5 דקות תורה ביום
האם מברכים ברכה אחרונה על גלידה?
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום. יוֹם רְבִיעִי יח' טֵבֵת (30 בְּדֵצֶמְבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ג' טבת התשע"ו
א. לֹא מִזְּמַן יָצָא מַשְׁקֶה אַלוֹוֶרָה, וּבַפִּרְסוּמִים נִכְתַּב: "אַתֶּם לֹא תֵּדְעוּ אֵיךְ לֶאֱכוֹל אֶת זֶה.." מֵאַחַר וְיֵשׁ שָׁם גַּם מַשְׁקֶה וְגַם חֲתִיכוֹת אַלוֹוֶרָה. (נוּ, עִם כָּל הַמְצָאָה חֲדָשָׁה יֵשׁ לְהִתְמוֹדֵד גַּם מִבְּחִינָה הִלְכָתִית..) וְהַשְּׁאֵלָה הִיא הַאִם זֶה מַשְׁקֶה וּכְדֵי לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה צָרִיךְ לִשְׁתּוֹת רְבִיעִית בְּבַת אַחַת, אוֹ שֶׁזֶּה מַאֲכָל וְיֵשׁ לֶאֱכוֹל כַּזַּיִת בְּאַרְבַּע דַּקּוֹת? שְׁאֵלָה זוֹ נִשְׁאֶלֶת גַּם לְגַבֵּי שׁוֹקוֹלָד שֶׁמּוֹצְצִים, אוֹ גְּלִידָה שֶׁמְּלַקְּקִים, אוֹ מַעֲדָן שֶׁאוֹכְלִים בְּכַפִּית מָתַי זֶה נֶחְשָׁב לָאוֹכֵל וּמָתַי לְמַשְׁקֶה?
ב. וּבְכֵן, הַכְּלָל הוּא כָּךְ: אִם לוֹעֲסִים אוֹ מוֹעֲכִים אֶת זֶה בַּפֶּה - זֶה נֶחְשָׁב כְּאוֹכֵל. וְאִם לֹא - אז זֶה נֶחְשָׁב מַשְׁקֶה.
ג. וְלָכֵן, מִי שֶׁשָּׁתָה מַשְׁקֶה אַלוֹוֶרָה אִם הָיוּ שָׁם חֲתִיכוֹת בְּכַמּוּת שֶׁל כַזַּיִת, וְהוּא לָעַס אוֹתָם - צָרִיךְ לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת".
ד. עַל גְּלִידָה - מְבָרְכִים "בּוֹרֵא נַפְשׁוֹת". אִם אוֹכֵל מַעֲדָן בְּכַפִּית - לַסְּפָרַדִּים - לֹא מְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה. וְלָאַשְׁכְּנַזִּים - מְבָרֵךְ.
ה. מִי שֶׁמּוֹצֵץ שׁוֹקוֹלָד - לֹא מְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה. אוּלָם, יֶלֶד שֶׁתָּפְסוּ אוֹתוֹ עַל חַם עִם שׁוֹקוֹלָד בַּפֶּה וּמֵחֲמַת הַפַּחַד לָעַס בִּמְהִירוּת אֶת כָּל הַשּׁוֹקוֹלָד צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה (שֶׁאוּלַי תָּגֵן עָלָיו מֵהָעֹנֶשׁ).
ו. מִי שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית עָרַק אוֹ קוֹנְיָיק בְּבַת אַחַת (כַּחֲצִי כּוֹס) - רֵאשִׁית, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל הַהֶגֶה, וְדָבָר שֵׁנִי, עָדִיף שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה כִּי רוֹב בְּנֵי אָדָם לֹא שׁוֹתִים כַּמּוּת כָּזוֹ בְּבַת אַחַת.
ז. אִשָּׁה שֶׁבִּקְּשָׁה מִבַּעֲלָה לִטְעֹם עוּגָה שֶׁהֵכִינָה (וְכַמּוּבָן לְפַרְגֵּן..), עָלָיו לְבָרֵךְ "מְזוֹנוֹת" לִפְנֵי הָאֲכִילָה, וּלְעִנְיַן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אִם רַק טָעַם מְעַט - לֹא מְבָרֵךְ כְּלוּם. אוּלָם, אִם הָעוּגָה הָיְתָה טְעִימָה וְהוּא הִמְשִׁיךְ לֶאֱכוֹל עוֹד וְעוֹד וְאָכַל כַּמּוּת שֶׁל 27 סַמַ"ק - צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה "מֵעֵין שָׁלוֹשׁ".
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, י', כז'):
"יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה" (א')
כַּמָּה זְמַן יֵשׁ לְכָל אָדָם לִחְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה? הַאִם נִתַּן לְשַׁנּוֹת אֶת מִסְפַּר הַשָּׁנִים שֶׁל הַחַיִּים? אִם כֵּן אֵיךְ עוֹשִׂים זֹאת? וְהָאִם קָרָה בַּהִסְטוֹרְיָה שֶׁחַיָּיו שֶׁל הָאָדָם הִתְאָרְכוּ אוֹ הִתְקַצְּרוּ?
עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה עוֹנֶה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בַּפָּסוּק הַזֶּה: יִרְאַת ה' - תּוֹסִיף יָמִים, וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים - תִּקְצֹרְנָה. וְכָךְ מֻסְבָּר בַּמִּדְרָשׁ: "מִשָּׁעָה שֶׁהָאָדָם נוֹלָד נִגְזַר עָלָיו כַּמָּה שָׁנִים יִחְיֶה, אִם זָכָה - מַשְׁלִים אֶת שְׁנוֹתָיו, וְאִם לָאו - פּוֹחֲתִים לוֹ מֵהֶם, כָּךְ דִּבְרֵי ר' עֲקִיבָא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִם זָכָה - מוֹסִיפִים לוֹ עַל שְׁנוֹתָיו. שֶׁנֶּאֱמַר: "יִרְאַת ה' תוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה".
רוֹאִים מִכָּאן שֶׁבִּשְׁעַת הַלֵּידָה קוֹצְבִים לָאָדָם כַּמָּה שָׁנִים יִחְיֶה בָעוֹלָם. אִם זָכָה וְהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה וּמִתְנַהֵג כְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה מִמֶּנּוּ הֲרֵי שֶׁיִּזְכֶּה לִחְיוֹת אֶת כָּל הַשָּׁנִים שֶׁקָּצְבוּ לוֹ בַתְּחִלָּה, וְאַף יִתָּכֵן שֶׁיּוֹסִיפוּ לוֹ שָׁנִים עַל חַיָּיו. אַךְ אִם יַחְשֹׁב שֶׁהַחַיִּים הֵם שֶׁלּוֹ, וְיַעֲשֶׂה כָּל מָה שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ וְיֶחֱטָא כְלַפֵּי ה', הֲרֵי שֶׁהַתָּכְנִיּוֹת שֶׁלּוֹ יְכוֹלוֹת לְהִשְׁתַּבֵּשׁ כִּי ה' יְקַצֵּר אֶת שְׁנוֹתָיו. וּכְבָר רָאִינוּ בַּהִסְטוֹרְיָה שֶׁהוֹסִיפוּ לָאָדָם חַיִּים עַל שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָה (פֶּרֶק ל"ח): "הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה".
וּבְכָל מִקְרֶה, צָרִיךְ לִזְכּוֹר תָּמִיד שֶׁכָּל מַטְּרַת הַחַיִּים הִיא לֶאֶסוֹף תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁהֵם הַצֵּידָה הָרוּחָנִית לַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה אַף אֶחָד לֹא נִשְׁאַר לָנֶצַח, וַאֲפִילוּ אִם יִחְיֶה הָאָדָם מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, הֵם חוֹלְפִים בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר" (צֵל = 120). אָז קָדִימָה - לַעֲבוֹדָה!