אסף הרופא שיבח אותה: סגולותיה של הקורנית

באחד מימי שישי פגש אותי שכני ושאלני האם אני מגדל בגינתי צמח בשם 'קורנית' לצורך תיבול תבשיל. עניתי, שפרט לעובדה שהקורנית טעימה בתור תבלין וריחה נעים במיוחד יש לה איכויות רבות בתור צמח מרפא.

כבר אסף הרופא (רופא יהודי שחי בארץ ישראל בסביבות טבריה לפני כ-1.500 שנה וכתב את ספר הרפואות העברי הקדום ביותר) כתב על הקורנית שהיא "מפילה שרץ שבבני המעיים (תולעים), מועילה לשיעול, לחזה, לנשימה, לריאות, ולנשוכי נחשים". כיום, ידוע הצמח כתרופה לשיעול ליחתי. הוא מכייח, כלומר, מאפשר לליחה שתפוסה בגרון להשתחרר, ובכך להקל על השיעול. כמו כן, הצמח מחטא דרכי נשימה ובכך מסייע למניעה וטיפול בהצטננות ומחלות חורף שונות; מסייע להרחבת סמפונות ובכך מסייע למצבים של ברונכיטיס אקוטי וכרוני, אסטמה ובכלל קוצר נשימה ועוד מצבים שונים הקשורים למערכת הנשימה. כמו כן, הוא משמש לטיפול בבעיות שונות במערכת העיכול.

כאמור, הצמח מסייע בשיעול. ואכן, נערך מחקר בו ניתן למשך חמישה ימים לקבוצה אחת סירופ של קורנית ולקבוצה השנייה ניתן סירופ קונבנציונלי המוכר כמסייע בשיעול. בתוצאות מחקר זה לא נראו הבדלים בין שתי הקבוצות. כלומר, הסירופ של הקורנית פעל לא פחות טוב מהסירופ הקונבנציונלי.

מחקרים משנות ה-90 הראו שלשמנים הנדיפים בצמח, תימול וקרווקרול, פעילות נוגדת חיידקים ובמיוחד כנגד הליקובקטר פילורי עד כדי כך שהיו שטענו שפעילותו יכולה להחליף טיפולים אנטיביוטיים. כמו כן, ראו במחקרים שלשמנים אלו יש פעילות נוגדת פטריות ותולעים. תכונות אלו וכן העובדה שהוא מפיג גזים, ממקמים אותו גם כצמח המסייע לפעילות מערכת העיכול בכך שמטפל בזיהומים חריפים בה, כאבים וחולשה במערכת העיכול ועוד.

בנוסף לכך הצמח משפר תהליכי עיכול וספיגה של מזון. הוא מפריש חומצת קיבה (HCL) ומסייע בכך לפעילות הקיבה בעיקר בכל מה שקשור בעיכול חלבונים.

המינון בדרך כלל הוא כפית עלים כתושים לכוס מים וביום יש לשתות 3 כוסות.

אליהו שכטר הוא אירידיאולוג ומטפל טבעי