הלכות פורים: מדריך מרוכז ואפקטיבי

זכר למחצית השקל

בדור המדבר (לפני הכניסה לארץ) ניתנה מחצית השקל עבור הקמת המשכן.

בזמן בית המקדש ניתן הכסף עבור 2 דברים - קורבנות ציבור לדורות, לצורך מניית עם ישראל שנעשה בצורה זו כדי שלא ישלוט בהם עין הרע.

מחצית השקל בימינו היא רק זכר למחצית השקל, ולכן כשנותן מעות אלו יזהר לומר "זכר למחצית השקל" ולא "מחצית השקל"

הרב זמיר כהן בפינת ההלכה על זכר למחצית השקל:

החייבים בזכר למחצית השקל

גברים מגיל 20 ומעלה – חייבים מעיקר הדין. יש אומרים שגברים מעל גיל 13 כבר חייבים, וטוב להחמיר כן. יש אומרים שייתן אפילו עבור נשים, ילדים קטנים ואפילו עובר במעי אימו - מי שיכול (ומי שקשה לו ייתן סכום הקטן ביותר כמבואר לקמן).

כמה נותנים? יש אומרים 9 גרם כסף טהור (לפי השווי בשוק, ניתן לברר אצל צורף), יש אומרים 3 חצאי שקלים, יש אומרים חצי שקל, יש אומרים די ב-10 אגורות. אדם שמצבו הכלכלי קשה יכול לתת סכום קטן עבור "זכר למחצית השקל".

למי נותנים את מחצית השקל? מוסדות תורה וישיבות.

מתי נותנים? החל מראש חודש אדר ועד סוף החודש.

טוב לתת לפני קריאת המגילה אם עדיין לא נתן.

מחצית השקל מכספי מעשר

הנוהגים להפריש מעשר כספים אינם רשאים לקחת מכסף זה עבור זכר למחצית השקל.אמנם, אם אמר אדם בפירוש "בלי נדר", בשעה שהתחיל להפריש מעות מעשר והשעה דחוקה לו, רשאי לתת לזכר למחצית השקל מכספי מעשר. וכן, רשאי אדם להוסיף מכספי מעשר על חובת מחצית השקל או חובת מתנות לאביונים.

קריאת פרשת זכור

זמן וסיבת קריאת פרשת זכור: את פרשת "זכור" קוראים בשבת שלפני פורים כדי להסמיך את מחיית עמלק למחיית המן שהיה מזרע עמלק.

נוסח הקריאה: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח " (דברים פרק כה, יז-יט).

לדעת רוב הפוסקים קריאת פרשה זו היא חיוב מן התורה. שליח הציבור מוציא את הציבור ידי חובה בקריאה זו ואף הם יתכוונו לצאת ידי חובה. שליח הציבור קורא לבדו, והציבור לא ידברו כלל.

יש להקפיד להוציא את ספר התורה המהודר יותר לקריאה זו.

החייבים בקריאה

גברים, ילדים שהגיעו למצוות (בנים בגיל 13). לגבי נשים ישנה מחלוקת בין הפוסקים אם הן חייבות מהתורה או מדרבנן ולכן, טוב להחמיר ויבואו הנשים לשמוע קריאת "זכור" בבית הכנסת. אישה שקשה לה לבוא לבית הכנסת - יש לה לסמוך על הפוסקים המקילים.

נשים העסוקות בטיפול בילדים פטורות מלשמוע פרשה זו, שכן כלל גדול בידינו – "העסוק במצווה פטור ממצווה". יש מקומות המארגנים לנשים קריאה בשעות מאוחרות יותר ותבוא עליהם ברכה, אך לא יברכו על קריאה זו.

נשים שלא מגיעות לבית הכנסת, טוב שיקראו מתוך חומש פרשה זו הנמצאת בספר דברים, פרשת כי תצא, פרק כה, פסוקים יז-יט.

אדם שלא שמע את הקריאה בציבור (כגון שהיה חולה, מילואים וכו) יבוא לבית הכנסת בפרשת כי תצא, וישמע פרשה זו שבסופה קוראים שוב את מחיית זכר עמלק, ושליח הציבור יוציא אותו ידי חובה.

מקרא מגילה

ישנם שני זמנים למקרא מגילה : י"ד באדר - לעיירות שאינן מוקפות חומה מימות יהושוע בן נון, וט"ו באדר - לעיירות המוקפות חומה מימות יהושוע בן נון.

בכל אחד מהמקומות (י"ד \ ט"ו) קוראים את המגילה פעמיים: פעם אחת בלילה, בסוף תפילת ערבית - כל הלילה כשר למקרא מגילה, זמנו מצאת הכוכבים עד עלות השחר; פעם שנייה ביום: בסוף תפילת שחרית - כל היום כשר למקרא מגילה, זמנו מהנץ החמה עד שקיעתה.

אדם שלא יכול לקרוא את המגילה ביום, אחרי נץ החמה, יקראנה בעלות השחר.

אדם שלא קרא את המגילה בלילה - אין תשלומין.

הרב זמיר כהן בסדרת ביאור מגילת אסתר:

מי קורא בי"ד \ ט"ו: עיירות שאינן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון- קוראים בי"ד (רוב היישובים בארץ); עיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון והסמוך להם(במרחק 960 מ), והנראה להם- קוראים בט"ו (כגון ירושלים); עיירות המסופקות אם הם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון קוראים: בי"ד ובט"ו. בי"ד בברכה, ובט"ו בלי ברכה (ספק ברכות להקל). רשימת עיירות המסופקות: צפת, טבריה, בית שאן, עכו ,חיפה, יפו, תל אביב, בני ברק, לוד, חברון ובאר שבע.

החייבים והפטורים במקרא מגילה: גברים, ילדים מעל גיל מצוות. נשים חייבות במקרא מגילה (אך למרות זאת אינן חייבות להגיע לבית הכנסת), לכן אישה שלא יכולה להגיע לבית הכנסת יקרא לה בעלה בבית או שיתארגנו מספר נשים, וגבר יקרא להם. ילדים קטנים אינם חייבים במקרא מגילה, אך מחנכים אותם למקרא מגילה. קטנים מאוד יש להיזהר לא להביאם לבית הכנסת מחשש שיפריעו לציבור לשמוע מגילה. אדם כבד שמיעה השומע דרך מכשירי שמיעה, חייב בקריאת מגילה

מי יכול להוציא ידי חובת קריאה: רק אדם שחייב בקריאת המגילה יכול להוציא אחרים ידי חובת מקרא מגילה. אדם שפטור ממקרא מגילה לא יכול להוציא ידי חובה אחרים החייבים. לכל השיטות נשים חייבות במקרא מגילה, אך ישנה מחלוקת פוסקים אם גם יכולה להוציא ידי חובה בקריאתה או לא, ולכן לכתחילה לא תוציא ידי חובה, בדיעבד אם קראה - יצאו ידי חובה בקריאתה. קטן, אפילו הגיע לחינוך, לא יכול להוציא ידי חובה אחרים, ורק בשעת דחק גדול כגון שאין מי שיקרא את המגילה, יכול להוציא ידי חובה.

דיבור בשעת מקרא מגילה

אסור לדבר כלל בשעת מקרא מגילה עד שיברך שליח הציבור ברכה אחרונה על המגילה. אדם שדיבר בשעת מקרא מגילה ולא שמע כמה תיבות, צריך לחזור ולקרוא את המילים שלא שמע מתוך מגילה כשרה או מתוך חומש.

אכילה ושתייה לפני קריאת המגילה

אסור לאכול לפני מקרא מגילה אכילת קבע, בין בלילה ובין ביום. וכן הנשים לא יאכלו כלום עד אשר יגיעו הגברים ויקראו להם מגילה בבית (לכן לא יתמהמהו הגברים לאחר שסיימו מקרא מגילה). אך מותר לאכול אכילת ארעי לפני מקרא מגילה: פירות (כמה שרוצה), לחם פחות מכביצה (54 גרם), מזונות פחות מכביצה (54 גרם), שתיה: מים תה קפה וכו (כמה שרוצה). המחמיר שלא לאכול כלום תבוא עליו ברכה. אמנם אם התענית קשה לו (כגון בקריאת הלילה), אין צורך להחמיר.

שליח ציבור

על שליח הציבור ללמוד היטב את כללי מקרא מגילה. לכתחילה: יש לקרוא את המגילה בטעמיה. בדיעבד, אם אין מי שיודע לקרוא בטעמים, יקרא ללא טעמים.

אסור לשליח ציבור לדלג בקריאה אפילו על אות אחת.

קודם קריאת המגילה יאמר שליח הציבור שהוא מכוון להוציא את הציבור ידי חובה ואף הם יתכוונו לצאת ידי חובה.

יש שפותחים את המגילה כולה קודם קריאה ואח"כ מברכים וקוראים בעודה פתוחה, ויש שמברכים על המגילה בעודה גלולה ומתחילים לקרוא, כך שבסוף הקריאה המגילה כולה פתוחה.

בסיום קריאת המגילה יגלול אותה מסופה לתחילתה, ורק אח"כ יברך ברכה אחרונה.

צריך שכל הציבור ישמעו את המגילה כולה ולכן, אם שליח הציבור קורא במקום שעושים רעש רב (כגון שמכים כששומעים את המילה המן) ימתין עד שיסיימו הציבור להרעיש, ורק אז ימשיך לקרוא.

שליח ציבור ששכח לברך ברכה אחרונה, יצאו הציבור ידי חובה (שאין הברכות מעכבות).

ספרדי השומע מקרא מגילה משליח ציבור אשכנזי יוצא ידי חובה, וכן להפך.

גם אם שליח הציבור בירך את הברכות כולן, יכול לחזור ולברך שוב, אם מוציא אחרים ידי חובה.

נאנס ולא קרא המגילה בזמנה: אדם שנאנס ולא קרא את המגילה בזמנה, כגון מי שאמור לקרוא בי"ד ועבר היום ולא קרא כלל, יקרא את המגילה בט"ו, בלי ברכה.

שמיעה דרך רדיו: אין יוצאים ידי חובת מקרא מגילה אם שומעים אותה דרך הרדיו.

שמיעת מגילה באמצעות מיקרופון: כשאולם בית הכנסת גדול מאוד ובא קהל רב לשמוע מקרא מגילה, ומשמיעים מקרא המגילה באמצעות מיקרופון, היושבים סמוך לשליח צבור ויכולים לשומעו גם אם לא היה מיקרופון - יוצאים ידי חובה. היושבים רחוק מהבעל קורא שמבלעדי המיקרופון לא היו יכולים לשמוע - לא יוציאם ידי חובתם. במקום שלא ניתן לשמוע את השליח ציבור אלא רק באמצעות מיקרופון - אין לקרוא כך את המגילה.

משלוח מנות איש לרעהו

מדוע תיקנו לשלוח מנות איש לרעהו בפורים? 2 שיטות: שיהיה לכל אחד אוכל לסעודת פורים (תרומת הדשן), וכדי להרבות אהבה וחיבה בעם ישראל (מנות הלוי).

זמן משלוח מנות: לגרים בערים שאינן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון : ביום י"ד בלבד. לגרים בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון : ביום ט"ו בלבד. לגרים בערים המסופקות אם הם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון: מעיקר הדין שולחים ביום י"ד, ויש מחמירים לשלוח גם בט"ו.

זמן משלוח מנות ביום ולא בלילה (מיד אחרי מקרא מגילה ביום). כל היום כשר למשלוח מנות עד השקיעה.

כמה מנות שולחים ולכמה אנשים? שולחים 2 מנות לאיש אחד, ובזה יוצאים ידי חובה. אמנם כל המרבה לשלוח מנות איש לרעהו הרי זה משובח (אך לא מעיקר הדין).

הרב שי עמר על משלוחי המנות בפורים:

מה נחשב ל"מנות"? המנות צריכות להיות דווקא אוכל, ולכן השולח דבר שאינו אוכל כגון: בגדים, ספרים, סיגריות, כסף וכו- לא יצא ידי חובה. עדיף שהמנות יהיו מוכנות וראויות למאכל. יש אומרים שיוצאים ידי חובה בבשר חי. השולח תרנגול חי לא יצא ידי חובה. משקה (יין וכדומה) חשוב כמנה. שני מיני משקים נחשבים כשתי מנות. טוב להדר ולשלוח דווקא אוכל ולא משקה.

המנות צריכות להיות ממינים שונים ולא מאותו מין. סוגי בשר שונים או בטעמים שונים נחשב לשתי מנות. לחם חשוב מנה. ממתקים נחשבים למנה. קופסת שימורים נחשבת למנה.

חשוב שהמנות יהיו חשובות כפי ערך הנותן והמקבל.

מי יכול לשלוח למי: אישה תשלח לאישה וגבר ישלח לגבר (מחשש נישואין), תלמיד יכול לשלוח לרבו ולהפך, בן יכול לשלוח לאביו ולהפך. ניתן לשלוח מנות ע"י ילדים. השולח לקטן לא יצא ידי חובה, וקטן הוא עד גיל מצוות (13).

כשרות המנות: המנות צריכות להיות כשרות, וכן השולח בשר "לא חלק" לספרדי לא יצא ידי חובה.

האם ניתן לשלוח בעילום שם? השולח בעילום שם, יש אומרים שלא יצא ידי חובה.

מתנות לאביונים

זמן נתינת מתנות לאביונים - בערים שאינן מוקפות חומה: ביום י"ד אחרי קריאת המגילה עד שקיעת החמה; בערים המוקפות חומה: ביום ט"ו: אחרי קריאת המגילה עד שקיעת החמה. אותם הגרים בעיר המסופקת אם היא מוקפת חומה מימות יהושוע בן נון, מעיקר הדין: חייבים במתנות לאביונים רק ביום י"ד. יש מחמירים לשלוח מתנות לאביונים גם ביום ט"ו.

זמן משלוח מתנות לאביונים ביום (ולא בלילה) - וייתן מיד בסיום מקרא מגילה של יום. אדם שנתן מתנות לאביונים קודם זמנים אלו לא יצא ידי חובה.

למי נותנים וכמה נותנים? מצווה לתת שתי מתנות לשני אביונים (עניים) - מתנה אחת לכל אביון (עני). עני - היינו אדם שאין לו הכנסות שאיתן הוא מצליח "לסגור את החודש". אדם שיש לו הכנסות טובות אך לא יודע להשתמש בכסף כראוי ולכן הוא במינוס, אינו נחשב עני. יוצאים ידי חובה בנתינת כסף או מאכל אבל לא בבגדים או כלים. מעיקר הדין ניתן לתת פרוטה, בימינו 10 אגורות, אך ירא שמים ייתן בעין יפה ובסבר פנים יפות.

נתן לאב ולבן הסמוך על שולחן אביו יצא ידי חובה. ניתן לתת לאביון קטן. הנותן שתי מתנות לאיש ואשתו האביונים יצא ידי חובה. אין מדקדקים במעות פורים, אלא כל הפושט ידו ליטול נותנים לו.

מוטב להרבות כפי יכולתו במתנות לאביונים מלהרבות בסעודת פורים ומשלוח מנות איש לרעהו שאין שמחה גדולה ומפוארת, אלא במשמח לבם של אלו.

החייבים בנתינת מעות לאביונים: גברים, נשים אפילו נשואות, בנים מעל גיל 13, בנות מעל גיל 12, אפילו עני המתפרנס מצדקה. קטנים שהגיעו לחינוך - טוב לחנכם.

הרב אופיר מלכה בשיעור על הלכות פורים:

נתינת מתנה לאביונים ממעות מעשרות: אין לתת מתנות לאביונים ממעות מעשר (הדבר שבחובה אינו בא אלא מחולין). אם אמר אדם בפרוש בעת שהתחיל להפריש מעשר כספים "בלי נדר", והשעה דחוקה לו, מותר לו לתת מכספי מעשר מעות לאביונים.

אמנם מי שקיים מצוות מתנות לאביונים כדת ורוצה להוסיף מכספי מעשר, יכול לעשות כן.

גבאי צדקה: אדם שלא מכיר עניים ונותן כסף לגבאי צדקה שהם יתנו לעניים שהם מכירים יוצא ידי חובה (כמובן שהגבאים צריכים לתת כסף זה בזמן מצוותו (או ביום י"ד או ביום ט"ו אך לא לפני או אחרי זמנים אלו).

צק: הנותן צק לאביון יוצא ידי חובתו, אפילו אם הבנק סגור באותו יום.

סעודת פורים

זמן סעודת פורים: הגרים בערים שאינן מוקפות חומה: ביום י"ד, אחרי משלוח מנות ומתנות לאביונים. הגרים בערים המוקפות חומה: ביום ט"ו, אחרי משלוח מנות ומתנות לאביונים. הגרים בערים המסופקות אם הם מוקפות חומה מימות יהושוע בן נון: מעיקר הדין - חייבים בסעודת פורים רק ביום י"ד. יש מחמירים לעשות סעודת פורים גם ביום ט"ו. סעודה זו נוהגת ביום בלבד (אחר ששלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים).

הסעודה כיצד? מצווה להרבות בסעודת פורים, ויוצאים ידי חובה בסעודה אחת. מעיקר הדין אין צריך לאכול לחם, אך לכתחילה טוב לאכול לחם בסעודה. יאכל בשר בהמה (כמובן "בשר חלק") ויתקן סעודה נאה. יש אומרים שאין יוצאים ידי חובה בבשר עוף ודגים שאין שמחה אלא בבשר, ואם קשה לאדם בשר בהמה יאכל בשר עוף.

טוב לעשות סעודת פורים עם חבריו ובני משפחתו. יאכל וישתה יין כדי שיהיה מבוסם, וישתכר מעט עד שיירדם בשכרותו. מה שאמרו חייב אדם לשתות עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, אין הכוונה שישתכר, שהרי השכרות איסור גמור, אלא רק שישתה מעט יותר ממה שרגיל, וכל שכן שמי שיודע שאם ישתכר ביין ובשאר משקים יזלזל באיזו מצווה או ימנע מברכת המזון, או שהוא תלמיד חכם ויגרום לבזיון התורה, לא ישתה אלא שיעור מועט שלא יבוא לידי שיכרות.

הרב ירון מרדכי זכאים על הלכות פורים:

"על הניסים" בברכת המזון ובתפילות בפורים

מוסיפים "על הניסים" בתפילות ערבית שחרית מנחה ובברכת המזון.

אדם הגר בעיר שאינה מוקפת חומה מימות יהושוע בן נון: מוסיף רק ביום י"ד בלבד.

אדם הגר בעיר מוקפת חומה מימות יהושוע בן נון: מוסיף רק ביום ט"ו בלבד.

שתה והזיק לחברו בפורים

אדם ששתה יין בפורים והשתכר והזיק לחברו, חייב לשלם כפי נזקו.

מנהגי פורים

מתלבשים בבגדי יום טוב; ישתדל לקנות לאשתו מתנה לשמחה בחג; מצווה לשמח את הקטנים בפורים במיני מתיקה ומעדנים; טוב ללמוד שעה אחת ביום פורים קודם הסעודה או תוך כדי.

מותר להתחפש בפורים רק שלא ילבש גבר מלבוש אישה ולהפך, וטוב שגם ילד לא ילבש מלבוש ילדה ולהפך.

אסור לעשות "רב פורים" (היינו שמדברים בביקורת ובבדיחות על רבנים ומורים - עיין חזון עובדיה "פורים" עמוד רא).

מותר להתחתן בפורים.

אין אבלות של שבעה נוהגת בפורים; אין עולים לבית הקברות בפורים.

בישיבות נוהגים לשורר ולרקוד בליל פורים.

עשיית מלאכה בפורים

פורים מותר בעשיית מלאכה ובמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושים, והעושה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם והיום המנהג בכל מקום שלא לעשות מלאכה. לבני י"ד המנהג לא לעשות מלאכה דווקא בי"ד בלבד ויום ט"ו מותר לגמרי במלאכה וכן להפך.

מלאכת "דבר האבד" מותרת.

מותר להתגלח לצורך היום אם לא התגלח מקודם.

מותר לגזוז ציפורניים.

מותר לכתוב חידושי תורה או מכתב שלום וכו.

הגרים בעיר המסופקת אם היא מוקפת חומה מימות יהושוע בן נון, אסורים במלאכה רק בי"ד בלבד.

הנחת תפילין

מניחים תפילין כרגיל.

תחנון בפורים

אין אומרים תחנון בשני ימי פורים: י"ד, ט"ו (לפי שהם ימי משתה ושמחה).

הרב לסרי על פורים, חג השמחה:

תענית אסתר

בימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים בי"ג באדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמים לבל יוכלו אויביהם לשלוט בהם. עמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שמשה רבנו עמד בתענית ובתפלה ביום שנלחמו בעמלק, וגברו עליהם ישראל. והשי"ת אלקי אבותינו, שמע תחינתם וקיבל תשובתם ותעניתם ברצון, וביום אשר חשבו האויבים לשלוט ביהודים - "ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", והרגו היהודים בשונאיהם שבעים וחמשה אלף איש, מלבד מה שהרגו בשונאיהם בשושן הבירה, ולא נפקד מאתנו איש, כי "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי, אמר ה´ צבאות". לכן נהגו בכל תפוצות ישראל להתענות בכל שנה ושנה ביום זה זכר לנס שנעשה להם. צום זה נקרא תענית אסתר.

זמן התענית: י"ג באדר. הצום מתחיל מעלות השחר עד צאת הכוכבים.

החייבים בתענית: גברים, נשים, ילדים שהגיעו למצוות: - בנים מגיל 13, בנות מגיל 12. אפילו מי שבא מהדרך וקשה עליו התענית ידחוק עצמו ויתענה, ולא יפרוש מהציבור.

הפטורים מתענית: מעוברת - משעברו ג חודשים להריונה, מעוברת המקיאה או שחשה בחולשה רבה אפילו אם לא מלאו ג חודשים להריונה ובפרט אם עברו 40 יום מיצירת הוולד, מניקה תוך 24 חודש (שנתיים) ללידתה, אפילו הפסיקה להניק. אך אם מרגישה בטוב ויכולה לצום טוב שתצום ככולם. יולדת תוך 30 יום ללידתה - ואינה רשאית להחמיר על עצמה לצום.

אישה שהפילה: אם היא בתוך 30 יום להפלתה - פטורה. אם היא לאחר 30 יום להפלתה עד שנתיים מיום ההפלה- רק אם מרגישה חולשה פטורה. זקן מופלג תשוש כוח - אינו רשאי להחמיר על עצמו לצום. מצטער מכאבי עיניים - אם רופא אסר עליו לצום, לא יפרע תעניתו. אם אין לו פקודת רופא - כשיבריא יפרע תעניתו.

חתן תוך 7 ימים לחופתו (שבוע השבע ברכות); בעלי ברית: - אבי הבן - ואינו רשאי להחמיר על עצמו לצום שיום טוב הוא לו; סנדק ומוהל - ואינו רשאי להחמיר על עצמו לצום, שיום טוב הוא לו.

תפילה וקריאה בתורה במנחה של יום הצום

כשיש במניין 6 צמים מוציאים ספר תורה וקוראים בתורה בפרשת "ויחל". 3 עולים לתורה ויהיו מאותם שצמים, אדם שלא צם לא עולה לתורה. בתפילת העמידה במנחה מוסיפים "עננו" (הציבור בתפילת העמידה, ושליח הציבור בחזרת הש"ץ).