הזדמנות לעזור לאשתי

באחד משיעוריי עם חתן כהכנה ליום נישואיו, שוחחנו על הצורך בנתינה והענקה לאישה. שוחחנו שאלו בעצם חומרי הגלם לבניית הקן המשותף לזוג, ואז החתן העלה בפני טענה בה הוא אומר: "אני צריך להרגיל אותה מהתחלה שאני לא עושה כל מה שהיא רוצה, יש דברים שזה לא התחום שלי, אני לא רוצה להיות סמרטוט!", סיים בלהט.

הבה ונבהיר נקודה חשובה: לפעמים אנו חשים בתוככי הבית כי הצורך שלנו לעזור הוא כי ´כך צריך לעשות´, ´כי האישה מבקשת´ וכדומה. העזרה שלנו היא בעצם הבניה שלנו, כשהרעיה מבקשת מאיתנו עזרה, המחשבה הבריאה היא, הנה יש לי הזדמנות להעניק לה, זו הזדמנות עבורי להעצים את הקשר בינינו. לא מתוך כעס או מריבה אלא להיפך מתוך אהבה וחיבה. ביצועם של הדברים הללו אינו קל, הוא דורש הרבה תעצומות נפש ועבודת המידות, אך זו המטרה לעבוד על המידות, כפי שכתב הגאון מוילנא בהקדמתו לספרו ´אבן שלמה´: "עיקר חיות האדם להתחזק כל הזמן בשבירת מידותיו - ואם לאו למה לו חיים?". זו העבודה המוטלת עלינו.

נלקט כאן כמה עצות כיצד אכן נצליח להתגבר על הקושי הטבעי שלנו ולהעניק יותר לסובב אותנו ולאישה בפרט:

        א. המודעות: להבין שיש בכל אחד מאיתנו טבעים והרגלים שונים. הטענה "ככה אני, תסתדרי עם זה" היא טענה כוזבת, כי "אדם לעמל יולד" (איוב ה, ז).  על האדם להתאמץ ולנסות לשפר את התנהגותו ואופיו.

        ב. הנפילות: גם כאשר לא הצלחנו להעניק לאישה את מה שהיא צריכה, ואף הגענו לידי כעס ומילים פוגעות, החשוב מכל הוא לא להרפות. להבין שכך בנוי האדם, מנפילות ותקומות. וככל שנקום ונמשיך הלאה בדעה נחושה להוביל שינוי, כך אט אט יפחתו הנפילות והקשיים יוחלפו בהצלחות.

        ג. השיתוף: חשוב לשתף את בן הזוג בהתמודדויות שלך במהלך חיי הנישואין, לשוחח על הנושא בכנות ולא בהתחמקות! להעלות את הקשיים וגם את הרצון העז להשתנות, שיתוף הבן זוג יקל את המלאכה וייתן פרופורציה נכונה למתרחש.

ואף פעם לא לשכוח להתפלל על שלום הבית, כי אין זה מובן מאליו. סייעתא דשמיא שמלווה את האדם היא הבסיס והמפתח להפוך את ביתו למקור השראת השכינה.