סיפור לשבת: לזכות בחיים בשל קבורה

הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, מלחמה עזה ניטשה כמובן בין כמה וכמה חילות של מדינות בעולם ובעלות בריתן. אחד משדות הקרב העיקריים היו בין הצבא הרוסי לצבא הגרמני. בשני הצדדים היו יהודים שגויסו בכח לצבא המדינה אליה השתייכו, וצערם בשדה הקרב היה כפול ומכופל משל הגויים שלחמו לצידם, שכן הם חשו קשר פנימי עמוק לאחיהם היהודים שבצבא האויב, ומי יודע, אולי חלילה וחס, אחד מכדורי התופת שהם יורים לצורך הגנה עצמית, יפגע ביהודי בצד שכנגד...

אחד מחיילים אלו היה רבי חיים חייקל מילצקי זצ"ל. הוא גויס לצבא הרוסי ונלחם נגד החיילים הגרמנים. באחד הימים, נפגע לצידו בשדה המערכה חייל יהודי בראשו מכדור הגרמנים, ומצבו היה אנוש. בתוך פרפורי גסיסתו, הספיק החייל להתחנן לרבי חיים חייקל, שידאג להביאו לקבר ישראל.

החייל נפטר, ורבי חיים חייקל, שהיה גיבור ואיש חיל, העמיס את הנפטר על כתפיו בעיצומה של המלחמה, והלך מרחק של שלושה ק"מ עד לבית הקברות, תוך כדי סכנת נפשות, שכן היה צפוי למשפט צבאי חמור על עריקה משדה קרב. גם הדרך לבית הקברות הייתה בסכנה מפני הקוזקים האלימים, אלא שבנס היה כרואה ואינו נראה, וניצל מכל הסכנות.

(צילום: Shutterstock)

לאחר שקבר את החלל, חזר לעמדתו הצבאית בלי שיאונה לו כל רע. בינתיים, גברו הגרמנים על הרוסים, לקחו בשבי את החיילים שבגדודו והטילו עליהם עבודות שונות. בגורלו של רבי חיים חייקל עלה להיות שומר בהמות.

באחד הימים בהיותו רועה את הבהמות בשדה מחוץ לעיר, שמע קול יריה וראה אדם שצונח על האדמה. מיד ניגש אליו וראה שזהו חייל נכרי שנפצע. הוא ניסה לחבוש את הפצוע, אך העלה חרס בידו והחייל נפח את נפשו. רבי חיים חייקל התייאש וקם לשוב למלאכתו, אלא שתוך כך עברו כמה חיילים גרמנים ומיד חשדו בו שהוא התנקש בחייו, שכן לא נמצא בסביבה שום אדם מלבדו. לא הועילו כל טענותיו, הוא העמד למשפט צבאי ונידון למוות, באשמה שהתנקש בחיי החייל. עד לביצוע גזר הדין, הוכנס לצינוק.

באחד הלילות בהם שהה בצינוק, ראה לפתע את דמותו של אותו חייל יהודי שהביא במסירות נפש לקבר ישראל, כשהוא פונה אליו ואומר לו: "מכיון שמסרת את נפשך להביאני לקבר ישראל, אני אדאג שלא יהרגו אותך. אין לך מה לפחוד, כי ממש לפני שייגשו לביצוע גזר הדין, אתה תינצל".

יום ביצוע גזר הדין נקבע ליום שלישי בצהריים. בשעה היעודה העמידו את רבי חיים חייקל ליד הקיר, וכבר עמדה מולו כיתת חיילים עם רובים בידיהם כדי להרגו. פתאום, ברגע האחרון, הגיע למקום במרוצה קצין בכיר וצעק לחיילים: "אל תהרגו אותו, אל תעשו לו דבר".

הקצין הגיע מתנשף כולו והסביר לממונים כי התבררה צדקתו של רבי חיים חייקל, לאחר שבחיפוש מדוקדק יותר מצאו בכיסו של החייל הנכרי מכתב שבו הוא מודיע כי הוא הולך לירות בעצמו ולהתאבד.

זכות המצוה שעשה רבי חיים חייקל, לגמול חסד עם המת, הגנה עליו להצילו ממוות אכזרי.