בראשית אמיתית

יתרו מגיע ממדין לפגוש את משה במדבר, ומשה מספר לו את נפלאות ה', הנסים והמופתים הגדולים שראו בני ישראל. יתרו מתרגש, מודה ומברך ואומר: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל הא-להים..")  שמות יח, יא). אומר על כך רבי נחמן: "כל מי שרוצה לחוס על עצמו ולחשוב על תכליתו הנצחי, כל תקנתו, שאיך שהוא, איך שהוא יהיה בעיני עצמו בכל יום כבריה חדשה ממש. כי באמת נעשה האדם כבריה חדשה בכל יום, שבשביל זה מברכין כל ברכות השחר, כמבואר בשולחן ערוך... שיראה.. שזה היום שעומד בו עדיין לא היה בעולם.. ולא יהיה עוד  היום הזה בעולם".

השאלה הגדולה היא: איך מרגישים כל יום כמו אדם חדש? איך לא סוחבים איתנו את כל העבר על הגב כמו צב?

לאה היא אשה באמצע שנות החמישים. לפני שנים מספר היא עזבה מקצוע מכניס ומכובד, כיוון שמצב בריאותה הנפשי לא אפשר לה להמשיך לעבוד. היא שקעה יותר ויותר בדכדוך עד שהגיעה לטיפול תרופתי בדיכאון העמוק שפקד אותה. במהלך השנים, היא חוותה עצמה ככישלון, לא מוצלחת ולא שווה. באבחון פסיכולוגי דרך כף היד (בשיטה מדעית וללא עתידות) שערכתי לה, התגלתה דמות עשירה בכישרונות. בשיחה שלאחר האבחון, היא שיתפה אותי בחוויות התסכול והכאב על חוסר מימוש והגשמה של כישרונותיה וחוסר ידיעה לאיזה כיוון עליה לפנות ועוד בגילה ה"מופלג"... לעתים קרובות אני רואה אנשים שחושבים שהם כבר בסוף חלילה וזה מאוחר להתחיל!

החסידות מלמדת אותנו חידוש עצום: כל יום הוא יום חדש ואפשר להתחיל בו מחדש. לא אפשר, אלא - צריך!

בעקבות האבחון, היא נרשמה ללימודים ברפואה משלימה (לימודים שלמדה בעבר אך לא עסקה בנושא) ובמקביל, החלה לטפל. אנרגיה חדשה הוזרמה לחייה, ולאחר מספר חודשים, כשהיא צברה כבר תגובות מצוינות מנשים הבאות לטיפולה, היא חזרה אלי להמשך אימון. במפגש הראשון, היא העלתה את הקושי שלה לחזור לתחום הציור בו הצטיינה בנעוריה. למרות שהיא משתתפת בחוג פעם בשבוע, היא מרגישה תסכול מכך שאינה ניגשת לציור בזמן הפנוי שיש לה בשפע. עשינו דמיון מודרך והיא חוותה "תמונה" מחייה בגיל 4 כשאמה מעירה לה על ציור לא מדויק שהיא עשתה. היא חוותה רגשות של כעס, תסכול, התערבות, ייאוש, חוסר אונים, כישלון, לא שווה. צפו ועלו פחדים כמו פחד מריקנות, שעמום וחוסר אמון שהיא יכולה לצאת מהבור הזה. התרגול שניתן לה (eft  והדמיה) איפשר לה להרגיש תוך דקות ספורות הקלה, שמחה, זרימה, התחדשות, רצון ליצירה ואמונה בעצמה.

יש להדגיש כמובן שזה אינו קסם. זה דורש תרגול לפחות 21 יום על אותו נושא כדי לנטרל אותו לחלוטין. היום היא מרגישה שהיא יכולה לגשת וליצור בכל עת בלי מחסומים ובלי להיות "צב" ולסחוב את העבר על הגב. זהו ממש קיום הלכה בשולחן ערוך, להשאיר את זיכרונות העבר במקומם ולהתחיל את היום עם שמחה, יצירה והתחדשות. "ברוך... המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית"!