מי חייב בצום עשרה בטבת?

א. מָחָר יָחוּל צוֹם עֲשָׂרָה בְטֵבֵת. מַדּוּעַ צָמִים בְּתַאֲרִיךְ זֶה? מִשּׁוּם שְׁנֵי דְּבָרִים קָשִׁים שֶׁאֵרְעוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְיוֹם זֶה. בַּעֲשָׂרָה בְּטֵבֵת בָּא נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לָצוּר עַל יְרוּשָׁלַיִם, הַמָּצוֹר הָיָה קָשֶׁה מְאֹד וּבְסוֹפוֹ נִכְבְּשָׁה יְרוּשָׁלַיִם וְנֶחְרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּמִכֵּיוָן שֶׁהַמָּצוֹר הוּא תְחִלַּת הַחֻרְבָּן, אָנוּ צָמִים כָּל שָׁנָה בְיוֹם זֶה. הַדָּבָר הַשֵּׁנִי הוּא פְּטִירַת עֶזְרָא הַסּוֹפֵר. עֶזְרָא הָיָה מַנְהִיג דָּגוּל וְבִּנְיָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי הָיָה עַל יָדוֹ.

ב. כָּל בֶּן מִגִּיל 13 וּבַת מִגִּיל 12 חַיָּבִים בְּצוֹם זֶה. וְצָרִיךְ לְלַמֵּד אֶת הָעָם שֶׁצּוֹמוֹת אֵלּוּ אֵינָם רַק לְצַדִּיקִים וַחֲסִידִים, אֶלָּא כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִיָּה חַיָּבִים בְּכָךְ. וּכְבָר נֶאֱמַר בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ: "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַים וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ", וְלָמְדוּ חָזָ"ל מִפָּסוּק זֶה, שֶׁהַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם הוּא זֶה שֶׁיִּזְכֶּה גַם לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתָהּ בְּבִנְיָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ.

ג. צוֹם עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת הוּא מִדִּבְרֵי חֲכָמִים, וְיֵשׁ לָנוּ כְּלָל: "חֲכָמִים לֹא גָזְרוּ בְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חוֹלִי". וְלָכֵן, חוֹלִים, נָשִׁים בְּהֵרָיוֹן, נָשִׁים מְנִיקוֹת, זְקֵנִים וּתְשׁוּשֵׁי כּוֹחַ - פְּטוּרִים מֵהַצּוֹם.

ד. חָתָן בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה חַיָּב לָצוּם. וְכֵן כְּשֶׁחָל בְּרִית מִילָה בְיוֹם הַצּוֹם - הַמּוֹהֵל, הַסַּנְדָּק וְאָבִי הַבֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאַר הַמֻּזְמָנִים - חַיָּבִים לַצוּם. וּמֻמְלָץ שֶׁיַּעֲשׂוּ אֶת הַבְּרִית סָמוּךְ לַשְּׁקִיעָה וְיִתְפַּלְלוּ עַרְבִית וְיִסְעֲדוּ בַלָּיְלָה לְאַחַר צֵאת הַצּוֹם.

ה. הַצּוֹם מַתְחִיל בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר (בְּעֵרֶךְ 5 בַּבֹּקֶר) וּמִסְתַּיֵּם בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים (בְּעֵרֶךְ 17:04 בָּעֶרֶב). מִי שֶׁרוֹצֶה לָקוּם לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר לֶאֱכוֹל - צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּנַאי לִפְנֵי שֶׁהוֹלֵךְ לִישׁוֹן וְלוֹמַר: "אֲנִי רוֹצֶה לָקוּם לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר וְלֶאֱכֹל לִפְנֵי כְּנִיסַת הַתַּעֲנִית", וְאִם לֹא עָשָׂה תְנַאי - גַּם אִם הִתְעוֹרֵר פִּתְאוֹם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה - אָסוּר לוֹ לֶאֱכוֹל. אוּלָם, לִשְׁתּוֹת כּוֹס תֵּה וְכַדוֹמֶה - לָאַשְׁכְּנַזִּים מֻתָּר אַף שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּנַאי, וְלַסְפָרַדִּים - אָסוּר.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, י', כב'):

"בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ" (א')

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל מְאֹד. בְּיָמָיו כֶּסֶף וְזָהָב הָיוּ מֻנָּחִים עַל הָרִצְפָּה וְלֹא הָיוּ מִתְאַמְּצִים לַהֲרִימָם מֵרֹב שֶׁהָיָה לְכָל אֶחָד הַכֹּל. וְעוֹד מְסֻפָּר: "וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָהָב אֵין כֶּסֶף, לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה", פֵּרוּשׁ, לֹא הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בִּכְלָל בַּכֶּסֶף כִּי הַכֶּסֶף לֹא הָיָה שָׁוֶה כְּלוּם! אִם כֵּן, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה כָּל כָּךְ עָשִׁיר, לוֹ נָאֶה לְלַמֵּד אוֹתָנוּ מָה נֶחְשָׁב לְעֹשֶׁר וּמָה לֹא! וְהוּא בָּא וּמְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סוּגֵי עֲשִׁירִים. יֵשׁ עָשִׁיר עָצוּב וּמֻדְאָג, וְיֵשׁ עָשִׁיר שֶׁלֹּא עָצוּב וְלֹא מֻדְאָג.

הֶעָשִׁיר הָרָגִיל, הוּא זֶה שֶׁטּוֹרֵחַ כָּל הַיּוֹם לְהַשִּׂיג כֶּסֶף, הוּא מְתַכְנֵן תָּכְנִיּוֹת וְעוֹשֶׂה עֲסָקִים וְאוֹסֵף וְחוֹסֵךְ וְצוֹבֵר כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר. נָכוֹן שֶׁהוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה מְאֹד כֶּסֶף, אֲבָל הוּא חַי כָּל הַזְּמַן בִּדְאָגָה, מָה יִהְיֶה עִם הַכֶּסֶף... וְאִם הַבֻּרְסָה תִּפּוֹל.. וְאִם יָבוֹאוּ גַנָּבִים לַבָּיִת.. וְהָאִם הָעִסְקָה הַזּוֹ תַצְלִיחַ... וְעוֹד כָּל מִינֵי דְאָגוֹת שֶׁבָּאוֹת בִּגְלַל הָעֹשֶׁר הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ. וְהַסִּבָּה הִיא שֶׁהָעֹשֶׁר בָּא לוֹ מֵחֲמַת הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ וּמַאֲמָצָיו, לָכֵן הוּא דוֹאֵג כָּל הַזְּמַן שֶׁלֹּא יְאַבֵּד אוֹתוֹ. אַךְ אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁכָּל כַּסְפּוֹ בָא לוֹ מִבִּרְכַּת ה', אָז לֹא הָיָה מֻדְאָג כָּל כָּךְ. כִּי הַכֹּל נָתוּן בְּיַד ה'. וְזֶה מָה שֶׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר", כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁבִּרְכַּת ה' הִיא זוֹ שֶׁמַּעֲשִׁירָה, אָז: "וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ", הַעֶצֶב לֹא יִתְלַוֶּה לָעֲשִׁירוּתוֹ.

זֶה גַם מַסְבִּיר אֶת הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרֵךְ הָאוֹרֵחַ אֶת בָּעַל הַבַּיִת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן: "בְּבָנִים שֶׁיִּחְיוּ וּבִנְכָסִים שֶׁיִּרְבּוּ", וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, הֲרֵי אָמְרוּ חָזָ"ל: "מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְאָגָה", אָז מָה, הָאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ אוֹתוֹ בִדְאָגוֹת? אֶלָּא, אִם נָשִׂים לֵב נִרְאֶה שֶׁהַבְּרָכָה הִיא "בִּנְכָסִים שֶׁיִּרְבּוּ", "יִרְבּוּ" לְבַד מִבִּרְכַּת ה' - אֲזַי מִמֵּילָא גַם דְּאָגוֹת לֹא יִהְיוּ, אוּלָם מִי שֶׁ"מַרְבֶּה נְכָסִים" עַל יְדֵי הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ, הוּא "מַרְבֶּה דְאָגָה".