פרזיטים לעבודה! או: איך הצליחו המצרים לשעבד את ישראל?

איך מצליחים להביא עם שלם לעבדות – שבתחילתה היתה מרצון? איך הצליח פרעה להכניס את העם החכם והנבון במלכודת השעבוד? חז"ל מספרים שבתחילה התגייס גם פרעה עצמו לפרויקט הלאומי (אחרי!...) וכך עורר רוח פטריוטית להתגייס למשימה. ובכל זאת, לפי המקורות נראה שהיהודים היו הראשונים להתגייס  לפרויקט הבניה של פרעה, ואולי בכלל הפניה היתה רק אליהם.

נראה שהשורש לכך נעוץ בניצול הרגשת המחויבות שהיתה לעם ישראל כלפי המצרים. הם הרגישו צורך להצדיק את זכות הקיום שלהם כאזרחים במצרים. הם הרגישו אי נוחות מהעובדה שהתקבלו כאורחים בשנות רעב, והמצרים ניצלו היטב את ההרגשה הזאת.

פרעה ניגן על הרגשות שלהם, וכנראה שהתקשורת המצרית ואווירת הרחוב הגדירו אותם כפרזיטים – נצלנים, אוכלי לחם חסד...

כך נוצר מצב שהיהודים הרגישו צורך להוכיח את עצמם ואת נאמנותם למדינה, כך גוייסו בתחילה ברצון, וכשכבר היו בתוך העניין נהפכו במהלך איטי ומתוחכם לעובדי כפיה, שכנראה גם אז נדרשו לעבוד עבור פת לחמם.  האוכל אגב, כנראה היה משופר. כאמור: 'זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים' (במדבר פרק יא).

(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

ממצילים למנצלים!

היכן היתה הטעות? המצרים הצליחו להשכיח מבני ישראל את העובדה שיוסף הוא שהציל את מצרים מהרעב, והצליחו להשכיח מהם את המחוייבות ליעקב אביהם, אשר מאז הופיע במצרים הפסיק הרעב למשך כמה שנים עד מותו.

ברש"י של תחילת פרשת ויחי נאמר על פי חז"ל: 'ויחי יעקב - למה פרשה זו סתומה, לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם'. וכבר תמהו המפרשים: הרי השעבוד לא התחיל עם מיתת יעקב ובוודאי לא לפני מות יוסף.

התשובה לכך לדעתנו (והיא נרמזת בדברי הט"ז בפירושו דברי דוד) היא כי מאז מות יעקב התחילו בני ישראל להרגיש שעבוד נפשי. התחושה של ערעור זכות הקיום שלהם והצורך להצדיק את קיומם - זהו השעבוד הראשון.

השלב הבא היה כאשר קם 'מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף', בפשטות נראה כהמפרשים שחוסר ידיעה זה הוא – התעלמות.

אולם בהתעלמות אפשר להגיע לשיאים כאלו שמשפיעים על האווירה הציבורית, ומקרינים אפילו על בעלי הזכות להכרת טובה. כך ניתן להפוך את האוכלוסייה היהודית ממצילת העם למנצלת העם...

כך זה היה במצרים. כך היה בספרד, שבה אחרי שהיהודים העלו את המדינה לעוצמה כלכלית – הם גורשו ממנה בבושת פנים. כך היה בגרמניה כאשר היהודים שהרגישו את עצמם כפטריוטים גרמניים, ותרמו למולדת הפרוסית גם את נשמתם תוך אמון בנאמנות הדדית וביושר הגרמני, קבלו את מה שקבלו...

אנחנו מכירים את זה...

זה קורה גם כאן. הציבור הדתי לאומי – הפטריוטי, המשרת ביחידות קרביות, התורם לאיזון הדמוגרפי של המדינה, המיישב את ארץ ישראל, הופך במחי מקלדת לציבור הצריך להתנצל על קיומו, לנאשם קולקטיבי בלינץ'... כל ההקרבה והאידאליזם, כל המסירות למדינה - הכל נשכח... 

הציבור התורני, לומדי התורה ושומרי המצוות הנאמנים, המסתפקים במועט, שלא אחת חיים בתנאי עוני מתוך אידיאל, זוכים ליחס דומה. לומדי התורה התורמים למדינה את חוסנה הרוחני, את זכות הקיום ההיסטורית, ויותר מכל את ההגנה הרוחנית הלא קונבנציונאלית, מול עשרות מליוני ערבים ומאגרי נשק מסוכנים מכל הסוגים, מוצבים לא אחת כפרזיטים הצריכים להצדיק את קיומם...

גיבור חסד לאומי כמו מייסד ארגון הסיוע לחולים הגדול בעולם - 'יד שרה' - ניצב על ספסל הנאשמים ב'עוון' קבלת תרומה לשם סיוע לרבבות חולים ומשפחותיהם בישראל. רק ברגע האחרון עונש שש שנות מאסר שהטיל עליו שופט שהצהיר על נקיון כפיו ומטרותיו – הומר בעבודות שרות. איך כתב העיתונאי שחר אילן ב'הארץ'? 'קשה לומר משהו טוב על חברה ששולחת את אחד מגדולי צדיקיה לכלא... לופוליאנסקי לא הצטרף לתחביב של אישי הציבור בישראל לאסוף דירות, והוא רחוק מלהיות אדם עשיר, לופוליאנסקי לא הרויח כלום מהשוחד שלקח חוץ מזה שיד שרה יכלה לעזור ליותר אנשים...'. סוף ציטוט.

הבעיה האמיתית – כשאחנו שוכחים

הבעיה אינה במה שכותבים בעיתונים וברשתות. הבעיה אינה במקהלת הצבועים הנהנתנים. הבעיה האמיתית מתרחשת - אם וכאשר הם מערערים את הבטחון העצמי שלנו, אם אנחנו מתחילים חלילה להרגיש צורך להתנצל, להצטדק... כשאנחנו שוכחים את האמת ומאבדים את 'גאות היחידה' שלנו.

כשאנחנו מגיעים למקום הזה אנו נמצאים בסיכון. ההיסטוריה מלמדת שבמצבים כאלו קל לנצל ולסחוט אותנו. כך זה היה במצרים ובבבל, בגרמניה וברוסיה... וכך זה עלול להיות וגם קורה לעיתים קרובות – כאן, בארץ ישראל. זו הסכנה האמיתית שאורבת לנו: שנתחיל לוותר על זהותנו המוגדרת, ונבחר חלילה להתייפייף בעיני דורשי רעתנו, כפויי טובתנו.

מעובד מדברי הרב מנחם יעקובזון, ראש ישיבת 'מאור יצחק' במושב חמד

הטור מתפרסם לעילוי נשמת מנחם ורחל שרעבי ע"ה.