אנטישמיות נגד ערבים? מסתבר שרק אנחנו 'שמים'

מנשה שואל: "ידוע שהמילה 'אנטישמיות' הוגדרה בסוף המאה התשע עשרה במטרה לתאר את שנאת היהודים בעולם, כי לדעתם אנחנו גזע שלילי ונחות מהם... פירוש המילה 'אנטישמיות' הוא 'נגד בני שם' (שם היה אחיהם של חם ויפת). וכאן מתעוררת קושיה: שהרי אם הגרמנים הם מזרעו של עמלק, הרי עמלק היה גם הוא מזרעו של עשיו, שהיה צאצא של שם - וכך הם גם כל "בני אדום" האירופאים. גם הערבים כידוע הגיעו מזרעו אברהם אבינו שהיה צאצא של שם. אם כך, אז מדוע הם מכנים את שנאתם אותנו בשם 'אנטי-שמיות'? והרי הם בעצמם שמים!"

* * *

שלום וברכה מנשה, ותודה על שאלתך.

במענה לשאלה זו מונח סוד גדול, שמעיד על האופן המיוחד שבו ה' מנהל את ההיסטוריה של עם ישראל. לשם כך, חשוב שנכיר את השקפת היהדות האמיתית.

מדוע נבחר אברהם אבינו על ידי ה'? התשובה לכך לא היתה ייחוס או גזע, אלא הבחירה של אברהם בה'.

כך נאמר במדרש (בראשית רבה לט, א): "ויאמר ה' אל אברם, לך לך מארצך וגו'... אמר רבי יצחק, משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה (עיר) אחת דולקת, אמר: 'תאמר שהבירה זו בלא מנהיג?', הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו: 'אני הוא בעל הבירה'. כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר: 'תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג?', הציץ עליו הקב"ה ואמר לו: 'אני הוא בעל העולם'".

לכן אברהם אבינו גם נקרא בשם אברהם העברי: "רבי יהודה היה אומר: כל העולם כולו מעבר אחד, ואברהם מעבר אחד" (בראשית רבה מ"ב), מה שנאמר גם על בני ישראל: "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר כג, ט).

אברהם יצחק ויעקב חיו לפני שניתנה התורה, ועם זאת אנו נקראים בשם "בני ישראל" (-כלומר בני יעקב).  הסיבה לכך היא, כי האבות הלכו בדרך ה' האמיתית בעולם, ועם ישראל צועד בעקבותיהם, וזכה בתורה רק בזכות אבותיו הקדושים. התורה למעשה מלמדת אותנו כיצד להמשיך את דרכם של אבותינו אברהם יצחק ויעקב, לכן אנו נקראים על שמם! כך אמרו חז"ל: "שכל אחד ואחד מישראל חייב לומר: מתי יגיעו מעשי למעשה אבותיי" (תנא דבי אליהו, פרק כה, עמוד רעב).

והנה מקרה מרתק שממחיש נקודה זו: שמעיה ואבטליון היו מגדולי החכמים בתקופתם, הם היו בני גרים אשר זכו לכבוד גדול בזכות גדלותם בתורה. כאשר כהן גדול ניסה להזכיר להם את מוצאם לגנאי, השיבו לו שמעיה ואבטליון: "יבואו בני העמים לשלום - שעושים מעשה אהרון, ולא יבוא בן אהרון לשלום - שלא עושה מעשה אהרון!" (יומא דף עא, עמוד ב). בכך לימדונו חכמים, שהקב"ה אוהב גרים שעושים את רצון ה' והולכים בדרך אבותינו, כי היהדות אינה נמדדת במוצא. דוד המלך היה כידוע צאצא של רות המואביה, שהיתה גרה; וכך גם התנאים הגדולים רבי עקיבא, ורבי מאיר תלמידו, הם צאצאי גרים. חכמים וצדיקים אלו הם מעמודי התווך של היהדות כולה, ולכן המשיח יהיה צאצא של דוד המלך.

מושג הגיור מוכיח לנו שהשייכות ההיסטורית לאבותינו אינה תלויה בגזע, אלא ברוחניות והקשר הנאמן לדרך אבותינו. מסיבה זו, לא ראויים הגויים להיקרא בשם "בני אברהם" וגם לא בשם "בני שם", ואילו אנו בני ישראל כן ראויים להיקרא על שם אבותינו מזה 3300 שנה.

רעיון הגיור ממחיש זאת היטב: שהרי כל אדם שמחפש את ה' באמת, ובוחר להקריב את חייו למען ה', יוכל להתגייר ולהיות לבנו של אברהם אבינו, וזאת אפילו אם במקורו ומוצאו כלל לא היה מבני אברהם, ואף לא צאצא של בני שם! זו איפוא עובדה מדהימה ביותר, שכל גוי בעולם, בין אפריקאי, בין אסיאתי, בין הודי, בין אירופאי, בין ישמעאלי, מסוגל להתגייר מרצונו, ולהיות ליהודי גמור בגופו ונשמתו, וייחשב לבן אברהם יצחק ויעקב, וכל הילדים שיוולדו ממנו יהיו מעתה ילדים יהודים גמורים שלא צריכים גיור.

אנו רואים שהיהדות אינה מבוססת על גזע, אלא על הנשמה והמעשים שלנו. התורה הציגה בפני העולם כולו את המטרה האלוקית שיועדה לכל ההולכים בדרך אבותינו.

וכאן נמצא המענה היהודי לשאלתך: אנו נקראים בני אברהם, בעוד שבני עשיו אינם נקראים בשם בני-אברהם, כי הם אינם הולכים בדרך אברהם אבינו!

שם בנו של נח, היה תלמיד חכם גדול שהקים את ישיבת "שם ועבר" לאחר המבול, בה למדו אברהם יצחק ויעקב. התורה מלמדת אותנו שבני ישראל נחשבים לממשיכי דרכו של שם: "ולשם יולד גם הוא - אבי כל בני עבר" (בראשית י, כא).

מה שמפתיע הוא, שגם הגויים בחרו לכנותנו בשם שמעיד על נאמנותנו לדרך האבות. אנו היהודים נקראים בעולם "בני שם" (-שמים), דבר שמעיד על כך שאנו למעשה העם היחיד שממשיך את דרך האבות הקדושה בנאמנות מזה אלפי שנים, ולא סטה לעבודת אלילים ותרבויות זרות.

אנו "שמים" כי אנו הולכים בדרכו של "שם", ומסיבה זו אנו גם נקראים בני אברהם יצחק ויעקב, כי אנו צועדים בדרכם המקורית של אבותינו, וממשיכים את המסורת הרוחנית שהם הנחילו לנו. זאת בשונה מצאצאי עשיו שפנו לתרבויות רעות, ואינם ממשיכים עוד את המסורת הרוחנית של אבותינו, ולכן אינם מיוחסים אחריהם.

מרתק לצפות כיצד ה' מכוון את ההיסטוריה באופן כזה, שאפילו אומות העולם יכנו אותנו בשם "שמים", ויגדירו את שנאתם אותנו בשם "אנטישמיות". באופן מוזר ותמוה זה, מעידים כל העמים על כך, שהם לא מגדירים את עצמם תחת הזהות האלוקית, ולא חשים נאמנות לדרך אבותם. בכך ה' מגלה לנו מהלכים שמאחורי-הקלעים, מזכיר לנו את הייחודיות שלנו כיהודים, את חשיבות נאמנותנו לתורה, ומספר לנו כיצד הוא יתברך מנהל את העולם כולו לקראת גילוי הגאולה השלמה.

שים לבך לעובדה, ששנאתם של הגויים את עם ישראל איננה טבעית, היא נעשית בידי ה' כדי להפריד אותנו מהם, ולהזכיר לנו שאיננו לא גויים, ואל לנו לחיות כגויים. כל עוד עם ישראל דבק באלוקיו, הכל יחיו עימו בשלום, ואף המדינות הגדולות ביותר בעולם לא יצליחו לפגוע בו לרעה. אך כאשר בני ישראל נוטשים חלילה את האמונה בתורה, ומנסים להידמות לגויים במעשיהם, אז הם ניתנים בידי הגויים הרשעים. הנאמנות לדרך אבותינו, היא שתביא בעז"ה לגאולתנו השלמה בקרוב (עיין בדברים, פרק ד', כדי ללמוד כיצד התשובה תציל את עמנו באחרית הימים).