"פתאום הבנתי שזה מה שחיפשתי כל הזמן"

אל ניו-יורק הגיעה קרן א', 32, כחילונית גמורה. כל מה שעניין אותה זה איך לעשות כסף, ואם אפשר גם ליהנות על הדרך, אז למה לא? כבעלת ניסיון רב בגידול ילדים, מהר מאוד מצאה עבודה כלבבה: או-פר (מטפלת) אצל משפחה יהודית-חרדית, בעלת שלושה ילדים. "מצד אחד, גרתי באזור לא יהודי והיו לי המון חברות לא יהודיות, אבל בחו"ל זה לא כמו בארץ, שאפשר למצוא יהדות בכל מקום. דווקא משום כך, הרגשתי צורך גדול יותר לחפש את קרבת היהודים ולדבר עברית – כן, אפילו... אם אצטרך לשמור שבת בשביל זה".

המשפחה אצלה עבדה, הייתה מזמינה אותה לביתה לעתים תכופות בשבתות, והיא מצדה – קפצה על ההזדמנות. "מאוד אהבתי את הילדים שלהם, והם היו כמו אחיי הקטנים. וגם ההורים בעצמם נתנו לי יחס מועדף, כך שבהחלט היה לי נעים להיות בחברתם".

אבל גם אז – כולם ידעו שקרן מגיעה עם מכנסיים. חצאית? אין על מה לדבר ("הלבוש התורני היה רחוק ממני כמזרח ממערב"). "אבל מאוד כיבדתי את שולחן השבת. ידעתי שאין מצב, למשל, לדבר בו על כסף או על עבודה. בשבת ניצלתי עד תום את המנוחה".

אל בית הכנסת הגיעה רק בחגים, וגם זה – אחרי שכנועים רבים. אז, לא ידעה מאין ההתנגדות הפנימית הגדולה הזו לכל דבר שבקדושה, היום, לאחר ששמעה את אחת ההרצאות של הרב זמיר כהן על קדושת הפה והמאכלים הבאים אליו - היא כבר יודעת. "זה היה לפני שנה בערך", היא משחזרת. "השתעממתי עד טירוף בבית, והתחשק לי לעשות משהו בלתי רגיל. פתאום, חברה התקשרה ואמרה שהיא הולכת להרצאה של הרב זמיר כהן, בבית כנסת בברוקלין. היו שם עוד רבנים, וגם בדרן אחד – כולם מטעם הידברות. 'כל החבר'ה יהיו שם', אמרה, והתכוונה לצעירים הישראלים שהכרנו פה ושם.

"החלטתי ללכת, כי היה לי ברור שאין סיכוי שאתחזק ואשמור מצוות. הלכתי בשביל החבר'ה הישראלים, וגם בשביל לראות, פעם אחת בחיים שלי – מה זה 'שיעור תורה'. הייתי בטוחה שאחרי רבע שעה, כבר אהיה בחוץ עם עוד הרבה חבר'ה, וצוחקת על עצמי שבכלל הסכמתי להגיע לכזה אירוע".

אבל רבע שעה עברה, וגם חצי שעה ושעה – ושום דבר לא קרה. היא המשיכה לשבת בכיסאה, ולשמוע את דברי התורה הנפלאים, שנשמתה כה ערגה אליהם. "רק אז הבנתי, שמצאתי את מה שחיפשתי כל הזמן, בלי לדעת שאני מחפשת. דברי התורה האלה היו בדיוק מה שהייתי צריכה כדי להפיג את השעמום של אותו ערב, ועוד הרבה ערבים אחריו. אחרי ההרצאה, מצאתי עצמי רוכשת דיסקים שונים של הרצאות הרב, שהוצעו למכירה במקום וכשהגעתי הביתה – ננעלתי בחדרי עם ההרצאות".

למחרת בבוקר, הודיעה כי לא תוכל להגיע לעבודה, בתואנה כי יש לה כמה סידורים לעשות. "פשוט הייתי חייבת לקחת יום חופש כדי לשמוע כמה שיותר שיעורי תורה – כי בלי זה ידעתי שאצטרך לחכות שמונה שעות לפחות, עד שאחזור לשיעורים – ולזה, הנשמה שלי פשוט לא הייתה מסוגלת".

וכך החל תהליך ההתקרבות שלה ליהדות. בכל ערב, אחרי העבודה, הדבר הראשון שעשתה כשהגיעה לדירה הוא לשים שיעור תורה של הרב זמיר ברקע. רק ככה, לדבריה, יכלה להתרכז בעבודות הבית, ולעשות מה שצריך. "אחרי שבועיים של שיעורי תורה אינטנסיביים, עברתי לשיעורים באתר הידברות – וזה היה עולם אחר לגמרי. היה שם עולם ומלואו – כל מה שרציתי לדעת, על כל נושא שבעולם. מצאתי תשובות לכל השאלות שהיו לי בחיים, וידעתי שמכאן – כבר אין לאן לברוח.

"היה לי ברור שהגיע הזמן להתחזק, ולא לשקר את עצמי עוד ועוד. אהבתי את מה ששמעתי, ושאפתי להשית אותו על אורח החיים שלי. מה זה שווה אם את יודעת כל כך הרבה, מבלי שזה יעבור למעשים?". היום היא כבר שומרת שבת, הולכת לבית כנסת מדי שבוע, לובשת חצאיות ומתקרבת ליהדות בצעדי ענק. "עכשיו את מבינה כמה אני חייבת לרב זמיר כהן ולארגון הידברות?!", היא אומרת. "גם מבחינה פנימית מאוד השתניתי, ואני שמחה על זה שמחה גדולה. לפני כן הייתי אדם לחוץ ועצבני, עם הרבה כעסים על כולם. היום אני האדם הכי סלחן והכי רגוע שאני מכירה, והכל בזכות שיעורי התורה".

מעוניינים לשתף אותנו בסיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל shira@htv.co.il