חדשות בארץ
אמו של משה מזרחי ז"ל: "הריני מוחלת וסולחת"
"... אני בוכה ומזכירה לעצמי: מור, זוכרת מה את אומרת? הריני מוחלת וסולחת! אז את מוחלת וסולחת", אומרת מור מזרחי, שאיבדה את בנה משה ז"ל בשבוע שעבר
- נעמה גרין
- פורסם ז' שבט התשע"ו
הוריו של הפעוט המנוח התראיינו במשותף ל"ידיעות אחרונות" ודיברו על הכאב, ההתחזקות באמונה והסליחה למטפלת.
האב עמנואל מספר: "משה היה תינוק מתוק במיוחד. הוא היה ילד מאוד רגוע. רק היינו מסתכלים על העריסה, הוא כבר היה מחייך. קם בבוקר – מחייך".
האם מור מוסיפה: "אתמול היה פה הרב שלי ושאלתי, 'למה אני', והוא ענה, 'הקב"ה מנסה צדיקים'. אמרתי לו, 'הרב, ביני ובינך, אני לא צדיקה דוסית, אני לא המשיח. אז למה דווקא עליי זה נפל?' והוא ענה, 'זה רק הקב"ה יודע. וזה שאת ענווה, אולי דווקא זה מעיד שאת צדיקה גדולה'.
(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)"מאז שהילד נפטר", מספרת האם, "לקחתי על עצמי להגיד קריאת שמע ארוכה, שבה אומרים: הריני סולח. מוחל וסולח. ובראש שלי אני מעבירה סרט, שאולי זה באמת קרה והיה טלטול, ואז אני בוכה ומזכירה לעצמי: מור, זוכרת מה את אומרת? הריני מוחלת וסולחת! אז את מוחלת וסולחת".
"הצטלמנו איתו, נפרדנו ממנו", נזכרת מור. "בדיעבד, באותו היום שהשלמנו עם זה באמת, הוא אכן נפטר".
בשלב הזה הגיע לחדר בבית-החולים משה אבוטבול, סבו. הוא ישב לידו וקרא תהילים. "גמרתי את כל ספר תהילים", הוא מספר בקול חנוק ועיניים טרוטות מחוסר שינה, "150 פרקים. אחרי זה חשבתי לעשות משהו יצירתי. שמתי את התפילין על הראש של התינוק ואמרתי, אם הוא לא זכה להגיע לבר-מצווה ולהניח תפילין, לפחות שייגע בו, והתחלתי לשיר לו שירי שבת. לאט-לאט המדדים נפלו אבל גם חזרו. ככה שש פעמים".
גם הסב סירב להפנות אצבע מאשימה כלפי המטפלת שבמשמרתה נפגע התינוק, באמרו: "זה לא רלוונטי. אצלנו מדברים במושגים של אמונה, למה הקב"ה עשה את זה. לגבי הגננת, הרי ברור שלא עשתה זאת בכוונה, אנחנו יותר התעסקנו באמונה. ישבנו סביב המיטה וקיימנו דיונים בהשקפה ואמונה... כנראה שמשה היה נשמה טובה שסיימה את תיקונה".
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>