יהודה דימנטמן ואלי קיי הי"ד | איך מתנחמים על חיים צעירים שנקטפו באיבם?

הטרור מתגבר: איך מתנחמים על רצח בדם קר של איש צעיר, שחייו נגדעו בגיל 25 בלבד? מה אומרים לדוד דימנטמן בן ה-9 חודשים ולאימו אתיה, שנותרו לבדם בעקבות כדורי מחבל נתעב? 

הרב שלמה לוינשטיין מבאר את הפסוק ביואל (ד', כ"א) "ונקיתי דמם לא נקיתי". הפסוק מהווה חלק מתפילת "אב הרחמים", הנאמרת מדי שבת בבוקר לאחר קריאת התורה. הרב לוינשטיין מתאר רבים המתקשים להבין את פירושו של הפסוק: האם "ונקיתי"? או "לא נקיתי"?

התשובה, לדברי הרב, נמצאת בגמרא במסכת ראש השנה (כ"ג, ע"א) "אמר רבי יוחנן: 'כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים - עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירם לישראל'". רבי יוחנן מבטיח שהקדוש ברוך יפצה את עם ישראל על כל צרה, קטנה כגדולה, שנגרמה להם על ידי הגויים. בהמשך הגמרא מוסיף רבי יוחנן: "אוי להם לעובדי כוכבים שאין להם תקנה, תחת רבי עקיבא וחבריו מה אביא?" כלומר, הקדוש ברוך הוא לא יסלח להם ולא יבליג על רציחתו של רבי עקיבא ושאר חבריו, שהם הרוגי מלכות שבכל הדורות, אלא ינקום את נקמתם בחוזקה.

תוך שהוא משתמש במאמר הגמרא הנ"ל, מבאר הרב לוינשטיין מדם ליבו שזוהי כוונת הפסוק: "ונקיתי, דמם לא נקיתי". כלומר: "את כל הצרות שגרמו עובדי הכוכבים לעם ישראל, הקדוש ברוך הוא ינקה מהם, אך על הרוגי מלכות - לא ימחל להם הקדוש ברוך הוא וינקום בחוזקה את נקמתו, וזהו ביאורו של המשך הפסוק "דמם – לא נקיתי".

טרוף טורף יהודה. הלוויתו של דימנטמן הי''ד (צילום: פלאש 90)

הרב מוסיף ומציין את דבריו של הזוהר על פרשת בראשית, על פי הזוהר, יש בשמים 7 היכלות, ובהיכל הרביעי זוכים ונמצאים אותם הרוגים שנהרגו על קידוש ה', "ומשיח בגן דוד נכנס להיכל זה, ולובש לבוש ובו רשומים צורותיהם של כל אלו שנהרגו על ידי הגויים. אחר כך ממשיך המשיח אל הקדוש ברוך הוא ונחקקת צורתו של ההרוג לתוך לבוש המלכות של הקדוש ברוך הוא". הרב לוינשטיין מוסיף כי בהמשך דבריו של הזוהר מבוא כי "את לבוש זה עתיד הקדוש ברוך הוא ללבוש כדי להתנקם בגויים, ועל כך נאמר: 'ידין בגויים מלא גוויות', כלומר: הקדוש ברוך הוא ידון את הגויים בלבוש מלא גוויות".

מדברי הזוהר עולה כי הקדוש ברוך הוא ידון את המרצחים צמאי הדם בלבוש עליו חקוקים דמויותיהם של ההרוגים על קידוש שמו: יהודה דימנטמן, אלי קיי, ושאר הרוגי המלכות שנלקחו מעימנו בחטף, ונהרגו למען שמו.

הרב אלעזר מנחם שך זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', שלח מכתב תנחומים למשפחה שבנם נהרג וכתב שם כי "ראשית כל על האדם לשנן ולחזור לעצמו כי 'יש דין ויש דיין' ו'הצור תמים פועלו' והאדם קטן מלהבין זאת". הבה נשנן זאת גם אנו.

דרגתם הגבוהה של הקדושים

על מנת להתנחם במעט, נשים לב לדברי הגמרא במסכת בבא בתרא (י', ע"ב), שמבארת כי יהודים שנהרגו על קדושת שמו יתברך זוכים להגיע לדרגה גבוהה ביותר בגן עדן, וכך נאמר: "מקום שהרוגי מלכות עומדים אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם".

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

אף יהודים שלא זכו לקיים מצוות בחייהם ולקדש את ה', זוכים להגיע לדרגות גבוהות בעולם הבא. הרמב"ם ב"איגרת השמד" מבטיח כך: "ואיש שיזכהו הא-ל לעלות במעלה עליונה כזאת, כלומר שנהרג על קדושת השם, אפילו היו עונותיו כמו ירבעם בן נבט וחבריו, הוא מעולם הבא". הרד"ק אף הוא מסביר כי הנהרגים על קידוש ה' זוכים ונקראים "חסידים" ו"עובדי ה'", וכה דבריו: "כיון שנהרגו על ידי האויבים, אף שהיו רשעים וחייבי מיתה, נתכפר להם ונקראו עבדיך וחסידיך".

הרמב"ם ב"איגרת השמד" מבאר את גודל המצווה, ומרחיב כי אם הייתה בפני עשרה מישראל היא נחשבת לקידוש ה' ברבים: "אם ייהרג -כבר קדש את השם... ואם היה ב-10 מישראל כבר קדש את השם ברבים, כמו חנניא מישאל ועזריה ודניאל, ועשרה הרוגי מלכות, ושבעת בני חנה, ושאר ישראל הנהרגים על קדושת השם, הרחמן יקום נקמת דמיהם בקרוב, ובעדם נאמר: (תהלים נ') 'אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח', ואמרו חז"ל: 'השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה וגו'', 'השבעתי' - בדורות של שמד, 'בצבאות' - שעשו לי צביוני ועשיתי צביונם, או 'באילות השדה' - ששפכו דמם עלי כדם צבי ואיל".

אלי קיי הי''ד על רקע זירת מקום העקידה

השל"ה פוסק כי על הנרצחים לברך על מצוות קידוש ה': "ונראה בעיני מי שבא לידו קידוש השם ומקיים מצות עשה... אז קודם שיהרגוהו, יברך בשמחה: 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לקדש שמו ברבים', כדין הרבה מצות עשה שמברכין על קיומן". השל"ה מסתפק האם יש לברך בכל מצב או רק כאשר מסירות הנפש היא בפני עשרה.

כיצד ניתן לחיות על קידוש ה'?

רבנו יונה מבאר כיצד יכול כל אדם להגיע לדרגה נשגבה זו, של קידוש ה': "בשעה שאדם קורא קריאת שמע ומגיע לפסוק: 'ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך', יעלה על לבבו מה שאמרו רז"ל: 'אפילו נוטל את נפשך', וישעבד את נפשו לשם יתברך, ויגמור במחשבתו למסור נפשו על קדושת השם יתברך וליהרג עליו, ותיחשב לו לצדקה כאילו נהרג על קדושת השם". (איגרת התשובה, יא)

רבנו יונה מבסס את דבריו על הפסוק בתהילים: "כי עליך הורגנו כל היום". בספרי מובאת השאלה: "וכי אפשר לו לאדם ליהרג בכל יום? אלא, אלו צדיקים שמעלה עליהן הכתוב כאילו נהרגין בכל יום".

בעניין זה כותב הזוהר: "על כל אדם לשים עצמו תוך אלו שמסרו נפשם על קדוש השם, והיינו בייחוד של שמע ישראל, שכל מי שמשים רצונו כך במקרא הזה נחשב לו כאלו מסר נפשו על קדושת שמו". (בלק קצט)

כאשר מזכירים שמו של קדוש, נוהגים להוסיף: "ה' יקום דמו". בכך אנו מתפללים לבורא העולם שינקום את נקמתנו.

תפילת "אב הרחמים" נאמרת (כמעט) מדי שבת לאחר קריאת התורה. תפילה זו חוברה בזמן הפרעות של מסעי הצלב, ותוכנה הוא בקשה מהקב"ה לנקום בגויים על הדם הרב שהם שפכו. הבה נתפלל מעומק הלב שבורא עולם ינקום את הדם הרב ששפכו שונאינו לאורך כל הדרך. לשון התפילה: 

"אב הרחמים, שוכן במרומים, ברחמיו העצומים, הוא יפקד ברחמים, החסידים והישרים והתמימים, קהילות הקדש שמסרו נפשם על קדשת השם. הנאהבים בחייהם ובמותם לא נפרדו, מנשרים קלו מאריות גברו, לעשות רצון קונם וחפץ צורם. יזכרם א-להים לטובה עם שאר צדיקי עולם, ויקום נקמת דם עבדיך השפוך. ככתוב בתורת משה איש הא-להים: "הרנינו גוים עמו, כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו", ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמור: "ונקיתי דמם לא נקיתי וה' שוכן בציון", ובכתבי הקדש נאמר: "למה יאמרו הגוים איה אל-היהם, יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך", ואומר: "כי דרש דמים אותם זכר, לא שכח צעקת ענוים", ואומר: "ידין בגוים מלא גויות, מחץ ראש על ארץ רבה. מנחל בדרך ישתה, על כן ירים ראש".

בתפילה שנזכה בקרוב לגאולה האמתית, בה ינקום בורא עולם את נקמתנו ואת דם עבדיו השפוך.