איך להתיידד עם הלחץ?

ערב שבת! השבת נכנסת מוקדם ויש כל כך הרבה להספיק: עדיין במטבח, הבית חוגג והילדים עוד לא התרחצו לכבוד שבת... איזה לחץ!

את/ה לפני ראיון עבודה: האם אצליח להרשים את המראיין או את צוות המראיינים? שלא אעשה טעות, שלא אדבר יותר מהנדרש, שלא אומר דברים שיכשילו אותי, שאשדר ביטחון עצמי, אך לא שחצנות, שאמצא חן בלי להתחנחן... איזה לחץ!

כמה מטלות עליי להספיק היום, איזה עומס! איך אעמוד בכל זה?...

לחץ - STRESS בלועזית – האם הוא מזיק לבריאות?

תוצאות מעניינות התגלו במחקר, שנערך במשך שמונה שנים בארה"ב והקיף לא פחות מ- 30,000 איש. כל אחד מהם נשאל שתי שאלות עיקריות:

1. כמה לחץ חווית בשנה האחרונה? – על סקאלה שבין מידה מעטה ובין מידה רבה מאוד.

2. האם לדעתך לחץ הוא דבר המזיק לבריאותך?

במעקב אחר נתוני התמותה התברר:

א. כ 43% מהנסקרים, שהיו תחת לחץ במידה רבה מאוד, היו בסיכון תמותה מוגבר בשנים שלאחר מכן, אך כולם היו מן הקבוצה שהאמינה שלחץ מזיק לבריאות!

ב. לעומת זאת, אלה שחשבו כי לחץ אינו מזיק לבריאות, היו בסיכון הנמוך ביותר למות מכל הנחקרים, נמוך אף יותר מאלה שחוו לחץ במידה מעטה!

ג. במשך שמונה שנות המחקר נפטרו 182,000 איש - לא בגלל הלחץ הרב שחוו, אלא משום שהאמינו כי לחץ מזיק לבריאותם!

בהרצאה מרתקת של TED , סיפרה קלי מקגוניגל, פסיכולוגית קלינית, כיצד במשך שנים סיפרה למטופליה כי לחץ רב מדיי בחייהם מזיק לבריאותם... אבל כעת, בעקבות מחקר זה, היא שינתה את דעתה לחלוטין. היא אומרת: אם נשנה את עמדתנו ביחס ללחץ, נשנה גם את תגובת הגוף שלנו ללחץ.

והיא מסבירה:

אדם שנמצא במצב של מתח ולחץ, הדופק שלו נעשה מהיר יותר, נשימותיו מהירות וקצרות יותר והוא מתחיל להזיע. אם הוא חושש מתופעות אלה הוא נכנס למצב של חרדה, וגם גופו מגיב בהתאם.

קלי מקגוניגל מספרת על קבוצת מחקר אחרת, שהודרכה להבין כי כל התופעות שהזכרנו, הן בעצם הדרך של הגוף להתכונן להתמודדות עם הלחץ:

הלב עובד מהר יותר כדי להכין אותך לפעולה, הנשימות המהירות נועדו להביא יותר חמצן למוח. אותם נבדקים עברו לאחר מכן התנסות של לחץ חברתי, כשהם רגועים ובטוחים יותר בעצמם, מתוך הבנה כי הלחץ שהם שרויים בו הוא לחץ בריא, וכי גופם מסייע להם להתמודד כראוי עם האתגר.

בבדיקה של תגובות הגוף התברר גם, כי אדם שנכנס לחרדה, וליבו פועם  בקצב מהיר יותר - כלי הדם שלו מתכווצים, הופכים צרים יותר, וזה מצב שלא טוב להיות בו זמן ממושך. זו הסיבה שלחץ וחרדה מתקשרים לבעיות לב וכלי דם.

אבל מי שנמצא בלחץ, ומאמין שתופעות הגוף שהוא חווה הן תגובה בריאה של הגוף לצורך התמודדות עם הלחץ, כלי הדם שלו נשארים רגועים ואינם מוצרים. זה מצב שמתרחש כשאדם מתמלא שמחה, או אומץ לב!

בפעם הבאה, כשתהיו במצב של לחץ, אמרו לעצמכם: זה הגוף שלי, הוא מכין אותי להתמודד עם האתגר בצורה יעילה. כשזוהי עמדתכם, גם הגוף יאמין לכם ויגיב באופן בריא.

אם אתם עדיין קוראים את הכתבה, נספר לכם עוד פרט מעניין: בשעת הלחץ מופרש הורמון הנקרא "אוקסיטוצין", הורמון שמופרש בשעת חיבוק חם ואוהב, והוא משפיע על המוח בכך שהוא מעורר אותנו להשיג עידוד ותמיכה אצל חברים קרובים או בני משפחה. במצב כזה אנחנו נוטים לשתף את הזולת בתחושותינו, וגם מבינים יותר את תחושות הזולת. פירוש הדבר, שלחץ עושה אותנו יותר חברתיים ויותר אכפתיים לזולת.

יותר מכך, האוקסיטוצין פועל על כל הגוף, מרגיע אותו ומונע תגובה דלקתית. השפעתו על הלב מדהימה: הוא נספג באמצעות קולטנים בלב, והוא מחדש ומרפא את התאים שניזוקו בלב, ומטעין אותם באנרגיה מחודשת.

איך אנחנו יכולים לחזק את פעילותו של ההורמון הנפלא הזה? שואלת קלי מקגוניגל, ועונה: אם נגביר את פעילותנו למען הזולת, נתייחס לאחרים באכפתיות, נתנדב לעזור לקשישים, לחולים ולנזקקים, תגבר פעילות האוקסיטוצין בגופנו. העשייה, הקירבה והשמחה הנובעת מכך משפיעים לטובה על בריאותנו, וליבנו יבריא ויחדש כוחותיו...

אפשר לסכם ולומר: ואהבת לרעך כמוך – כך יבריא גם לבך!