להאיר באור אחר: המסר של חנוכה

בהפטרה של שבת חנוכה, אנו קוראים בנבואת הנביא זכריה בה מתוארים נרות המנורה בבית המקדש השלישי, שיבנה במהרה בימינו. אך בתוך תיאור נפלא זה ישנו אירוע תמוה ביותר: ''ויראני את יהושע הכהן הגדול עומד לפני מלאך ה' והשטן עומד על ימנו לשטנו''. יהושע באותו המעמד מתואר כשעומד בבגדים צואים. והשטן מקטרג על יהושע הכהן הגדול, אך הקב''ה גוער בו ומציג את יהושע כ''אוד מוצל מאש''.

מה פשר העניין?

מתחת לפסוקים סתומים אלו מסתתר סיפור מדהים עם מסר ייחודי.

בזמן חורבן בית המקדש הראשון התנהל קרב איתנים ברחבת בית המקדש בניסיון נואש מצד הכוהנים למנוע את חורבנו של ביהמ''ק, אך משמים גזרו אחרת והאויב השתלט על בית האלוקים ושרפו באש.

במעמד זה טיפסו על גגו הבוער של ההיכל 80 אלף כהנים, והשליכו את עצמם לאש הבוערת. אף אחד לא ניצל, למעט כהן אחד בשם יהושע הכהן הגדול. אף הוא השליך עצמו ללהבות, אבל אז קרה הנס. האש לא שלטה בגופו, והוא שרד את החורבן הנורא.

לכן הנביא מתאר אותו כאוד מוצל מאש – אש החורבן, בה נשרפו 80 אלף מאחיו הכוהנים (לפי ירושלמי תענית כ"ה).

אך מסתבר שהעניין לא נגמר.

באותו הזמן – מספרת הגמרא (בבלי סנהדרין צ"ג) – היו שני נביאי שקר בעם ישראל, האחד נקרא בשם אחאב, והשני צדקיה. שניהם הציגו עצמם כצדיקים ומנבאים בשקר בשם ה'' שכביכול דורש מנשות השרים להישמע לשני הנביאים הללו לחטוא בגילוי עריות.

להרצאתו של הרב אליהו עמר בנושא חנוכה:

הקב''ה כעס מאוד על התרמית ועל חילול ה' הנורא שיצא מכך, ולכן הודיע ע''י ירמיהו הנביא שסופם של השניים יהיה רע ומר, ''עתיד נבוכדנצאר מלך בבל לשורפם באש''. השניים פונים כביכול בדבר ה' לבתו של נבוכדנצאר להישמע להם לגילוי עריות.

בשלב הזה מתערב נבוכדנצאר שקצת הכיר את נביאי ה' האמיתיים, ואמר לשני המתחזים – ''ידוע לי שאלוקי ישראל שונא זימה, והנה אתם באים בשמו ואומרים שזה רצונו?"

אמרו לו השניים בחוצפתם, ''אנחנו נביאי האמת, ואלו שאמרו לך הם נביאי השקר''.

נבוכדנצאר לא התבלבל אמר להם, ''את חנניה משאל ועזריה, כבר בדקתי שהם נביאי אמת בכך שזרקתים לאש ונצלו. אם אתם טוענים שאתם נביאי אמת, אבדוק גם אתכם, ונראה, אם תושלכו לאש ותנצלו סימן שנביאי אמת אתם''.

השניים הבינו מיד לאיזו פינה בעייתית נכנסו, אך מיד התעשתו ואמרו לנבוכדנצאר: ''הם היו שלושה לכן ניצלו, אנחנו רק שניים, אין לנו מספיק זכויות להינצל''.

נבוכדנצאר פתר להם את הבעיה כהרף עין. ''תביאו משהו שלישי שנזרוק אותו אתכם, וכך תוכלו לעמוד במבחן האש''.

בשלב הזה נזכרו השניים שיש כהן צדיק אחד שכבר הושלך לאש וניצול, הלא הוא יהושע הכהן הגדול. אם יושלך עימהם, הם ינצלו בזכותו, וכך יערימו על המלך.

מיד זומן יהושע הכהן הגדול אל המלך, ושלושתם הושלכו לאש.

בנקודה זו התקיימה נבואת ירמיהו, כאשר שני הרשעים הללו נשרפו באש כדבר ה'.

ואילו יהושע הכהן הגדול יצא ללא פגע, אך עם נזק קטן, והוא שבגדיו נחרכו קמעה באש.

וזוהי הסיבה השנייה שבעטיה נקרא ''אוד מוצל מאש''.

וזוהי הסיבה שבחזון הנבואה נראה לבוש ''בגדים צואים''.

אך מהי הסיבה האמתית שנחרכו בגדיו?

מבארת הגמרא דבר מדהים. שמשמים נתבע יהושע כהן גדול, מדוע ילדיו נשאו נשים שאינם ראויות לכהונה, והוא לא מיחה בהם. ולכן נתפס על עוונם. חשוב לציין שמיד אחרי אירוע זה בניו תיקנו את הטעות, ומיד נראה בחזון הנבואה ''בבגדי מחלצות'' תחת הבגדים הצואים.

המסר הנפלא בסיפור זה דווקא בחנוכה – מפני שחנוכה נקרא חג החינוך, ע''ש חנוכת המזבח. חינוך פירושו התחלה.

ילדינו הם פיקדון טהור בידינו, לחנוך אותם לדרך ה', שבבוא העת יפרשו כנפיים לחיים משלהם, ויהיו בהם העוז והיכולת להתעלות מעלה מעלה בעבודת ה'.

איך עושים זאת ?

כמו בחנוכה – חושך לא מגרשים עם מקלות, אלא עם אור.

כך גם בעבודת ה': יש להאיר ,לעודד, לפרגן ולהעצים את הנקודות החיוביות בנפש ילדינו, והפלא המדהים, שהחושך יעלם מאליו.

ובפרט בדור עקבתא דמשיחא, כשהרחוב מציע הנאות ותאוות בלי שום אידיאולוגיה.

אנו כהורים חייבים לתת לנוער הנאה בלימוד כנגד הנאות החולין הריקות.

שאיפות לעבודת ה' כנגד תאוות גשמיות.

ועם הרבה אהבה, אור, ותפילה.

כך נחנוך בעז''ה דור נוסף, בשרשרת הדורות המפוארת – לעבודת ה' .

חנוכה שמח!