זהירות, רעל!
מה המשותף לסוכר לבן, קמח לבן, מלח, אבקת מרק, שוקולד, גלידה, מרגרינה, חמוצים, וקולה? לא קשה לנחש – כולם מזון תעשייתי, נטול כל ערך תזונתי, המהווה רעל לגוף. עד כדי כך רעל?... לא, לא הגזמנו
- מ.לוי
- פורסם כ"ד חשון התשע"ד
אנו נמצאים בדור השפע והאינסטנט, בו הכל מוגש על מגש של כסף, כמעט בלי להתאמץ. אתה רעב? פשוט כנס לאחת המסעדות/ הקיוסקים/ דוכני הפלאפל וכו´, ותשביע את רעבונך. צודק, אם כבר מכינים עבורך, למה להתאמץ?! מלבד זה, האוכל מוגש בצורה כ"כ מושכת, אפשר לעמוד בפיתוי?
על השפע והאינסטנט הזה, שנראה כ"כ קורץ בתחילה, מסתבר שאנו משלמים ביוקר. אנו מתפתים לאכול מכל הבא ליד, הן משום הרצון לחסוך בזמן והן משום שאנו לא עומדים בפיתוי, ומשלמים על כך ביוקר בבריאותנו. מסיבה זו, נראה שהטוב ביותר יהיה לפתוח את מאמרנו בדברים שיש להמנע מאכילתם. לוקחים נשימה? קדימה: אבקת מרק, קמח לבן, מלח, סוכר, שוקולד, חטיפים למיניהם, מזון מעובד שיש בו תבלינים חריפים, חומרים משמרים, חומרים מייצבים (נמצאים בעיקר במעדני חלב ובגלידות), מזון מוכן לחימום המכיל מונוסודיום גלוטומט, ברומט ופרופיונט הסידן (מצויים בעיקר בלחם חי), פוספט וסודיום קרבונט, שמנים צמחיים מוקשים או מוקשים למחצה, כולל מרגרינה (נמצאים בעיקר בקרקרים ובעוגיות), צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, חומץ, תחליפי סוכר, כגון סוכרזית ודומיו, החשודים כגורמים למחלות קשות (נמצאים בממתקים רבים הנמכרים בחנויות טבע). משקאות "קלים", משקאות מוגזים, קפה, תה, מעדני חלב למיניהם, קורנפלקס לסוגיו, חמוצים למיניהם ומזון הנמכר בקופסאות שימורים. שכחנו משהו? כפי הנראה שכן, אך נסתפק ברשימה הזו בינתיים.
הכלל הוא כזה - כל מוצר המכיל את מוצרי היסוד: סוכר לבן (ומחליפיו), ריבוי של מלח, תבלינים חריפים, קמח לבן, חומרים משמרים, צבעי מאכל ושומן טראנס, וכן – כל מאכל שעובר עיבוד עד שהוא מאבד מערכו התזונתי – הוא רעל לגוף.
קראו תמיד את "האותיות הקטנות" המספרות מה מכיל המוצר, ואם תגלו מילים שאינכם יודעים את פירושן - סביר להניח שאלו חומרים מזיקים. פעמים רבות שמות החומרים המזיקים מופיעים על גבי אריזת המזון בקוד או בשפה מדעית שאינה מוכרת לנו. התעשיינים פשוט מנצלים את בורותנו...
בנוסף, להיגמל מן המחשבה שכל מה שמוכרים בחנות טבע הוא טבעי ומשפר את הבריאות, ולהקפיד תמיד לקרוא את "האותיות הקטנות". כפי הנראה, רק 10% או 20% מן המוצרים הנמכרים בחנויות הטבע הם אכן טובים. אחוז המוצרים הטובים עולה בחנויות המשווקות גם פירות וירקות אורגניים.
ד"ר ג´רי ווסטין, שהיה מנהל שירות המזון במשרד הבריאות, התריע שקיימות ראיות שכל צבעי המאכל המלאכותיים, ואף חלק מן הטבעיים, הם חומרים מסרטנים מדרגה ראשונה, ועשויים לגרום מומים אצל עוברים ולאלרגיות. לדבריו, רשימת הצבעים המותרים לשימוש בארץ, כוללת צבעים האסורים לשימוש בארצות הברית ובאירופה.
למה אני לא מצליח להיגמל מהצורך לאכול משהו מתוק?
אכילת סוכר לבן וקמח לבן גורמת לגוף להתמכר אליהם. מסיבה זו, אנשים רבים מוצאים את עצמם אוכלים שוקולד ועוגות, על אף שאינם רעבים. הם חשים צורך עז לאכול שוקולד או משהו מתוק אחר, ואחר כך כועסים על עצמם מדוע לא יכלו להתגבר.
הגלגל הזה של אכילת מתוק, ולאחריו ייסורי מצפון, אינו מתחיל באכילת המתוק, אלא באכילת סוכר לבן וקמח לבן. אכילתם גורמת התמכרות לגוף, ממש כפי שאנשים מכורים לסיגריות/ קפה/ סמים (אמנם לא באותה רמת התמכרות). לאחר שהגוף התמכר ל"לבן" הזה, ההתגברות על ההתמכרות למתוק היא כמעט בלתי אפשרית. זו הסיבה לכך שתעשיית הדיאטות כל כך נפוצה ורווחית - קשה מאוד להגיע לשליטה ולאיפוק בנוגע לחומר שהגוף כבר מכור אליו.
איך זה עובד בדיוק?
מזון שיש בו פחמימות גורם לאנרגיה שמתורגמת בגוף לסוכר. כאשר אוכלים פחמימות ריקות, שהן מוצרים העשויים מקמח לבן (לחם רגיל, פסטות וממתקים למיניהם), וכן, כשאוכלים מאכלים המכילים סוכר, גופנו מקבל לתוכו מעין "פצצת סוכר" שאינו יכול להתמודד עימה. הסוכר נספג במהירות בדם, רמת הסוכר עולה מיידית ואז עולה גם מצב הרוח ותחושת האנרגיה. לאחרי זמן מועט, צונחת רמת הסוכר לדרגה נמוכה מאוד, ואז מרגישים תשושים, עצבניים וחסרי אנרגיה. תהליך זה גורם לנו לרצות עוד סוכר, וחוזר חלילה.
הספרים הקדושים מדמים את תענוגות העולם הזה לשתיית מים מלוחים, שגוררים לשתות עוד ועוד מים מלוחים המזיקים לגוף. לעומת זאת, בפחמימות מורכבות, כגון קמח מלא ואורז מלא, הסוכר נספג בגוף באיטיות, הגוף מפרק אותו בהדרגה, רמות הסוכר מאוזנות ולא נוצרת במוחנו התמכרות לסוכר או לפחמימות. לכן, אנו מרגישים תחושת שובע, לא "חולמים על אוכל" כל הזמן, ונהנים מתחושה מצויינת במשך כל היום.
לכן, מי שרוצה להפסיק את ההתמכרות למתוק, יאכל רק קמח מלא ואורז מלא, ולאחר מספר ימים כבר יחוש בהבדל. הוא יפסיק לייסר את עצמו על שאינו שולט בעצמו ואינו מתגבר, כי כבר לא יחוש צורך לאכול מתוק.
לגבי סוכר חום, הוא אינו טוב בהרבה מהסוכר הלבן, ובמקומו ניתן להשתמש מעט בסוכר קנים אורגני, מעט דבש וסילאן.
ים המלח
המלח והסוכר מופרשים מן הגוף באיטיות ובכמויות קטנות. גופנו בנוי לחסוך בהם, כיוון שהם חיוניים לצרכיו, ובדרך כלל אינם מצויים בעודף בטבע. העודפים הנותרים בגוף, בגלל צריכת היתר בתרבות של היום, יוצרים לחץ על הכליות והזעה מוגברת, הגורמת לאיבוד מינרלים יקרי ערך. הכמויות שאינן מופרשות, גם לאחר מאמץ רב, מצטברות בתאים וגורמות בהם לצבירת נוזלים ולהזדקנותם המהירה.
בירקות יש, באופן טבעי, מלחים אורגניים בכמות מספקת, ואין כל צורך בתוספת. באשר למלח בלחם, בגבינה לא מלוחה ובמיונז ביתי - כמותו קטנה, ולכן מוצרים אלו מותרים גם לסובלים מיתר לחץ- דם. כל המלחה מופרזת גורמת לצבירת נוזלים על כל נזקיה. בגבינה קנויה יש מלח, ורופאים טבעוניים מציינים שכל מי שאינו אוכל גבינה קנויה חייב לאכול בכל יום מעט מלח. אמנם, ריבוי מלח גורם להצטברות יתר של נוזלים בתאי הגוף בכמות מוגזמת, אך מעט מלח איכותי עוזר לתאי הגוף לספוג לתוכם את כמות הנוזלים שהם חייבים. כמו שאמרו חכמינו: "המלח - מיעוטו יפה".
עדיף שהמלח יהיה איכותי - מלח ים טהור. טוב לדעת שאם המלח הוא טהור (כלומר, ללא כל תוספות), ניתן לרכוש מכל חברה ואין צורך בהכשר.
מלח ים טהור, שהגוף צריך ממנו מעט, הוא בצבע אפור ורטוב, וניתן לרוכשו בחנויות הטבע המובחרות.
את המלח אין להוסיף לאוכל בשעת הבישול, אלא רק בגמר הבישול.
* * *הסוכר נמצא בכמות מספקת בפירות טריים - אך אין להגזים באכילתם, ובעיקר לא להרבות בצריכת פירות יבשים, כדי לא להעמיס עודף סוכר על הגוף.
צוות חוקרים מקליפורניה הגיע למסקנה, שהסוכר גורם לעלייה באלימות. המחקר נערך בעשרה בתי כלא, והשתתפו בו 3,400 אסירים ואסירות שהסכימו לוותר על כל תוספת סוכר במזון. התוצאות הראו ירידה תלולה ברמת האלימות של האסירים.
לחובבי המסעדות הסיניות כדאי לדעת, שהמזון והרטבים שם מכילים הרבה מלח, סוכר, תבלינים חריפים, מונוסודיום גלוטומט וחומץ, שכל אחד מהם בנפרד מזיק ביותר.
כדאי גם לדעת שסוכר, קמח לבן ובישול ממושך, הם הגורמים העיקריים לבריחת סידן מן הגוף, וכי תה, קפה וקוקה-קולה מפריעים לספיגתו. לדוגמא, נמצא שכל כפית של מלח במזון גורמת להפרשה של 23 מ"ג סידן, והסוכר ידוע כשודד הסידן מן הגוף.
לסיכום, נצטט את דבריו של פרופסור ברוך מודן, לשעבר - מנכ"ל משרד הבריאות, שאמר בשנת 1986, שהמחקרים מוכיחים כי תזונה המבוססת על פירות וירקות מונעת מחלות קשות. הוא אף טען שחייבים לסבסד פירות וירקות כדי לחסוך בהוצאה הלאומית לבריאות... כדאי להוסיף לדבריו, שהסבסוד צריך להיות במיוחד למזון אורגני, בשל הריסוס והדשן הכימי שנזקיהם כבר הוכחו במחקרים שונים.
בינתיים, שתהיה לכולנו שנת בריאות ושגשוג.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>