היום לפני – י"ז בטבת: חכם סלמאן מוצפי

חכם סלמאן מוצפי נולד בכ"ז בשבט התר"ס בעיר בגדד שבעיראק לחכם ציון מאיר מוצפי, בן למשפחת תלמידי חכמים שהגיעה לבבל בגירוש ספרד ששמה הקודם היה מוספיא.

בהיותו כבן שנתיים החל אביו לקחתו לבית הכנסת כדי שרגליו יתרגלו להיכנס לבית המדרש, ועל מנת שיגדל בקדושה ובטהרה בזכות ראיית צדיקי הדור ובראשם חכם יוסף חיים זצוק"ל, בעל 'הבן איש חי'.

בהיותו ילד נהג מדי שבת להתלוות לאביו לבית הכנסת, ובסיום דרשתו של הבן איש חי, היה מתאמץ להתקרב אליו מבין ההמונים, להביט בפניו הקדושות, ולנשק את ידיו. באחת הפעמים זכה שהבן איש חי בירך אותו ש"יזכה להיות גדול בתורה".

חכם סלמאן מוצפי זצוק

באלול התרס"ט בהיותו של חכם סלמאן בן 9 שנים בלבד, נפטר הבן איש חי. חכם סלמאן הלך להלווית גדול הדור מבלי שהוריו ידעו, ובעת שהורדה גופתו של הצדיק לאדמה, קיבל על עצמו ללמוד תורה בהתמדה גדולה ולנהוג בחסידות ובפרישות. הוריו הבחינו בהתנהגותו הקדושה של בנם הקטן, וחששו פן יעמיס על עצמו יתר על המידה – אך חכם סלמאן המשיך בשלו ולעלות בקודש.

על מנת להתעורר בחצות לילה כדי לומר תיקון חצות וללמוד תורה עד עלות השחר, קשר חבל לידו ואת קצהו השני לבריח הדלת. כאשר היה אביו קם בחצות לבית המדרש ופתח את דלת הבית, נמשכה ידו וכך התעורר. לאחר שבועיים אביו הבחין בדבר, ומנע אותו מכך. חכם סלמאן לא התייאש, השליך את החבל מעבר לחלון וביקש מחברו למשוך את החבל שנמצא מחוץ לבית בחצות לילה.

בהיותו בן 10 נהג בכל ליל שבת לעמוד בחצר הבית ולקרוא את כל ספר התהילים לאור הלבנה, על מנת לא להפריע לבני ביתו בשנתם.

חכם סלמאן למד ב'מדרש בית זלכה', ומכיוון שרמתו התורנית הייתה גבוהה במיוחד עבר לקבוצת הלומדים החכמה ביותר אצל רבו המובהק, המקובל חכם יהודה פתייה זצוק"ל.

בשנת התרע"ז, בהיותו בן 17 בלבד סיים את כל הש"ס וארבעה טורים. באותה תקופה ביקש ממנו חכם יהודה פתיה ללמוד פרק אחד בספר הקבלה "עץ חיים", ושחכם סלמאן ישמיע לו בשבת הבאה את אשר למד. חכם סלמאן אמר לרבו כי הוא עדיין צעיר מכדי ללמוד קבלה, אך חכם פתייה התעקש. מאז ועד שנת התש"ב במשך 25 שנים למד ביחד עם חכם יהודה פתיה זצוק"ל במשך 6 שעות את תורת הנגלה והנסתר. בנוסף נהג ללמוד עם חכם נסים כדורי זצוק"ל כל יום ש"ס וראשונים במשך 4 שעות.

בנוסף היה חכם סלמאן בקשר עם חכם יעקב חיים זצוק"ל, בנו של הבן איש חי, והיה נוהג לשמשו.

בחודש אלול התרע"ח, בהיותו בן 18 בלבד קיבל תעודת סמיכה לשחיטת עופות. ובשנת התרע"ט בהיותו בן 19 קיבל תעודת סמיכה למוהל על ידי מוהל עיר, חכם אליהו בנימין זצ"ל. את המילה הראשונה ערך בניסן באותה השנה.

בשנת התר"פ, בהיותו בן 20 שנה בלבד קיבל תעודת סמיכה לרבנות ושחיטת בקר, על ידי שבעה גדולי הדיינים והרבנים של העיר בגדד.

בט"ו באלול תרצ"ה, בהיותו בן 35 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והשתקע בשכונת הבוכרים בירושלים.

בחודש אלול התש"ב, בהיותו בן 42 בלבד הקים את ישיבת 'בני ציון' סמוך לקבר רחל. בישיבה למדו בעיקר את סודות הקבלה והזוהר הקדוש. בעקבות פרוץ מלחמת העצמאות, עברה הישיבה לשכונת מקור ברוך בירושלים.

בניו וממשיכי דרכו של חכם סלמאן הם ראש ישיבת 'בני ציון' הרב בן ציון מוצפי שליט"א, וראש ישיבת 'מנחת יהודה', הרב יהודה מוצפי שליט"א. חתנו (בעלה של בתו) הוא ראש 'ישיבת השלום' הרב דוד בצרי שליט"א, אשר נחשב לגדול המקובלים בימינו.

חכם סלמאן מוצפי זצוק

חכם סלמאן היה ידוע כבעל יראת השם טהורה, אשר לא החניף לאיש, ואשר לא נהנה משום אדם ואפילו מקרוביו רק מיגיע כפיו. מעולם לא בזבז אפילו רגע מחייו לריק או בשיחה בטלה. תמיד היה עוסק בכל חלקי התורה יומם ולילה, גם בשכבו על ערש דווי. חכם סלמאן סבל מכמה חוליים ומכאובים ועל אף זאת, תמיד היה צוהל ושמח, וכשהיה מגיע אל הרופא היה נוהג לומר: "ברוך השם אני מרגיש טוב". היה אדם אשר שמח בחלקו, ומסר את נפשו על חינוך בניו ובנותיו. היה נזהר מאוד בקדושת בית הכנסת, וכיבד תלמידי חכמים בכל כוחו. 

חכם סלמאן היה ידוע כמחמיר גדול בהלכות שבת. כל האוכל בביתו היה מבושל מערב שבת, באופן יבש ולא לח (אורז ועוף ממולא ומבושל לחלוטין מערב שבת), והושאר לחימום על פתיליה גרופה וקטומה כהלכה. עוד היה נזהר לא להשתמש בחשמל המיוצר על ידי יהודים בשבת. בערב שבת היה לבוש בבגדי שבת לבנים כבר מהצהריים, והיה נוהג לשבת וללמוד בבית הכנסת שעות רבות עד שעת המנחה. אהב את השבת, והיה מקפיד לענג אותה, בליווי שמחה רבה שכללה שירים וחידושי תורה נלהבים ויקרים. 

בימי הפסח לא הכניס לביתו מזון מבחוץ בכלל, והיה נוהג לזרוע במו ידיו את החיטים מהם אכל מצה כל החג. את השמן והיין הכין במו ידיו, ולא סמך על שום אדם או כשרות מסוימת. בנוסף לא הכניס לביתו מוצרים משומרים או מיובשים, אלא כל מה שהכין היה בנקיות ובזהירות. 

היה נוהג לקום בחצות לילה ולקונן שעה ארוכה על החורבן ועל השכינה וישראל אשר בגלות. שפך דמעות רבות על צרות הכלל והפרט, אהב כל אדם מישראל כנפשו ומאודו. מעולם לא נהנה מכתרה של תורה, היה מסגף את עצמו וגופו במיעוט אכילה ושינה, והתענה תעניות לרוב. שתי לילות בשבוע בליל שני ובליל שישי היה נוהג לשבת כל הלילה עם חבריו החכמים ולעסוק בתורה בערנות. היה אוהב צדקה מוסר וחסדים, והיה עניו בתכלית וברח מאוד מהכבוד ומהפרסום. התנהג כפשוט שבפשוטים, מעולם לא הרשה שיתארוהו אפילו בתואר "חכם" או "רב".

חכם סלמאן היה נוהג להתפלל כל ימיו תפילת ותיקין בנץ החמה בשמחה רבה. עוד היה נוהג לרוץ לבית הכנסת בכל התפילות, ולטבול במקווה בזריזות מדהימה גם לעת זקנותו. בכל לילות החול לא היה מגיע לביתו, אלא נהג לשהות בחדרון קטן סמוך לבית הכנסת. מימיו לא אכל שום סעודה או אפילו לשתות כוס מים מחוץ לביתו, הזמן היה יקר לו מאוד. נזהר מגזל ביותר, הוא לא עיכב שכר פועל או שירות שקיבל אלא שילם מיד. אם קרה ורכש איזה מזון ולא שילם, עוד באותו יום הלך לבית המוכר ופרע את חובו. היה נזהר ביותר בכספי צדקה והקדש שהיה ממונה עליהם עד הפרוטה אחרונה, ובכל ערב היה בודק את כל החשבונות וסופר את כל הכסף. 

בכל שנה היה נוהג לנסוע לשבוע ימים עם קהל קדשו לקברי הצדיקים בגליל למקומות לא ידועים, והיה זועק בתפילותיו על ישראל בגלות ועל כך שהשלטון בארץ אינו מכיר בתורה ובחוקיה. תמיד ברח והתרחק מבעלי השררה, ומכל דבר השייך לשלטון עד שאפילו אגורה מביטוח לאומי לא לקח וזאת בהיותו אב לעשרה ילדים, וגם לעת זקנתו את קצבת הזקנה סירב לקחת, וחי בדוחק גדול.

חכם סלמאן התנהג ממש כארי בקיום המצוות. רדף אחרי מצוות וגם כאלו שמוגדרות נדירות ולא מצויות כמו פדיון פטר חמור, ראשית הגז, זרוע לחיים, קיבה לכהן, לקט שכחה ופאה, השבת אבדה, ושילוח הקן. עוד היה נזהר מאוד בתרומות ובמעשרות, והיה מפריש הכל בעצמו ולא סמך על שום משגיח. בשנת השמיטה היה נזהר ומדקדק בכל הלכותיה ופרטיה.

חכם סלמאן היה ידוע כאיש אמת גלוי לב ואוהב לכל, אך את מעשיו הסתיר בתכלית באופן צנוע ביותר. עסק בתורת הקבלה בכל כוחו, התפלל את כל תפילותיו על פי סידור הרש"ש עם ייחודים נוראים לקרב קץ הגאולה. וכל זאת עשה בסתר ובצנעה, והתנגד לכל פרסום או שכר על פעולותיו. היה נוהג לערוך תיקוני עוונות לכלל הציבור, שכללו תעניות וסיגופים, טבילה במי קרח עם ארבעים מלקות, סדר ארבע מיתות בית דין ועוד הנהגות נוראות שמתאימות למלאכים.

חכם סלמאן מוצפי זצוק"ל נפטר בי"ז בטבת התשל"ה בגיל 74, ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות בירושלים. זכותו יגן עלינו ועל כל עם ישראל אמן.

חכם סלמאן מוצפי זצוק