עושים סדר: האם שנת השמיטה באמת מאחורינו?

שנת השמיטה חלפה, ועדיין אנחנו לא יודעים מאיפה לקנות ירקות. ננסה לעשות מעט סדר.

לגבי אילו פירות וירקות הסתיימה שנת השמיטה?

באופן גורף, ניתן לומר שהשמיטה מבחינתנו, הצרכנים, נמשכת לגבי הירקות הבאים: שום, בצל יבש, דלעת ודלורית. לגבי גזר ובטטה, הדבר תלוי בפוסק שעליו אתם מסתמכים. כמו כן, השמיטה נמשכת לגבי כל סוגי הפירות, לפחות עד פסח, ולגבי חלקם, גם לאחר מכן.

לגבי כל יתר הירקות, שנת השמיטה הסתיימה, וניתן לרכוש אותם ללא חשש שמיטה, בתנאי שהופרשו מהם המעשרות כדין.

האם גם לאחר שנת השמיטה, כדאי לקנות מחנות המחזיקה בכשרות מהודרת?

כאשר אנו רוכשים מירקן שאינו מחזיק בכשרות מהודרת, נרכוש רק ירקות ששנת השמיטה כבר לא חלה עליהם, ונזכור להפריש בבית מעשרות ללא ברכה. אם אנחנו קונים אצל ירקן שמוכר ירקות בלבד, נשתדל לשלם באופן מדויק ככל הניתן, במטרה שלא לקבל עודף.

לגבי פירות בלבד, יש לרכוש מחנות המחזיקה בכשרות מהודרת, או מחנות שבה יש רשימת פירות לפי השגחה, מחשש ערלה.

ההסבר המפורט להלן.

1. בננות: ניתן לרכוש כבר עכשיו, גם אם אין עליהם פיקוח של חשש שמיטה – בתנאי שהופרשו מהם המעשרות כדין.

הבננה הנה צמח רב שנתי ממשפחת המוזיים. וזאת משום, שתחילת גידול צמח הבננה מתחיל מפקעת תת-קרקעית הקרויה "עיקר", שממנה מתפתחת במהירות כמעין גזע המגיע לגובהו המקסימלי, ורק לאחר מכן הגזע פורח ומניב פירות, ומיד לאחר שנתן את תפוקתו הוא נובל. אלא שחסרונה של שיטה זו נעוץ בעובדה, שצמחים כאלה נגועים בדרך כלל במחלות ומזיקים, ולכן כיום רוב המטעים המסחריים החדשים נטועים בצמחים מתרבית רקמה. צמחים אלה מיוצרים ומגודלים במעבדות בתנאים סטריליים והם נקיים ממחלות וממזיקים.

אם נסכם את כל המידע הנ"ל, נגלה שהבננה, למרות היותה פרי האדמה, ולכן הולכים בה אחר הלקיטה, כך שאם היא נלקטה בשנת השמינית אין בה קדושת שביעית, הרי שאינה מוציאה את פרותיה באותה שנה שבה היא נזרעת, ולכן כל יבול שנת השמיטה גדל בשנה השמינית.

כך שמיד עם חלוף שנת השמיטה, כל התוצרת החדשה אין עליה קדושת שביעית, מחמת שהיא נלקטה לאחר השמיטה, ומנגד גם אינה אסורה בגזרת הספיחין, אף שהיא נזרעה או נעבדה בשנת השמיטה. לכן, ימים מספר לאחר ראש השנה, הותר לצרוך בננות גם אם אין עליהם פיקוח של חשש שמיטה, אבל בתנאי שהופרשו מהן המעשרות כדין.

באותה קטגוריה נמצאים גם האננס, הפפאיה וכדומה.

(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

2. שאר מיני ירקות, כגון המלפפון, העגבנייה וכדומה, ניתן לרכוש גם ללא פיקוח של חשש שמיטה, החל מהיום הראשון של חנוכה.

המלפפון והעגבניה הם צמחים חד שנתיים: אותה שנה שהם נזרעו הם נלקטים מהשדות. לכן המדד לקדושת שביעית שלהם הוא שעת הלקיטה, כך שאם הם נלקטו לאחר שנת השמיטה כבר לא חלה עליהם קדושת שביעית. מנגד, כיוון שכיום רוב הגידולים נעשים משתילים חזקים, שיכולים להניב פירות במשך חצי שנה ויותר, ואותם שתילים בדרך כלל כבר נזרעו לפני ראש השנה הזה, לכן, יש על השתילים איסור ספיחין: כל ירק שנזרע בשנת השמיטה, וגדל בה, הגידול שלו נאסר באכילה, גם לאחר שנת השמיטה. ולכן, ישנו עדיין איסור לצרוך ירקות שאינם מפוקחים בכשרות טובה, הבודקת שהגידולים הללו הם ללא חשש שביעית.

אולם האיסור בירקות הללו אינו לעולם, אלא עד שיהיה אפשר לגדל כיוצא בהם, והכוונה, שצריך לבדוק ולהעריך, האם לאותם גידולים תהיה מקבילה שיכולה להיזרע לאחר ראש השנה ולתת פרי, וכפי משך הזמן שנמדד מזמן הזריעה שלאחר ראש השנה עד שהם נלקטים, כך יחול האיסור. מכיוון שלמינים רבים רוב הגידול נמשך הרבה יותר ממה שהמקבילה שלו יכולה להיזרע ולתת פירות, מחמת שהשתילים עוברים הנדסה גנטית המחזקת ומשפרת אותם. לכן ההיתר של השתילים הללו יהיה כפי תקנת חכמינו זיכרונם לברכה: ביום הראשון של חנוכה, איסור ספיחין פוקע מכל גידולי השדה. מכוח זה יש היתר גם לשאר גידולי הירקות, שאנחנו יודעים שנזרעו לפני ראש השנה, ועדיין ממשיכים לתת פירות, כך שעלינו לשמור על קניית ירק מפוקח מחשש שביעית עד חנוכה.

3. שום ובצל, אין לקנות ללא פיקוח של חשש שמיטה – עד הקיץ הקרוב. הגזר – עד חודש טבת.

בירקות אלה הבעיה שונה לחלוטין, שהרי בדרך כלל הם גידולי קיץ, שנשמרים לאורך זמן, וכפי שהיה אשתקד בשנת השמיטה, שהתוצרת נקצרה בשנה השישית, ונשמרה באחסון כמעט עד סוף הקיץ. לכן נוצרת כאן בעיה מסוג אחר, שהרי כעת רוב ככל הגידולים הנמצאים בשוק הם מגידולי שנת השמיטה, שחל עליהם איסור ספיחין, והם מוחזקים באחסון עד חודשי הקיץ שיבואו עלינו, אלא אם כן היו אלו גידולי נוכרי או לחלופין למי שסומך על היתר המכירה. ולכן כאן כבר צריך משנה זהירות – שלא לצרוך תפוחי אדמה או בצל וגם גזר שאינם מפוקחים, גם לאחר חנוכה. אולם לגזר משך זמן קצר יותר, וכבר בחודש טבת יש לו היתר.

תודה לרב אברהם יהודה הלפרין שליט"א