רחמיו של הקדוש ברוך הוא על בניו, גם בגלות: 10 עובדות על עשרה בטבת

1. עשרה בטבת מציין את תחילת המצור שהטיל נבוכדנצר, מלך בבל על ירושלים ואת תחילתו של הקרב, שבסופו נחרבו, לפנני 2,447 שנה, ירושלים ובית המקדש, ועם ישראל הוגלה לבבל למשך 70 שנה. אנו מוצאים תיעוד לעשרה בטבת, כבר בדבריו של הנביא יחזקאל, שהוגלה לבבל, כחלק מקבוצת הגולים הראשונה שנשלחה לשם בידי נבוכדנצר, 11 שנים לפני חורבן בית המקדש עצמו.

2. לבד מעשרה בטבת, נוהגים צומות על החורבן בימים: י"ז בתמוז, תשעה באב, וצום גדליה בג' תשרי. בימים אלו (להוציא תשעה באב החמור מהם) אין אוכלים ואין שותים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. ועוסקים בימים אלו בחשבון נפש ובתשובה. ביום הצום נוהגים להוסיף בתפילה, סליחות הקשורות לצום, וכן קוראים בתורה בפרשת 'ויחל משה'. לזמני כניסת ויציאת הצום, לחצו כאן.

3. י' טבת הוא יום שלישי ל-3 ימי פורענות וצרות שהיו לעם ישראל החל מח' בטבת. ביום ח' בטבת, תורגמה התורה ליונית על ידי ציווי של תלמי המלך, וירדה התורה מגדולתה, ביום ט' בטבת, נפטרו מנהיגי העם, עזרא ונחמיה, ובמותם חשכו עיניהם של ישראל באותו הדור. ובצום עשרה בטבת, החל המצור על ירושלים.

לסיפור מיוחד לעשרה בטבת, לחצו כאן

מתקשים לצום? 7 עובדות שייתנו לכם כוח לתענית

4. בשנת ג' של"ח הגיע נבוכדנאצר מלך בבל וצר עם חייליו על ירושלים, על מנת למגר ברעב את הנצורים בה ולכובשה. (מלכים ב', כ"ה). במדרש תנחומא על פרשת תזריע מובא כי ביום עשרה בטבת היה אמור עם ישראל לגלות מארצו: "והיום היו ראויים לגלות, ומשום הצינה המתין להם הקדוש ברוך הוא והגלם בקיץ". ממדרש זה ניתן ללמוד את עוצמת רחמיו של הקב"ה על בניו, גם כשהם חוטאים ונגזר עליהם גלות - התחשב במזג האוויר הקר השורר בתקופת טבת, והמתין עם הגלות עד הקיץ.

5. צום עשרה בטבת נקבע על ידי הרבנות הראשית לישראל, כיום 'הקדיש הכללי', על אלו שנספו בשואה ואין ידוע יום פטירתם. להרחבה, לחצו כאן.

6. ימי הצומות נועדו לתשובה ולשיפור במעשינו כדי שירחם ד' עלינו, ויגאלנו בגאולה השלמה. לקריאה נוספת אודות חשיבות עבודת הצומות, לחצו כאן.

7. ביום הצום נוהגים להוסיף בתפילה, סליחות הקשורות לצום, וכן קוראים בתורה בפרשת 'ויחל משה'.

8. בספר התודעה נאמר: "לא הצער והאבל הם העיקר בתענית, כי דיה הצרה שהיתה בשעתה; אלא עיקרה של התענית ותכליתה לעורר את הלבבות, לפתוח דרכי התשובה".

9. על פי האבודרהם, אם עשרה בטבת חל בשבת הוא דוחה אותה ויש לצום בשבת, זאת בניגוד לכל שאר הצומות מדרבנן. מקור דין זה הוא הפסוק ביחזקאל שם נכתב "בעצם היום הזה". הסיבה לכך: "היום ההוא קשה לישראל מאוד, יותר מיום חורבן הבית. ומזה מופת כי צרה גדולה היתה וכל ההתחלות קשות".

על פי הלוח העברי הנוהג כיום, עשרה בטבת לא יכול לחול בימים שני ושבת, ולכן דינו של האבודרהם אינו נוהג למעשה. עם זאת, כאשר חל עשרה בטבת בערב שבת (יום שישי) מתענים באותו יום, למרות שבדרך כלל צומות שחלים ביום שישי נדחים ליום ראשון.

10. החתם סופר: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו. נמצא שבכל שנה נתחדש חורבן חדש, וזהו בכל פעם כשמגיע אותו יום של עשרה בטבת, שהתחיל אז למעלה משפט החורבן, כמו כן בכל דור ודור יושבין בית דין של מעלה וגוזרין החורבן של כל שנה ושנה. לכן, ט' באב, שזהו רק על הצרה שעברה לא דחו שבת, אבל תענית י' טבת זהו על ביטול צרה העתידה ועל כן היה דוחה שבת". (חתם סופר על התורה, ויקרא) להרחבה, לחצו כאן.

הרב ברוך רוזנבלום מבהיר כיצד צום עשרה בטבת מסוגל להביא את המשיח: