-46% שנחשפו למצב הביטחוני באמצעות מדיה מסורתית. ניכר גם, כי ילדים שנחשפו למצב הביטחוני באמצעות מדיה אינטרנטית הושפעו הרבה יותר (הביעו יותר חשש או דאגה), בהשוואה לנחשפים באמצעות מדיה מסורתית (78% אל מול 68%).

כמו כן, 94% מההורים דיווחו כי ילדיהם הביעו חשש או דאגה מהמצב הביטחוני, ואף במידה רבה יותר בקרב הגילאים הבוגרים, ו-50% מההורים, תיארו כי החשש של הילדים בא לידי ביטוי בכך שחששו לצאת מהבית, להסתובב במקומות ציבוריים, ואף ללכת ולחזור מבית הספר.

ומה עושים ההורים בעניין? עד כמה הם לוקחים אחריות ומפקחים על התכנים שילדיהם נחשפים אליהם ומשפיעים עליהם עמוקות? 60% מהם מצהירים כי הם מנסים להגביל את החשיפה של ילדיהם למצב הביטחוני, בעיקר בקרב ילדים הצעירים (70% מול 50%). החשיפה מבחינתם, מתבטאת בהגבלה או איסור גורף על הצפייה במהדורת החדשות, במיוחד בקרב הגילאים הצעירים יותר.

גם לגבי חשיפת הילדים לסרטונים, היו ההורים כמעט תמימי דעים שלו היו מונעים מילדיהם חשיפה זו – היו מפחיתים בקרבם את תחושת החרדה. שכן לפי נתוני המחקר, כמעט כל ההורים (92%) חשבו שחסימת סרטונים תפחית את החרדות שילדיהם חשים מהמצב הביטחוני, כאשר 65% אף חשבו כי החסימה תביא להפחתה במידה רבה עד רבה מאוד. התופעה ניכרת במיוחד בקרב הגילאים הצעירים ובקרב ילדים שעד כה לא נחשפו לסרטונים.

כאמור, אין זה המחקר הראשון שהתפרסם השנה בנושא זה. מוקדם יותר, פורסם מחקר אחר בנושא החשיפה לאינטרנט, בו נחשף כי 2 מתוך 3 ילדים בישראל גולשים באינטרנט ונחשפים ישירות ובאופן בלתי אמצעי עוד לפני גיל 13 לתכנים של אלימות קשה, וכל מיני מרעין בישין חמורים מכך. מאותו הסקר עלה כבר אז, כי 95% מההורים מודים שילדיהם בגילאי 12-15 גולשים ללא השגחתם, מה שמסב להם נזק נפשי שלעיתים הוא בלתי הפיך לחלוטין.

זירת פיגוע בירושלים (צילום: דוברות מד''א)

בדומה לכך, גם איגוד הרופאים בישראל יצא לאחרונה בקריאה שיש להגביל את חשיפת הילדים למסכים ולמדיה, תוך שהם מונים שלל נזקים  שעשויים להיגרם מכך, ובהם השמנה, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות שינה והתמכרות למסכים.

יריב פאר, מנכ"ל חברת תום, שהזמינה את הסקר, התבטא בנוגע לממצאים וטען כי "הסקר מחדד פעם נוספת את מה שאנו יודעים כבר שנים: להורים כיום אין שליטה אמיתית על תכנים שילדינו נחשפים אליהם. החשיפה הבלתי אמצעית שיש היום לילדים בגילאים 8-15 באמצעות האינטרנט, הביאה לתוצאה כואבת המביאה לכך שאחד מכל שלושה ילדים עובר טראומה. מצב זה לא היה קיים בעבר ומדובר כאן בבעיה חדשה שכל הורה חייב לטפל ולקחת עליה אחריות".

עוד הוסיף ואמר, כי "כל הורה יכול וצריך ביושר לומר שהגלישה באינטרנט אינה חוויה בלתי מוגבלת, וכי בגיל 18 יוכל להחליט במה הוא צופה ובמה לא. עד אז ובהסכמה עם הילדים, ההורים חייבים להגביל את הגישה של הילדים לתכנים למען בריאות נפשם וללא חשש לאבדן חופש הבחירה. המחשבים בבית, הטאבלטים אינם מוגנים מתכנים שאינם מתאימים לילדים ויש פתרונות שמאפשרים הגנה על הילדים לצד המשך גלישה חופשית להורים".