היום לפני – י"ב בטבת: מרדכי פורים

יהודי מעז'בוז' שבאוקראינה נהגו לחגוג כל שנה בי"ב בטבת את 'מרדכי פורים', היום בו ניצלו מטבח המורדים של חמיל הרשע.

כחלק ממרד הקוזאקים הגדול של בוגדן חמלנציקי נגד האיחוד הפולני-ליטאי, ערכו המורדים פרעות נגד יהודי אוקראינה. פרעות שלימים נקראו בשם 'גזירות הת"ח והת"ט' (1648 למניינם).

במהלך הפרעות, פגעו המורדים הקוזאקים בראשותו של חמיל הרשע בקהילות היהודית בווהלין ופודז'ל. לאחר שהמורדים ערכו פרעות גם בעיר דרז'נה הסמוכה למעז'בוז', חששו יהודי מעז'בוז' שהפרעות יגיעו גם לעירם.

כדי להקדים תרופה למכה, ברחו כל יהודי מעז'בוז' בי"א בטבת לארמון הגדול שהיה במבוא העיר, תוך ביצור הארמון. מסביב לארמון הייתה תעלת נהר הבוג שהגנה מפני פולשים ואויבים. יהודי מעז'בוז' הסירו את הגשר שהיה מעל הנהר וחובר אל העיר, וסגרו את שערי הארמון.

(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

לרוע מזלם של יהודי העיר, במהלך הלילה – אור לי"ב בטבת מזג האוויר הקצין באוקראינה הקרה, ומי הנהר קפאו כתוצאה מהקור. המורדים שראו שהנהר קפא, החלו להתקדם לעבר הארמון בבוקר אותו היום.

יהודי מעז'בוז' זכרו את דברי חז"ל: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים", וכי "שערי דמעה לא ננעלו". כדי לנסות ולבטל את רוע הגזירה, החלו היהודים בארמון לומר תפילות בבכי שכללו סליחות ותחנונים.

בתוך הארמון היו זוג יהודים תמימים בשם מרדכי ואסתר (לא מרדכי היהודי ואסתר המלכה :) ). מרדכי ואסתר החליטו לעשות מעשה, ולהטעות את הפורעים. הם עלו על שני סוסים ורכבו לעבר המורדים, כשהם נמצאים ללא שום נשק אלא רק עם שני תופים.

כשמרדכי ואסתר התקרבו אל המורדים, החלו לתופף בעוצמה רבה על התופים עד כי המורדים נסו מבהלה, בחשש שמדובר בצבא הפולני שיוצא להילחם בהם. וכך ניצלו היהודים.

זכר לנס הגדול והתשועה שהייתה ביום י"ב בטבת בשנת הת"ט (1648 למניינם) נהגו יהודי מעז'בוז' לחגוג את יום י"ב בטבת כיום טוב, משתה ושמחה בשם "מרדכי פורים", על שמם של מרדכי ואסתר שהצילו את העיר.