רן ובר: "לפני שחזרתי בתשובה, לא חשבתי להביא ילדים"

סיפור ילדות שמלווה אותך.

"כשהייתי בבית הספר התיכון אחד הנערים מטילי האימה בבית הספר החליט שעשיתי לו משהו, אני כבר לא זוכר מה, והפתיע אותי באחד המסדרונות. הוא היה מוקף בכמה מחבריו שהיו בעצמם טיפוסים די מפחידים, וכך עמדתי, אני, חנון מחשבים שכמעט אף פעם לא הלך מכות, מול חבורת נמרים חשופי שיניים. הרגשתי לבד ופחד הציף את כולי. לפתע הרגשתי יד איתנה מונחת על כתפי. הסתובבתי בבהלה ואז הוצאתי אנחת רווחה חרישית (מספיק חרישית שהבריונים לא ישמעו). זה היה אורי חברי הטוב. הוא הישיר מבט אל הטיפוס ושאל אותו, 'אתה מתכוון לעשות לו משהו?'

"'למה? יש לך בעיה עם זה?' זרק אליו הבריון בחזרה.

"'הוא חבר שלי, ואם אתה מסתבך איתו אתה גם מסתבך איתי', אמר אורי בנחישות. שכחתי לציין שאורי היה טיפוס מאוד אתלטי, שחיין מקצועי שידע להסתדר היטב עם חבר׳ה כמו אלה שניצבו כעת מולי. הבריון התבונן בו במבט חודר כאילו שוקל את הדברים היטב ואז הסתובב על מקומו והתחיל לצעוד לכיוון ההפוך, כשחבריו מדדים בעקבותיו.

"אני זוכר שמה שריגש אותי לא היה רק העובדה שניצלתי, או זה שעכשיו היה לי יותר כוח מולם, אלא בעיקר התחושה הפנימית – אני לא לבד. יש כאן מישהו שאכפת לו.

אני חושב שזאת אחת התחושות שאני מרגיש מאז החזרה בתשובה. אתה לא לבד. יש מישהו ששומר עליך, יש מישהו שמלווה אותך, ואולי זה מה שהרגשתי גם אז".

רן ובר

נקודה יהודית שאתה מתחבר אליה באופן אישי.

"רחמים ואכפתיות. לפני שחזרתי בתשובה טיילתי הרבה בעולם, ומה שתמיד ריגש אותי היה שלא משנה איפה נחתתי – אם היו שם יהודים, הם תמיד היו עוזרים זה לזה בחום ואכפתיות. בהתחלה זה נראה לי מוזר, אבל לאחרונה הבנתי שזה פשוט הטבע שלנו. רחמנים בני רחמנים. לא משנה כמה אדם רחוק מהתורה – יש דברים שמוטבעים בו. גם אם הוא מתכחש לזה, גם אם הוא מנותק מזה בדעת. כשיהודי זקוק לעזרה, אז מתגלה ש'בני ישראל ערבים זה לזה'. לא משנה איפה ובאילו נסיבות.

"מסתבר שהרחמים טבועים בנו, אבל בד בבד זאת עבודת חיים לגלות אותם עוד ועוד ולהוציא אותם מהכוח אל הפועל.

דמות מעולם היהדות שאתה מתחבר אליה.

"רבי נתן מברסלב. רציתי לכתוב רבי נחמן, אבל יש דווקא עניין בתלמיד. להקטין את עצמך בפני גדול. להיות תלמיד. להסכים להיות קטן. זה לימוד גדול בפני עצמו".

היהדות בשבילך היא.

"חיבור בין האינסופי לסופי, בין גדול לקטן, בין ימין ושמאל, בין מערב למזרח. בית ומרגוע לנפש. לימוד של העמקה אינסופית. אני יכול להגיד בפשטות – לפני שחזרתי בתשובה לא חשבתי להביא ילדים ואחת הסיבות הייתה שאמרתי לעצמי שאין לי מה להגיד להם, אני לא יודע מה ללמד אותם. איך אני יכול להכריע בכל הסוגיות המוסריות שבעולם? ברוך השם שיש תורה קדושה וצדיקים ומורי דרך של הדורות".

מצווה שיקרה ללבך במיוחד.

"מצוות הצדקה. כמו שרחמים היא נקודה שאני מתחבר אליה, גם הצדקה מאוד יקרה לליבי. להודות בפה מלא וביד חפצה – אני לא שולט על העולם. אני כאן בחסדי השם יתברך, ואם השם שלח לי מישהו שאוכל לתת לו ולעזור לו, זאת מתנה גדולה.

"בדיוק כמו עם רחמים, גם הצדקה היא עבודה. לשבר אכזריות שבלב ולפתוח את היד ואת הלב עוד קצת כל פעם".

חג אהוב עליך.

"אוי. זאת שאלה קשה. אני פריק של חגים. קודם כל חג סוכות! אני מאוד אוהב לצאת מהבית לסוכה, להיות  בסוכה עם המשפחה, ללמוד יחד. ארבעת המינים. מאוד מרגש אותי ההלל עם ארבעת המינים, אני חווה שם חיבור פנימי מיוחד.

"אבל זאת שאלה קשה כי אני גם מאוד אוהב את פסח, שבועות, חנוכה, ראש השנה, פורים ולאחרונה אפילו את תשעה באב (!). לא האמנתי ש'אוהב' את תשעה באב אבל השנה משהו נפתח והבנתי יותר שגם לחורבן יש חלק בתוכי ומשמעות אדירה".

דמות תנ"כית שהיית רוצה לפגוש.

"דוד המלך. יש בדמות שלו כל כך הרבה הפכים, כל כך הרבה עומק".

ספר או שיר ששינה בך משהו.

"מסילת ישרים של הרמח״ל. אחד הספרים הראשונים שפגשתי בהם ביהדות דרכו נחשפתי לעולם חדש ומסקרן. פעם למדתי אותו עם קרוב משפחה חילוני שמאוד התחבר ושאל אותי – למה לא כל הדתיים חיים כמו שכתוב בספר הזה? חייכתי ואמרתי לו שזה כמו סרגל. מסילת ישרים מראה לך את האידיאל, עכשיו יש לך סמן שאתה יכול לבדוק את עצמך מולו ולבנות את חייך בעזרתו".

מבחינה מקצועית, האם אתה במקום שבו דמיינת שתהיה.

"ממש לא! לפני שחזרתי בתשובה הייתי הייטקיסט. היו לי חברות סטארט-אפ ועסקתי בפגישות אינסופיות עם משקיעים ולקוחות. ועכשיו אני כותב ספרים ועוזר לאנשים בייעוץ אישי, בזוגיות והתמודדויות בחיים, והכל לאור התורה הקדושה והחסידות.

"אמרתי לחבר – שכל שקל שאני מקבל על ספר שכתבתי ועשה טוב למישהו, או כל פגישה זוגית שמצילה שני יהודים יקרים מלהתרחק חס ושלום אחד מהשנייה – שווים בעיניי יותר ממיליוני דולרים שגייסנו בחברות ההיי-טק".

איפה את רוצה להיות בעוד חמש שנים.

"הייתי רוצה להמשיך. שהשם יתברך ייתן לי כוחות להביא את התובנות של צדיקי הדורות ובפרט של רבי נחמן מברסלב לתוך עולם המעשה. להביא טוב לאנשים, לחזק אותם. יש לי רשימה של אולי עשרים ספרים שאני רוצה להוציא לאור ומקווה שהשם יתברך יכוון אותי להוציא כל דבר בזמנו ובעתו.

"הייתי רוצה גם להביא את התובנות האלה לארגונים ולעסקים. בתור איש היי-טק לשעבר אני זוכר כמה אנשים שעובדים שעות רבות בארגונים כאלו, עתירי טכנולוגיה ולרוב עתירי לחץ, זקוקים למרגוע לנפש ולהתחזקות והתחדשות. אני מקווה שאזכה להיות שליח נאמן".

לקח שלמדת ומלווה אותך.

"שמותר להיות קטן וחלש, שלא חייבים תמיד להיות חזק ויודע הכל. יש משהו שתקוע בתוכי מילדות שצריך להיות חכם ויודע, ואני לומד יותר ויותר בשנים האחרונות שכמה שאני מודע לכך שאני לא יודע, ולא תמיד יכול לבד – זה רק עוזר לי. שמותר להביע חולשה.

"גיליתי שלא זאת בלבד שזה לא מרחיק אנשים ממני אלא ההיפך – מקרב אותם אלי. כשאדם מרגיש שאתה אמיתי, עם החולשות שלך והחסרונות שלך – זה מאפשר לו להתקרב אליך".

משהו שהיית רוצה שידעו עליך.

"שאני הולך להוציא ספר חדש בשם 'אני והאין רוכבים על אופניים'. זה ספר מאוד מרגש בעיניי, כי הוא משלב סיפור, פרוזה, עם תובנות רוחניות חסידיות. זה נסיון חדשני ומרתק להנגיש תורות רוחניות עמוקות בצורה שכל אחד יוכל להבין ולקבל מתוך זה לחייו או לחייה".

אילו ספרים הוצאת לפני ״אני והאין״.

הוצאתי את הרומן "התגלות" ואת רב המכר ״סוד הנקודה הטובה״. סוד הנקודה הטובה גם היה נסיון להביא תובנות רוחניות לכל המגזרים והוא הצליח בגדול. ברוך השם בחסדי שמיים הודפסו כבר ארבע מהדורות של הספר. התגובות מהקוראים ממש מרגשות ומה שמשמח לשמוע שהרבה מאוד מהם קנו את הספר כביכול ״באקראי״ במקומות כמו צומת ספרים או סטימצקי ואז צללו לתוך עולם של חיפוש הנקודה הטובה שבתוכנו".

פרויקט שבו השתתפת, שהשפיע עליך במיוחד.

"חבר החליט לתרום מאה עותקים של סוד הנקודה הטובה לבתי חולים. חשבתי איך אגיע לשם, האם יאפשרו לי לחלק שם ספרים? למחרת היה אצלי שיעור ליקוטי מוהר״ן. אחד מבאי השיעור סיפר שהוא שחקן אבל לא רק. מה עוד? שאלתי. והוא אמר שהוא ליצן רפואי. עיני אורו. סיפרתי לו על הפרויקט והוא שמח לעזור. שבוע אחרי זה הוא הגיע ואמר שחילק ספרים ואנשים ממש שמחו מהם ובפרט – הוא סיפר – בחור אחד בן 18 שהיה מאושפז כבר שלושה שבועות ואמר שהיה ממש כבר על סף ייאוש והספר החיה אותו. זה מספק הרבה יותר מכל סכום שבעולם".

חיים לפי היהדות הם מתכון ל…?

"ליציאה מתפיסה מוגבלת של אני מצומצם שחושב רק על עצמו. המתנה הגדולה של היהדות לחיי היא השאיפה לחיים של נתינה – לאשתי, לילדיי, לקרובים אלי ולכל יהודי או אדם באשר הוא. התפיסה הרווחת כיום היא של לקיחה ונהנתנות עצמית – מה אני מקבל מזה, מה חושבים עלי, איך יצאתי? היהדות מזכירה לי שהעניין הוא דווקא להתכלל בכנסת ישראל ונותנת לי את ההדרכה כיצד ליישם זאת אחד לאחד ברובד המעשי, הנפשי והרוחני. שנזכה".