חדשות בארץ
"לדפנה היו חיים לא קלים, אבל היא לא הפסיקה לחייך אליהם"
ביתה הבכורה של דפנה מאיר נפרדה ממנה בדמעות: "קשה לי המחשבה שלא תלווי אותי לחופה ולחדר לידה, סליחה שברגעים הכי קשים שלך לא הצלחתי לעזור לך"
- נעמה גרין
- פורסם ח' שבט התשע"ו
מאות בני אדם משתתפים הבוקר (שני) בהלווייתה של דפנה מאיר הי"ד, שנרצחה אתמול בפיגוע בעתניאל, לאחר שליוו אותה מההתנחלות להר המנוחות בירושלים.
"איבדנו אחות. לא רק במקצוע - בלב, בנפש", אמרה אפרת דהן, חברתה של דפנה מאיר. "לפני ארבע שנים הגעתי ליישוב, ישבתי בגן שעשועים. עשינו היכרות וללא שום עכבות את התחלת לספר לי את הדברים הכי אישיים. זה כל כך מצא חן בעיניי, שהפכנו להיות חברות טובות מיד ולתמיד".
אחריה ספדה חברה נוספת, אביגיל רוזנברג, שהשתנקה בבכי: "איך מספידים חברה? לא עיגלת פינות. כל מפגש בינינו היה בסיס לצחוק והומור. שיתפת אותנו בחייך בפתיחות מלאה וכך נהגת עם עוד הרבה אנשים. היית אמא מסורה ואחות מסורה".
פרופסור יוחנן פייזר מבית החולים סורוקה, שם עבדה דפנה כאחות, ספד: "מי היה מאמין שאנחנו נעמוד כאן בנסיבות כל כך טרגיות. דפנה עסקה כאן בהצלת חיים וחייה נקטפו לעיניי ילדיה. היא תמיד עשתה מעבר למצופה ולדרוש עם נתינה אינסופית. חסרונה אינה נתפס".
רננה, בת 17, בתה הבכורה של מאיר, נפרדה ממנה: "אימוש יפה שלי, החברה הכי טובה, בדבר אחד הצלחתי להיזכר - בשיחה שהתרחשה שעה לפני שהכל קרה. התחלת להעלות זיכרונות ממקרים שהתייעצתי איתך. אמרת לי איזה כיף שתמיד אכפת לך מה אני חושבת ותראי לכמה אנשים אכפת ממך. קשה לי המחשבה שלא תלווי אותי לחופה ולחדר לידה, סליחה שברגעים הכי קשים שלך לא הצלחתי לעזור לך".
יו"ר מועצת הר חברון יוחאי דמרי ספד למאיר אף הוא, ואמר: "חיבקתי את נתן, והוא אמר לי - ה' נתן ה' לקח. והוא אמר שאת קורבן ציבור, לא קורבן פרטי".
פעיל הימין ותושב עתניאל יהודה גליק אמר: "דפנה הייתה עמוד תווך ביישוב. היא דמות אהודה, שופעת חן וטוב. היא הייתה כתובת להמון אנשים מכל העולם. היא למדה במוסד לילדים ובמשפחת אמנה ואז העמידה את עצמה על שתי רגליה", אמר. "הם גידלו ארבעה ילדים משלהם ואז לקחו עוד שניים לאמנה. היא כתבה את 'תפילת האחות', שבה התפללה להזדהות עם כל חולה – בין אם בן עמה או לא בן עמה. היא הייתה אוהבת אדם, כל אדם, ולבה היה מזדה עם כל אדם שהיא טיפלה בו. לדאבון הנפש היא נפלה קורבן לבן בליעל, אדם שבשם אללה שחט אותה לעיני שלושה מילדיה".
אלחנן קלמנזון, תושב ההתנחלות וחבר כיתת הכוננות, אמר כי לדפנה "היו חיים לא קלים, אבל היא לא הפסיקה לחייך אליהם. כל מי שהכיר אותה, כולם זוכרים את החיוך הגדול. היא חייכה - ולא משנה מה. ביחד עם נתן, בעלה המדהים, עסוקים בעשייה ובנתינה".
דפנה מאיר הי"ד הותירה אחריה בעל, נתן, ושישה ילדים: רננה (17), עקיבא (15), אהבה (10), נעה (11), יאיר (6) ויניב (4).