פרשת ויגש: מה הקשר בין ועידת האקלים ליראת שמים?

השבוע צהל העולם על הישגי ועידת האקלים הבינלאומית שהגיעה להסכם לעצירת התחממות כדור הארץ. אם לא מצליחים לעצור את התחממות אש הטרור וחמת הטירוף – לפחות מצליחים לעצור את חמת החמה ואת כירסום שכבת האוזון... אכן, היכולת לתפוס ברצינות השלכות לטווח ארוך ברמה שתגרום לריסון עכשווי ולהקצאת משאבים כדי למנוע תוצאות שליליות בעוד שנים - זו באמת תפיסה בוגרת ואחראית הראויה להערכה.

אגב, נראה כי זו היתה גם היכולת המיוחדת של יוסף. הרעיון של צבירת מלאי מזון לשנות הרעב אינו כה גאוני (אם לא נניח שיוסף פיתח את שיטת השימור של הפירמידות). יתכן שהיכולת המיוחדת שלו היתה להנחיל להמון העם את הנכונות לחיסכון עבור העתיד גם כאשר המצב העכשווי אינו מבשר כל רע.

גישה כזו היא המפתח ליראת שמים. לקיחת אחריות על השלכות של מעשינו גם כשלא תמיד הן נחזות מראש לנגד עיננו. תפיסת המשמעות של שכר ועונש גם כשהן מעבר לטווח הראיה המיידי – זהו בסיס לעמידה בניסיונות החיים. ועל אף שיראת העונש היא רמה נמוכה של עבודת ה', יש לזכור שהרמב"ם כתב אותה כמצות עשה לכל איש ואיש מישראל: 'לירא ביראת עונשו' (ספר המצוות עשה ד') וזאת משום שמול פיתויים או רגעי משבר יש צורך בחיזוקים מסוג זה. עלינו ללמוד, גם כפרטים, את היכולת להתייחס לעתיד גם כשאינו נראה לעין, ולצפות בעיני השכל את ההשלכות של מעשינו - ברמת מוחשיות שתתן לנו מספיק כח להגביל את עצמנו.

צום העשירי

צום עשרה בטבת שיחול בשבוע הקרוב - אם לא נזכה לגאולה - נקרא 'צום העשירי' לא על שם היום בחודש, אלא על שם חלותו בחודש העשירי לספירה העברית המקורית - המתחילה את השנה מניסן. חומרתו מבחינה הלכתית גוברת במידה מסויימת על תשעה באב –כפי שנאמר בפוסקים שאילו היה חל בשבת (כשהתאריך נקבע על פי התחדשות הלבנה) - הריהו דוחה שבת. בכך ניתן להבין את החומרה שבהתחלת המצור שהביא לחורבנה של ירושלים על ידי נבוכדנצר בשעתו - נקודת ההתחלה יש בה את השורש לכל הרע העתידי. אולם ישנו טעם נוסף לצום זה – גזירת תלמי המלך היוני על חכמי ישראל לתרגם את התורה ליונית. משמעות דברי חז"ל במגילת תענית שזהו אירוע לא פחות בחומרתו. במגילה זו, שהינה מקור מתקופת התנאים, מצויין ארוע זה כהחשכת העולם, לא פחות!

ואנו תמהים, הרי גם משה תרגם את התורה בשבעים לשון? כך גם אונקלוס ויונתן בן עוזיאל שתרגומיהם הם נכס תורני לעם ישראל. אין לפרש כי הבעייתיות בתרגום היוני היה באי אמינותו, מאחר וגם תרגום זה נעשה על ידי חכמי ישראל, והם ניחנו בסייעתא דשמיא מופלאה שללא תיאום ביניהם כיוונו כאחד לאותם 'תיקוני לשון' קלים שנצרכו מפני השלום. מדוע הדבר כה חמור עד שאמרו חז"ל שנעשה חושך בעולם?

שוד תרבותי בשתי מהדורות

במדרש בפרשת כי תשא נאמר 'עתידין אומות העולם לתרגם את התורה ולומר 'אנו ישראל'. בימי קדם אומות העולם הכירו היטב במעלת ישראל וחכמתם, וניסו לתפוס את מקומם על במת ההיסטוריה. הסיבוב הראשון של תחרות על כתר החכמה וההשכלה התקיים בין יון לישראל. תרגום התורה ליונית – כותב מהר"ל - ביטא את הרצון של יון להיות תחליף לעם חכם ונבון, להתהדר בכתר החכמה ולהוות קונטרה לעם הנבחר שהיה 'אור לגויים'. תרגום התורה ליונית ביטא את לקיחתה להיות חלק מתרבות יון, כפי שאומר המדרש: עתידין אומות העולם לתרגם את התורה ולומר 'אנו ישראל'.

המהדורה השנייה של 'אנו ישראל' זו הנצרות שגם מתהדרת בתנ"ך, ובמוצהר מתיימרת לטעון כי לאחר שהבורא מאס בעמו כרת לו ברית חדשה. לידת ישו בתקופת טבת, הינה לדעת כמה פרשנים סיבה נוספת שנרמזה במגילת תענית כרקע לקביעת הצום. תאריך זה מציין אף הוא גרסה נוספת של השתלטות על התנ"ך, נסיון שבמידה רבה מאד הצליח להביא לשוד נכסי הרוח של עם ישראל לצורך יצירת חיקוי שישכיח את המקור ויכבוש את הבכורה.

חושך יוצר בילבול

וזהו ה'חושך'... חושך יוצר עירפול וערבוביה. אור ממקם כל דבר במקומו הנכון (ערב = ערבוב. בוקר = ביקורת) כשמתחילה ערבוביה שמערערת על מעמדו של עם ישראל ותורתו – מגיע מצב של חושך. חושך יורד לעולם כשתפיסות יסוד משתבשות, כשמנסים להחליף את תורת ישראל בתרבות יון – גם אם זו תרבות של חכמה המנסה לנכס לעצמה גם את התורה.

המהדורה האחרונה של 'אנו ישראל' היא הגרסה החילונית, האומרת 'אנו ישראל ללא תורה' – ישראל רק בלאום ובארץ, ללא דת וללא תורה. יש לנו תרבות ישראלית / יהודית ללא קשר למקורות, 'יהודים אנו - ומי שם את המימסד הרבני למוסמך לקבוע מהי יהדות'. זהו חלק מהחושך המכסה את העם היהודי בתקופתנו.

בימי האור של חנוכה זכינו להדליק נרות הפונים אל 'החוץ' – להעביר את האור האמיתי גם מחוץ לגבולות הקדושה. בימי טבת אנו מקוים שהאור הזה ילך ויעצים עד שתמלא כל הארץ דעת ואור.

מעובד מדברי הרב מנחם יעקובזון, ראש ישיבת 'מאור יצחק' במושב חמד

הטור מתפרסם לעילוי נשמת מנחם ורחל שרעבי ע"ה.