הסאבטקסט של חנוכה: יוון זה כאן?

מאז קום המדינה, מציגה מערכת החינוך את חג החנוכה בתור סמל הלאומיות: בבתי הספר בישראל מלמדים את הילדים כי החשמונאים (הנקראים גם בשם "מכבים") היו בעצם צבא לוחמים יהודיים שנלחמו במדינות אויב במטרה להשיג חופש, עוצמה צבאית והקמת מדינה; לוחמים מעטים נלחמו נגד רבים, ובניצחונם הראו על "כוחו ועוצם ידו של הצבא הישראלי" הקדום... תיאורים אלה, הגם שקוסמים לאנשים רבים, הם למעשה רחוקים מאוד מהמקורות ההיסטוריים, וממטרתם האמתית של המכבים. כפי שנראה, חג החנוכה הוא למעשה חג דתי מאוד, שמטרתו הייתה תורנית מיסודה.

פירוש המילה "חנוכה" הוא מהלשון "חניכה" (כלומר הכשרה), ומשמעותו נוגעת לחנוכתו מחדש בית המקדש, לאחר שהיוונים כבשו וטימאו אותו. חנוכה הוא חג של ברכה והלל על הנסים שעשה לנו הקב"ה בהבסת היוונים ששלטו בארץ לפני אלפיים שנה. הדלקת הנרות לקוחה בצורתה מן המנורה המקראית, אשר שכנה במשכן עוד מימי אהרון הכהן, ולאחר מכן ניצבה בבית המקדש בירושלים.

על הסביבונים מצויים ראשי התיבות "נס גדול היה פה". חנוכה הוא חג לזכר הניסים של טהרת המקדש והניצחון נגד היוונים שגזרו על היהודים לא לשמור את התורה והמצוות. אנו מדליקים חנוכיה במשך שמונה ימים לזכר נס פך השמן, שדלק שמונה ימים כאשר היה בו מספיק שמן רק ליום אחד, ובכך מציינים את נצחון התורה (המשולה לשמן) על החושך היווני.

חג החנוכה נקבע כזכר לניצחון הנסי במלחמת החשמונאים (הנקראים גם בשם "מכבים" - שהם ראשי תיבות של הפסוק: מי כמוך באלים ה', על פי הסברו של יוסיפון), וכך אנו קוראים בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון בימי החנוכה: "על הניסים, ועל הפורקן, ועל הגבורות, ועל התשועות, ועל הנפלאות, ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה... ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם, דנת את דינם, נקמת את נקמתם, מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך".

החשמונאים לא היו בהכשרתם אנשי צבא, וגם לא היו לוחמים. תפקידם היה לשמש בקודש, בבית המקדש. אולם הגזירות הנוראיות נגד תורת ישראל וטומאת המקדש אילצו אותם לעשות את הבלתי אפשרי, לצאת להילחם באימפריה היוונית האדירה, ורק בדרך נס ניצחו את אויביהם החזקים מהם.

אז מדוע באמת נלחמו החשמונאים? האם הם יצאו לסכן את חייהם מתוך מטרה להשיג חירות או עצמאות מדינית? ודאי שלא. בגלות בבל ופרס לא ניסו היהודים להתקומם ולהילחם, אולם בשונה מן הבבלים והפרסים - ניסו היוונים לאסור את התורה, ועודדו את ההתיוונות של יהודים. כל עוד הגויים לא נגעו בציפור נפשה של היהדות - שמירת התורה והמצוות, היהודים לא מתמרדים כנגדם. אולם כאשר גזרו היוונים גזירות חמורות, מנעו ברית מילה, שבת ומצוות נוספות - בכך הם חצו קו אדום. כאשר יהודים רבים איבדו את עולמם הרוחני והתייוונו בעקבות השפעת יוון - כבר לא ניתן היה לשתוק. לכן אנו מזכירים בתחילת התפילה, שהיוונים ניסו: "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך".

הבה נערוך בדק בית:

מהו סיפור הגבורה המפורסם ביותר של חג החנוכה? ובכן, סיפור הגבורה המפורסם ביותר, וגם המרגש ביותר, הוא סיפורה של חנה ושבעת בניה מתקופת החשמונאים, אשר הקריבו את חייהם בזה אחר זה ובלבד שלא יעזבו את אלוקי ישראל. המעשה מתועד בגמרא במסכת גיטין, דף נז.

ומהו הנס המפורסם ביותר של חג החנוכה? זהו כידוע נס פך השמן, כאשר ביקשו החשמונאים להדליק את המנורה בבית המקדש, והיא דלקה שמונה ימים במקום יום אחד. באופן זה הראה הקב"ה לעם ישראל שחזרתם לבית המקדש היא מקובלת ורצויה לפניו. אין ספק שהיו למכבים הרבה נצחונות נסיים, אך הנס שנבחר לציין את מהות החג הוא הנס הקשור בעבודת השם בבית המקדש. היוונים רצו לטמא את בית המקדש, והחשמונאים ביקשו להחזיר את עבודת בית המקדש ולהדליק שוב את המנורה בהיכל. לכן אנו מדליקים את החנוכיה במשך שמונה ימים.

המנורה נבחרה מכל כלי המקדש לייצג את החג, מכיוון שהיא משדרת את אור התורה לעם ישראל, וה"שמן זית זך" שבו הדליקו את המנורה מסמל את התורה בטהרתה, ללא כל תוספות חיצוניות של תרבות יוונית. לכן אנו נוהגים לאכול בחג מאכלים רווים בשמן.

חנוכה הוא אפוא חג תורני מאוד, המייצג מלחמת קודש שנעשתה עבור טהרת בית המקדש, עבור קיום המצוות ולימוד התורה. וכך אנו גם קוראים בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון בחנוכה: "כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך..." - על כך נעשתה המלחמה, על שחרורו של בית המקדש ושמירת התורה והמצוות.

ישנו שיר ישראלי מפורסם על חנוכה הנקרא "באנו חושך לגרש". ספק רב, האם יוצרי השיר ידעו מהו אותו "חושך" שנלחמו המכבים לגרש. ובכל זאת הם שרים: "באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש. כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן; סורה חושך, הלאה שחור! סורה מפני האור!"

רק לאחר היכרות עם המקורות האמיתיים של עם ישראל, אנו יודעים כי החושך בו נלחמו המכבים היה התרבות האנטי-דתית של יוון, החושך של עזיבת התורה והמצוות, בעוד האור היה השיבה לשמירת התורה והמצוות, ושימור גחלת היהדות לדורותיה. נכון שעכשיו השיר נשמע הרבה יותר יפה?