האם מותר להתקלח בצום עשרה בטבת?

א. מֻתָּר לְהִתְקַלֵּחַ וְכֵן לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה בַצּוֹם. כֵּיוָן שֶׁרַק אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה נֶאֶסְרוּ וְלֹא שְׁאַר עִנּוּיִים. אָדָם שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאֹד מִּבְּלִי לְצַחְצֵחַ אֶת שִׁנָּיו - מֻתָּר לוֹ לְצַחְצֵחַ אוֹתָן, אַךְ יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַכְנִיס לְפִיו כַּמּוּת שֶׁל 81 גְּרָם. וְכֵן יִזָּהֵר לֹא לִבְלֹעַ אֲפִילוּ מְעַט מֵהַמַּיִם.

ב. מִי שֶׁבֵּרַךְ בְּטָעוּת עַל אֹכֶל אוֹ שְׁתִיָּה, וְלִפְנֵי שֶׁטָּעַם נִזְכַּר שֶׁהַיּוֹם צוֹם - חַיָּב לִטְעֹם מְעַט כְּדֵי שֶׁבִּרְכָּתוֹ לֹא תִהְיֶה לְבַטָּלָה. מֵאַחַר וְהַצּוֹם הוּא מִדְּרַבָּנָן, וְאִלּוּ הַזְכָּרַת שֵׁם ה' לְבַטָּלָה הִיא מֵהַתּוֹרָה. אוּלָם, אַחַר כָּךְ יַמְשִׁיךְ אֶת הַצּוֹם כָּרָגִיל. וְרַק בְּצוֹם כִּפּוּר שֶׁהוּא מֵהַתּוֹרָה, גַּם בְּמִקְרֶה שֶׁבֵּרַךְ בְּטָעוּת - אֵינוֹ טוֹעֵם.

ג. בִּתְפִלּוֹת שַׁחֲרִית וּמִנְחָה מוֹסִיפִים בְּאֶמְצַע בִּרְכַּת 'שׁוֹמֵעַ תְּפִילָה' אֶת תְּפִילַת "עֲנֵנוּ". אִם שָׁכַח לוֹמַר "עֲנֵנוּ" - אֵינוֹ צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל.

ד. בְּעִנְיַן שְׁמִיעַת שִׁירִים בְּצוֹם עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת — בַּהֲלָכָה לֹא מֻזְכָּר אִסּוּר לִשְׁמוֹעַ שִׁירִים בְּצוֹם זֶה, אַךְ כֵּיוָן שֶׁאָנוּ צָמִים וּמִצְטַעֲרִים עַל חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ - לֹא רָאוּי לִשְׁמוֹעַ שִׁירִים שְׂמֵחִים, אֶלָּא מִי שֶׁרוֹצִים וּצְרִיכִים יִשְׁמְעוּ שִׁירִים שְׁקֵטִים הַמְּעוֹרְרִים אֶת הָאָדָם לִתְשׁוּבָה.

ה. מוֹצִיאִים סֵפֶר תּוֹרָה גַם בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וְגַם בִּתְפִלַּת מִנְחָה וְקוֹרְאִים בּוֹ "וַיְחַל מֹשֶׁה", שָׁם מְסֻפָּר עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל וּבִקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים לְאַחַר שֶׁחָטְאוּ בְחֵטְא הָעֵגֶל. מִי שֶׁאֵינוֹ צָם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, לֹא בְשַׁחֲרִית וְלֹא בְמִנְחָה. וְאִם רוֹב הַצִּבּוּר אֵינָם צָמִים - אֵין מוֹצִיאִים סֵפֶר תּוֹרָה כְלָל.

ו. כָּל הַצּוֹמוֹת הָאֵלּוּ עֲתִידִים לְהִתְבַּטֵּל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעֲתִידִים צוֹמוֹת אֵלּוּ לְהֵהָפֵךְ לְיָמִים טוֹבִים וְלִימֵי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. שֶׁנֶּאֱמַר: (זְכַרְיָה ח') "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, י', כב'):

"בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ" (ב')

עַל מִי נֶאֱמַר הַפָּסוּק הַזֶּה? עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ! וְכָךְ נֶאֱמַר בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַנְחוּמָא: "בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר" - זוֹ בִרְכַּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "פְּסֹל לְךָ שְׁנֵי לוּחוֹת", וְהֶרְאָה לוֹ מַחְצֵב שֶׁל סַנְפִּירִינוֹן (אֶבֶן יְקָרָה) בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ וּפָסַל מִמֶּנּוּ. בַּסּוֹף אָמַר לוֹ ה': "פְּסֹל לְךָ" - הַפְּסֹלֶת שֶׁלְּךָ! כָּל מָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵהַפְּסֹלֶת שֶׁל הָאֶבֶן יִהְיֶה שֶׁלְּךָ! וּמִשָּׁם הִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה". מוֹסִיף הַמִּדְרָשׁ וְאוֹמֵר: "מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה - פַּרְנָסָתוֹ מִן הַתּוֹרָה וּמִתְעַשֵּׁר וּמַצְלִיחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לִיהוֹשֻׁעַ: "כִּי אָז תַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ", "וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ" - שֶׁלֹּא נִצְטַעֵר מֹשֶׁה לָלֶכֶת לְמָקוֹם אַחֵר, אֶלָּא מִתּוֹךְ אָהֳלוֹ זִמֵּן לוֹ הַקַּבָּ"ה אֶת פַּרְנָסָתוֹ".

מִכָּאן אָנוּ רוֹאִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְמִין לוֹ פַרְנָסָה קְרוֹבָה. אֶלָּא, שֶׁיֵּשׁ לָדַעַת דָּבָר חָשׁוּב! כְּדֵי שֶׁזֶּה יִקְרֶה - צָרִיךְ גַּם זְכוּת מְיֻחֶדֶת! כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא רַק עָסַק בַּתּוֹרָה אֶלָּא גַם עָבַד אֶת ה' וְזִכֵּךְ אֶת מִדּוֹתָיו! וְלָכֵן, מִי שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּפַרְנָסָתוֹ לֹא מַגִּיעָה, אֵין לוֹ לִהְיוֹת שַׁאֲנָן וּלְחַכּוֹת לְנִסִּים. כִּי כַנִּרְאֶה אֵין לוֹ מַסְפִּיק זְכֻיּוֹת, וְצָרִיךְ לָלֶכֶת וּלְחַפֵּשׂ אֶת פַּרְנָסָתוֹ בְּמָקוֹם מְרֻחָק יוֹתֵר, וְלַעֲשׂוֹת עוֹד הִשְׁתַּדְּלוּת. עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת צַדִּיק יוֹתֵר, וְיִתְעַלֶּה בְמַעֲשִׂים וּבַתְּפִלָּה וְיִזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁפַּרְנָסָתוֹ תַגִּיעַ עַד אֵלָיו. וּמִכֹּל מָקוֹם, אֶת הַהִשְׁתַּדְּלוּת יַעֲשֶׂה מִבְּלִי לִדְאֹג וּלְהִתְעַצֵּב, כִּי יֵדַע שֶׁגַּם אַחֲרֵי כָל הַהִשְׁתַּדְלוּיוֹת הוּא בְיָדָיו שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם.

מְסֻפָּר עַל הָאַדְמוֹ"ר מִגּוּר שֶׁפַּעַם בְּנָסְעוֹ בַּמֶּרְכָּבָה נִרְדַּם הָעֶגְלוֹן וְהַמֶּרְכָּבָה הִתְדַּרְדְּרָה לַתְּהוֹם. כָּל יוֹשְׁבֵי הָעֲגָלָה כִּמְעַט וְנִטְרְפָה דַּעְתָּם רַק הָאַדְמוֹ"ר יָשַׁב רָגוּעַ. כְּשֶׁנִּצְלוּ שְׁאָלוּהוּ אֵיךְ לֹא פָחַד? וְהוּא הִסְבִּיר שֶׁאֶצְלוֹ אֵין הֶבְדֵּל. בֵּין כָּךְ הוּא פּוֹחֵד מֵה' וּמַרְגִּישׁ מָסוּר בְּיָדָיו בְּאֹפֶן תְּמִידִי.