איציק שואל: "שאלה אחת מציקה לי. למה אלוקים ברא אותנו? הוא הרי מושלם כפי שהוא, ואינו צריך מאיתנו דבר. הייתי רוצה תשובה לוגית ככל האפשר: מהי באמת משמעות החיים, ומה עומד מאחורי כל זה? תודה".
* * *
שלום איציק. שאלתך יכולה להיקרא גם 'שאלת השאלות', ולכן פשוט הדבר שהתשובה שלה מורכבת, ולא תובן במבט ראשון. אנסה לתאר זאת בשלבים:
1. רוע, כידוע, נובע תמיד מחיסרון (אנוכיות, צורך עצמי). לכן הרוע מטבעו לוקח מהאחר.
2. הטוב נובע משלמות. לכן הטוב תמיד נותן.
3. מי שהוא אינסופי ומושלם, אין אצלו רוע ואין אצלו חסרונות. מכיוון שהוא מושלם, הוא מוכרח להיות טוב ומטיב.
4. לכן הקב"ה ברא את העולם, את בעלי החיים, ולהבדיל מהם את המלאכים – כדי לתת להם מטובו הנצחי.
5. אך הטוב האמיתי של הקב"ה הוא הקִרבה אליו, כי הוא יתברך מקור הטוב. הוא האינסוף הנצחי.
6. כדי להתקרב לבורא – צריך להידמות אליו. הדומה לו ביותר - קרוב אליו ביותר. רק מי שקרוב לקב"ה יוכל ליהנות מהשפע האמיתי והנצחי.
7. הידמות זו לבורא עולם – לא יכולה להיות מבוססת על שקר או על דמיון, כי הקב"ה הוא אמת, והקִרבה אליו נובעת מההידמות האמיתית אליו יתברך. לכן זיוף ואשליה לא יוכלו לחבר בין הנברא לקב"ה.
8. לכן הקב"ה ברא יצור מיוחד במינו שנקרא אדם. האדם לבדו קיבל נשמה אלוקית, שהיא הדומה ביותר לקב"ה, וכך ניתנה לו היכולת ליצור ולהחריב מכוחו של אלוקים. אפילו למלאכים אין את היכולת להידמות לאלוקים כמו האדם. חז"ל אמרו על כך בגמרא שהקב"ה ממלא את כל העולם כולו כפי שהנשמה ממלאת את כל הגוף כולו.
9. כל היצורים בעולם מקבלים את טובו של הקב"ה ללא בחירה, ואפילו המלאכים הגבוהים ביותר. לכן הקִרבה שלהם לקב"ה מוגבלת, כי אינם דומים לו. על האדם הוטלה המשימה הגדולה ביותר – להידמות לקב"ה בכוח הבחירה העצמית שלו, הנובעת ישירות מהקב"ה. האדם חייב לבחור בכוחות עצמו באמת, כדי להידמות לקב"ה ולזכות לקרבתו הנצחית.
10. לכן הוצב האדם בעולם של חושך ושל ניסיונות, ניתנו לו יצר טוב ויצר רע, רצון אלוקי למשמעות רוחנית ומשיכה נפשית לחומר. באמצעות התורה לומד האדם לשלב בין הרוח לבין החומר, ולהידמות לקב"ה. ההידמות הגבוהה ביותר לקב"ה היא להטיב כמוהו, ללא בקשת תמורה. כפי שהקב"ה אינו מקבל דבר מן האדם, כך ההידמות הגדולה ביותר אליו תהיה בהקרבה ובקיום מצוות 'לשמה', שלא על מנת לקבל שכר. זוהי הדרגה הגבוהה ביותר של הקִרבה לקב"ה,. וזהו גם הכוח הגדול ביותר שקיים בנשמה שניתנה לאדם. זהו כוח האהבה.
משמעות החיים של האדם היא האהבה. וכך גילה ה' בתורתו הקדושה (דברים פרק ו, ה): "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (אפילו נוטל את ממונך, אפילו נוטל את נפשך - אהוב אותו בכל לבך. זוהי משמעות חייך על פני האדמה).
המטרה האלוקית היתה להתגלות לאדם כדי לתת לו 'הוראות יצרן', מהו הטוב ומהו הרע, למען ישיג האדם השלם את תכלית חייו ויזכה לעולם הבא. מטרת הבריאה היתה להעמיד עם שיקיים את רצון ה' ויזכה לטוב האמיתי. אך רוב הגויים בעולם לא ביקשו את הקב"ה ולא רצו להקריב בעבורו. ה' בחר בעם ישראל מפני שעם ישראל רצה בו, ובזכות אבותיו.
המטרה העיקרית של ה' היתה להעמיד את האדם השלם שמקיים את תורתו, ולכן עם ישראל הוא העם הנבחר שכל דורש אלוקים יוכל להצטרף אליו. וכך נאמר בתורה: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות פרק יט, ו). ישראל היא הממלכה האלוקית, והנביאים ניבאו שכאשר תגיע הגאולה השלמה כל הגויים בעולם יכירו באמת ויחיו בשלום עולמי. אהבה אלוקית ואחדות. זוהי משמעות החיים.
עוד אמליץ לך להוריד מהרשת את החוברת 'שיחה גורלית' ובה תמצא הסבר מורחב בנושא עדין זה.