רננה משחזרת: "אמא נלחמה בו, היא לא נתנה לו להוציא את הסכין"

רננה, בת 17, הבת הבכורה לבית משפחת מאיר, נכחה ברגעיה האחרונים של אימה והיא הייתה זו שסייעה לכוחות הביטחון מיד בתום האירוע. בקור רוח מסרה לאנשי כוחות הביטחון שהגיעו לזירה את כל הפרטים המזהים שסייעו בחיפושים אחר המחבל: פרטי לבוש, גובה, תיאור - קלסתרון מושלם ששימש את השב"כ והצבא בחיפושים אחר המחבל שנתפס לפנות בוקר בכפר בית אימרה. "הילדה הזו תפעלה את כל האירוע לבדה, כשהיא רואה את אמה בנשימותיה האחרונות", שיבח אחד מאנשי ההצלה שהגיעו למקום את תפקודה.

"ראיתי אותו מנסה להוציא את הסכין", היא משחזרת בשיחה לערוץ 2. "צרחתי לשני האחים שלי שלא יעלו לסלון. הבנתי שהוא רוצה להמשיך. זה לקח כמה שניות עד שהוא ראה שהוא לא מצליח להוציא את הסכין וברח. אמא נלחמה בו, היא לא נתנה לו להוציא את הסכין, לא נתנה לו לפגוע בנו. צרחתי. הוא נבהל וברח. ניגשתי לאמא, לסכין שהייתה נעוצה בה. באתי להוציא אותה אבל אז נזכרתי שבקורס של מד"א אמרו לנו לא להוציא חפצים זרים".

האבא והילדים בהלוויה (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

היא מתארת את הרגעים הדרמטיים: "לא זכרתי מספרים ארוכים, רק את זה של מד"א. התקשרתי וסיפרתי להם מה קרה. ביקשתי שישלחו אמבולנס. צרחתי כל הזמן מהפאניקה. אמא עדיין נשמה, ביקשתי ממנה כל הזמן רק להמשיך לנשום, לא להפסיק, אבל כבר הבנתי. היה לי ברור שזה נגמר. היא ניסתה להמשיך לנשום. הרגשתי שהיא שומעת אותי למרות שהיא כבר לא הגיבה. אני מקווה שהיא לא שמעה את הצרחות שלי".

אב המשפחה, נתן, שהה באותה עת עם בנו אצל רופא בגוש עציון, מרחק ארבעים דקות נסיעה. הוא התעדכן מרננה על שאירע ויצא במהירות לכיוון הבית. "בדרך לעתניאל עצרתי אצל הבן שלי שלומד בישיבת 'מקור חיים' בכפר עציון. בזמן הנסיעה דברתי עם חברים מהיישוב וכולם אמרו לי שעדיין מטפלים בדפנה.

לדבריו, הוא הבין שאשתו נרצחה לאחר שעברו דקות ארוכות מידי ואין שום עדכון על מצבה. "אמרתי לעצמי 'ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך'. בשלב כלשהו שמעתי ברדיו 'אישה נרצחה בפיגוע בעתניאל', והבנתי שזה נגמר". הבת מגיבה: "גם אני הייתי מעדיפה לשמוע את זה ברדיו".

לפני 18 שנים נישאו נתן ודפנה והגיעו הישר לביתם בעתניאל, הבית בו נרצחה דפנה. בבית זה נולדו ארבעה מילדיהם ואליו הביאו שני ילדים נוספים שאותם אימצו. "היא רצתה להחזיר חסד לעולם. חיכינו שהילדים יגדלו קצת, וידענו שזה הפרויקט הבא שלנו", סיפר נתן. על הערכים שעליהם גדלה, סיפרה רננה: "יש ילדים שזקוקים למשפחות אומנה. הרבה. צריכים לתת להם בית. הרבה רוצים וחוששים, אין מה לחשוש, גם אנחנו לא מ'המשפחות שיכולות' אבל הנה, עשינו את זה ואנחנו מברכים על זה כל יום".

הקשר בין האם לבת הבכורה, שראתה את רגעיה האחרונים של אמה, היה מיוחד: "היא באמת הייתה חברה שלי", סיפרה רננה, "זו לא הייתה מערכת יחסים רגילה של אמא ובת. דיברנו על הכל, היא פשוט הייתה שם. היינו יושבות לשיחות עד אמצע הלילה. הבית היה הכל בשבילה, אנחנו, הילדים".

נתן מספר בקול חנוק כי המוות היה נושא מדובר בבית. "דיברנו הרבה על מה יהיה אם מישהו מאתנו ייהרג, ומי קודם, ומי יישאר לגדל את הילדים". הוא מזכיר כי אחרי הפיגוע שבו נרצחו בני משפחת ליטמן, כתבה דפנה הי"ד בקבוצת החברים ליישוב: "נקמה זה לא לנו, זה לא אנחנו. זה לצבא. אנחנו צריכים ללדת ילדים ולבנות בתים. זו התשובה".

הם רצו להשמיד אותנו, אנחנו נבנה את דור העתיד!

זה הזמן שלך לשותפות בהצלת התינוקות ולשותפות עם מחלקת אמ"א הנותנת תמיכה לנשים הרות

תורמים, ומצילים חיים חדשים, דווקא עכשיו

חייגו 073-2221212, הקליקו כאן