חוגי בית בהידברות

פתאום ראית אותי בתוך הקהל: ערב הפרשת חלה עם אוריין רייס

אוריין, ראית את הדמעות שלי בתוך הקהל, וסיפרתי לך את סיפורי בבכי. סיפרתי לך כי אני אם חד הורית המגדלת שני ילדים לבד, ושבית המשפט נתן לבעלי הדירה צו לפנות אותנו תוך עשרה ימים. ואת נשארת איתי מאז

  • פורסם י"ט תמוז התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

אוריין, נשמה צדיקה,

בדיוק לפני שבוע נפגשנו בערב הפרשת חלה אצל משפ' איפלה ברחובות.

התלבטתי מאוד אם להגיע... הייתי בלי טיפת מצב רוח... ולבסוף החלטתי להתקלח ולהתלבש, בתקווה

שהאווירה תשפר מעט את הרגשתי.

ישבתי בשורה האחרונה, הראש היה טרוד במיליון ואחת בעיות...  הייתי חצי איתך, וחצי בצרותיי.

עד הרגע שבו התחלת לשיר את "סימן", השיר הרביעי שלך.

והמילים נכנסו לי מתחת לעור וחדרו לתוך הנשמה הפצועה שלי.

"אולי תיתן איזה סימן, צליל מתוך הים, גשם בלי ענן או שמש בלי שחם, לילות כמו ימים, אני חיפשתי... אלוהים, מצאתי שאלות... להיות או לא להיות?"

הדמעות זלגו בלי שליטה... וכל כך התאמצתי שאף אחד לא יבחין בי. רציתי להפוך לשקופה. והאמת, אף

אחת לא הבחינה בי... חוץ ממך! איך מבין כל הנשים שישבו בשורות שלפני הבחנת דווקא בי? הנשמה שלך זיהתה את הנשמה שלי.

בהפסקת האוכל, כשניגשתי אלייך וביקשתי לרכוש את היין של הצדיק הרב עובדיה יוסף זכרו לברכה ואת ספר הישועות של הרב כדורי זכרו לברכה, שאלת לנשמתי... בבכי סיפרתי לך כי אני אם חד הורית המגדלת שני ילדים לבד, בקושי רב, ושבית המשפט נתן צו לבעלי הדירה לפנותנו מהבית מאחר ולא עמדנו בתשלומים. יש לנו עשרה ימים לפינוי, וטרם מצאנו מקום חלופי.

נשמתך כאבה את כאבי, דמעותייך זלגו גם כן, ואת בירכת והתפללת עליי ועל ילדיי. עשית הכל כדי לחזק בי את האמונה והזכרת לי שאני בת מלך ושאין סיכוי שהמלך לא יחוס על בתו. את הערב סיימנו ביחד ברכבך, כשאנחנו שתינו בוכות ומתחבקות. הבטחת להמשיך להתפלל עלינו ולשמור על קשר.

למחרת בבוקר התעוררתי עם כוחות, כאילו מישהו מילא את המצבר שלי באנרגיות ובאמונה שלמה. בצהרי המחרת הלכתי לראות דירה. בעל הדירה לא נכח, רק הדיירת שעוזבת, והמחיר היה גבוה במעט מיכולתי הכלכלית. לפני כניסת השבת קיבלתי ממך עוד סמס מחזק.

בליל שישי, כשילדיי היו שבת אצל אביהם, הדלקתי את נרות השבת כבכל ערב שישי, ישבתי בשולחן השבת לגמרי לבד ושתיתי מן היין המקודש אותו רכשתי ערב קודם. התפללתי וביקשתי שיגיע נס. שיימצא לנו בית.

גם בראשון בבוקר שלחת סמס... ובשני בבוקר... וכל שכתבת זה שלא אדאג! שמתפללים עלינו! ובעזרת

השם בקרוב נראה ישועות ובשורות טובות. וביום שלישי, ממש לפני יומיים, הגיעה הבשורה. אותו בעלים של הדירה שראיתי בצהרי שישי, התקשר ובישר לי שישמח להשכיר לנו את דירתו. גם הוא

איש צדיק וירא שמיים.

ואז שלחתי לך: ברכותיכם ותפילותיכם נענו! אז ביום שני, ה-30/06/2014, אנחנו עוברים דירה. משאלתם של ילדיי המקסימים להישאר בבית ספרם, עם חבריהם ובסביבה הטבעית שלהם, התגשמה! ואני מילאתי את חובתי כלפיי ילדיי, שאעשה ה-כ-ל כדי שלא לעקור אותם מסביבתם.

רציתי לכתוב לך תודה ענקית! תודה על הדאגה הלא מובנת מאליה, על הנשמה שלך שפגשה בשלי בדיוק

בשעה שבה הייתי כל כך זקוקה לה.

בעזרת השם, אני מקווה שהדירה החדשה תפתח בפניי ובפני ילדיי התחלה חדשה. שנתגבר על הקשיים

והמכשולים. שהבורא ישלח לי בריאות ואריכות ימים להמשיך למלא את משאלות ילדיי האהובים, ושישלח לי פרנסה טובה כדי שאוכל לעמוד בכל המחויבויות הכלכליות שיש לי, זיווג חדש והגון כדי שאוכל לחלוק את האהבה הגדולה שנצורה בליבי ו... אולי סוף סוף גם שלווה ונחת.

תודה על הכל, נשמה צדיקה וטהורה. המשיכי לזכות את בנות ישראל במצוות, ושתראי רק ישועות והצלחות.

אמן!

ממני באהבה ענקית,

עדי

תגיות:חוגי ביתמכתב

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה