לחסום את הרוע

בפרשת השבוע אנו מופיעה מצוות מקרא ביכורים. על האדם המביא את ביכורי אדמתו למקדש חלה מצווה להודות על הטוב שנתן לו הקב"ה, בנוסח הכתוב בתורה. בתוך דברי ההודאה בפסוקים אלו, מופיע סיפור שעבוד מצרים: "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ" (דברים כו, ו).

מלשון הפסוק מוכח כי אין התורה מתכוונת לומר שהמצרים הרעו לנו, שכן אם כך היה צריך לכתוב "וירעו לנו המצרים". אלא "וירעו אותנו" ביאורו - שעשו אותנו רעים, עקב השהייה במחיצתם, שכן מדובר בחברה קלוקלת שכל שאיפתה בחיים היתה חומריות ושקיעה בתאוות היצריות. וכשחיינו בתוככי חברה כזו, הושפענו אף אנו לרעה, בניגוד לרצוננו. על כך אנו מיצרים וכאובים עד כדי אזכור הדברים כמרכיב מרכזי בהיסטוריית העם הנאמרת בקצרה בעת הבאת הביכורים.

עם ישראל מטבעו הוא עם רוחני, השואף להגיע למקום גבוה. החיפוש הרוחני של צעירים יהודים בכל העולם ונכונותם להיאבק במסירות נפש למען הוצאת הצדק לאור מהווה חידה מופלאה בעיני אומות העולם. עם זאת, כאשר אנו שוהים בחברה קלוקלת ונחשפים לתכנים יצריים המגרים את הצופה בהם להתנהג כמותם, אף אנו עלולים לרדת לשפל דומה, נגד רצוננו ושאיפתנו הטבעית. יתירה מכך: כאשר ה'מנוע' הגדול שקיבל היהודי לעבודת בוראו מנוצל לרעה, הרי שהוא עלול להוריד אותו למקום נמוך אף יותר מהגוי, וכדברי חז"ל בתלמוד (מגילה טז, א): "אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים; כשהן יורדין - יורדין עד עפר, וכשהן עולין - עולין עד לכוכבים".

בימים אלו, ימי הרחמים והסליחות יש לנו לבדוק את עצמנו ואת סביבתנו. הרי כולנו שואפים להיבנות בעצמנו ולבנות את ילדינו על פי ערכים נכונים וטובים. אולם אדם הנחשף לתכנים שליליים המופצים כיום בעולם, הן תכנים המיוצרים על ידי גויים והן תכנים המיוצרים על ידי יהודים חסרי יראת שמים, יורד בהכרח לרמה הירודה הזו כאותו נזק נורא שהזיקו לנו המצרים: 'וירעו אותנו' – עשו אותנו רעים. והרי אנו וילדינו איננו כאלה ולא רוצים להיות כאלה.

לכן, גם אם נדרשים אנו לשירותים שונים כמו אינטרנט או מכשיר סלולרי, יש להקפיד מאוד שהם יהיו חסומים לחלוטין, כדי למנוע אפשרות של מגע עם תכנים שליליים. עדויות מסמרות שיער מספרות על מעשים שפלים ומזעזעים שאפילו ילדים טובים במקורם הגיעו אליהם, רק מאחר שהוריהם היו בטוחים שיש לסמוך על השמירה העצמית של ילדיהם. יש לזכור שכל אדם סקרן מטבעו, וגם אם בדרך כלל אינו חפץ בתוכן קלוקל, עלול הוא ברגעי חולשה ואפשרות צפייה זמינה להסתקרן לרגע. ונפילה אחת גוררת אחרת, עד התהום הבלתי נמנע.

חז"ל כבר לימדונו בפרקי אבות כי "איזהו חכם? הרואה את הנולד". ולכן אין לאדם לסמוך על עצמו וילדיו, ויזהר וישמר מנזקי תכנים קלוקלים הנפוצים כיום בכלי המדיה השונים הנשלטים בידי אנשים תאבי ממון, לא פחות מזהירות ממטען חבלה רב עוצמה שופך דמים. זאת באמצעות שמירה מראש, בבחינת 'סור מרע', על ידי חסימה באמצעות החברות המתמחות בכך. ובזכות שמירה זו המוכיחה את רצון האדם להיות מוגן ממפגעים רוחניים, נוכל להיכנס לראש השנה בשמחה, "ומובטח להם שיוצאים זכאין בדין". שנה טובה ושבת שלום.