נחלי דמעות בתשעה באב: 10 סיפורים על ציפייתם של גדולי ישראל לגאולה השלמה

1. מסופר על החפץ חיים זצ"ל כי הכין לעצמו קפוטת שבת מיוחדת, כדי לקבל בה פני המשיח, ומזמן לזמן היה מתעטף בה ויושב לחכות לו. אף מזוודה היתה לו, שבה היה שם את חפציו הנחוצים ביותר, כדי שכשיבוא המשיח, מיד יהיה מוכן לילך עמו לארץ ישראל.

2. עוד מסופר על החפץ חיים שכאשר שמע איזה רעש בחוצות, היה מתבהל ושואל: "מה קול הרעש באוזני? אולי בא המשיח!" כאשר בא אליו אחד ואמר לו, שיש אפשרות לקנות עבורו בית דירה סמוך לחצר בית הכנסת, שיש בזה כמה וכמה מעלות, ובנקל היתה לו יכולת לקנותו ואין מתן דמים חוצץ לו, השיב: "למה לי לקנות כאן בית בחוץ לארץ, והלא במהרה יבוא משיח, ושם בירושלים אקווה שיהיה לי בית לדור בו".

3. בעל ה"ישמח משה" אף הוא נודע בגודל ציפיתו לביאת המשיח. באחד הימים סיפרו בביתו שחתנו הגדול בעל "אריה דבי עילאי", עומד לבקרו. החתן היה אהוב עד מאוד על בני הבית, ובמיוחד על חותנו.

ה"ישמח משה" ישב כדרכו בחדרו שקוע כל כולו בתלמוד ומפרשיו, ולא נטל כל חלק בהכנות של בני הבית. והנה הגיעה השעה אשר נועדה לבוא החתן, כל בני הבית עמדו וצפו מבעד לחלונות לאורך הדרך, אך הוא אינו מגיע, עברה שעה ארוכה, ובני הבית המייחלים לבוא האורח החלו דואגים, כל רגע נוסף הגביר את המתח, שמא אירעה חלילה איזו תקלה בדרך, כאשר סוף סוף נראה האורח הנכסף - מבעד החלון - הולך ומתקרב אל הבית, הזדרז מיד אחד מאנשי הבית לחדרו של ה"ישמח משה" ואמר בהתרגשות רבה: "הוא הגיע!"

ה"ישמח משה" התנער מהרהוריו, לבש את בגדי השבת שלו, וחיש מהר יצא בריצה לקבל את פניו של אותו אורח גדול, שכל ימיו הוא מצפה לבואו - המלך המשיח - שהרי "הוא הגיע". אך מה רבה היתה תדהמתו כשנפגש פנים בפנים עם האורח, שלא היה "אלא" חתנו אהובו. לא יכול היה ה"ישמח משה" לשאת בגודל אכזבתו ונפל מתעלף! בני הבית מיהרו להעירו, ואז שמעוהו ממלמל: "הוא עוד לא הגיע, זה לא הוא..."

4. בעל ה"ישמח משה" נהג לצוות על משמשו, בכל ערב לפני שהלך לישון, שבאם ישמע תקיעת שופר, תיכף ומיד יקיץ אותו משנתו, שמא שופרו של משיח הוא זה.

5. כאשר התקיימה "החתונה הגדולה" בז'לובין, שבה התחתנו צאצאיהם של בעל התניא ושל הצדיק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, היה כתוב בנוסח ההזמנה לחתונה: "החתונה תתקיים אי"ה בירושלים עיר הקודש והמקדש תובב"א, אך אם משיח צדקינו לא יבוא חלילה עד אז - תתקיים החתונה בעיר ז'לובין".

6. בראש השנה לפני התקיעות, היה רבי לוי יצחק מבארדיטשוב ניגש לארון הקודש ואומר: ריבונו של עולם, אתה אמרת לנו יום תרועה יהיה לכם, משום כך בניך תוקעים מאה קולות בכל יום מימי הדין - זה כמה אלפי שנים. ואילו אנו ... רבבות אלפי ישראל, זועקים ומבקשים זה כמה אלפי שנים "תקע בשופר גדול לחירותינו", אין אנו מבקשים אלא תקיעה אחת בלבד, עד מתי נשב ונצפה לתקיעה זו?

7. רבי לוי יצחק מבארדיטשוב היה נוהג לומר: רבונו של עולם, מדוע לא תתנהג עמנו כמו בעל בית פשוט? אנכי ראיתי בעל בית אחד, אשר החזיק בידו את התפילין ונפלו מידו ארצה, ותיכף ומיד כרע והגביהם ונשקם. והלא עמך ישראל הם התפילין שלך, וזה כמה שנים שנפלו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, ולמה לא תרחם עליהם...?

8. על הקדוש רבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממעזריטש - אמרו: שבכל תשעה באב היה נוהג לשבת כשראשו כפוף בין ברכיו, ונחל של דמעות סובב אותו, וכמה פעמים ביום היה מרים את ראשו מבין ברכיו ושואל: עדיין איננו? עדיין לא בא?

9. הגאון הצדיק רבי יוסף חיים זוננפלד סיפר, שבלומדו בפרשבורג אצל ה"כתב סופר" זצ"ל, שמע אשה אחת שואלת לחברתה: "מה בשלת היום?" וענתה: "שעועית". ושוב שאלה: "מה תבשלי מחר?" והשיבה: "חס וחלילה, אל תפתחי פה לשטן, אם לא יבוא המשיח עד למחר, אבשל עדשים."

10. על רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל - כותב חתנו הרב הראל בספרו "מאור ישראל" (עמוד ר"פ) - היתה לו אמונה חושית שהמשיח חייב לבוא, והוא עשוי לבוא בכל רגע, פעמים ראוהו בני ביתו נכנס להתפנות, ויוצא מיד, למרות שסבל מהפרעות בבריאותו, הרבנית תחי' שאלה אותו פעם מדוע הוא נחפז לצאת? והשיב לה, "הרי המשיח צריך לבוא בכל רגע, וחושש אני להמצא במקום טמא, בשעה שיתגלה אורו של משיח".

הרב זמיר כהן – מיהו המשיח? מתי הוא יתגלה ואיך נזהה אותו?