ממר למתוק: איך הלענה מנקה את הגוף?

אחד המשקאות היותר מוכרים לנו מהמטבח המרוקאי בעיקר בחורף הוא תה עם שיבא. מעבר לטעמו המעודן, שימושים רבים יש לשיבא ברפואת הצמחים. אחד המפתחות להבנת תפקידיו החשובים מונח בטעמו המריר והחזק. צמחים מרירים ממריצים ברובם הפרשת מיצי מרה ומחישים את זרימתה. בכך הם מסייעים לסילוק חומרי פסולת מהכבד ומדרכי העיכול.

אחד החומרים המסולקים דרך מיץ המרה הוא הכולסטרול, ובכך יורדת רמתו בדם. תופעה נוספת שפוגשים מדי פעם אצל אנשים היא 'כבד שומני': הנעה של מיץ מרה המיוצר בכבד יוצר הנעה כללית של הכבד, ושומן מיותר הנמצא בכבד מוצא את דרכו אל מחוץ לכבד דרך מיץ המרה. כיוון שמיץ המרה מכיל כולסטרול וחומרים שומניים נוספים, זרימה תקינה של מיץ המרה יכולה להשפיע אף במצבים של עצירות שכן החומרים השומניים מסייעים להחלקה ביציאה של הפסולת אל מחוץ לגוף.

צמחים מרים מסייעים אף  במניעת היווצרות אבני מרה. אחת הסיבות להיווצרות אבני מרה היא זרימה לא תקינה של מיץ המרה ושקיעת חומרים שבו (כגון כולסטרול) בכיס המרה. מכאן שזרימה תקינה של נוזל המרה תצמצם את האפשרות של היווצרות אבני מרה. יש לציין שאין הכוונה בשימוש במינונים של שתיית "תה עם שיבא" באופן חד פעמי ולעתים רחוקות כי אם במינונים טיפוליים שהם מעט יותר ובצורה עקבית. דוגמה לצמחים דומים בעלי תכונות דומות העובדים על הנעת הכבד המוכרים לנו הם גדילן מצוי והארטישוק - שהוא ממשפחת הגדילן ובעל תכונות דומות.

מעבר לכך, טעמה המר של השיבא יכול לסייע לטיפול בתולעי מעיים. יש המשתמשים בחליטה של השיבא גם לטיפול בכינים. 

יש לציין, שבמסגרת טיפולית אין להשתמש בשיבא בהריון ובהנקה. 

אליהו שכטר הוא אירידיאולוג ומטפל טבעי