בזכות התורה, התפילה והתפילין: אלו ניסים מופלאים נעשו בקריעת ים סוף?

ליקוט ממדרשי חז"ל אודות הניסים הגדולים שאירעו לעם ישראל בעת יציאת מצרים:

1. קריעת ים סוף התרחשה באופן מיוחד: "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם". במדרש "מכילתא" מבואר כי היה אז קטרוג על בני ישראל. בין בני ישראל היו חלק שעבדו עבודה זרה, ומדוע מגיע להם להינצל? במה טובים הם מן המצריים? (ככתוב במדרש "ילקוט ראובני": "אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה זרה"). 
התשובה מובאת בהמשך המדרש: "מי גרם להם לישראל להינצל? - מימינם ומשמאלם – מימינם בזכות התורה שעתידין לקבל (שהיא נקראת ימין, ככתוב: "מימינם אש דת למו"), ומשמאלם זו תפילה" (ולפי גרסה אחרת המופיעה במדרש "ילקוט שמעוני": ומשמאלם תפילין. מצוות התפילין).
כלומר התורה והתפילה (או התפילין) עמדו לבני ישראל כ"חומה", הצילו אותם מהקטרוג, ולכן נס קריעת ים סוף התאפשר בזכות העבודה של "מימינם ומשמאלם".

2. תשובה נוספת לקטרוג "אלו ואלו עובדי עבודה זרה" היא בתשובתו של הקדוש ברוך הוא: "שר של ים ונתמלא עליהם חימה ובקש לטבען, שנאמר: 'והמים להם חימה', מיד השיב לו הקדוש ברוך: 'שוטה שבעולם וכי לדעתם עבדו? והלא לא עבדו, אלא מתוך שעבוד ומתוך טירוף דעת, ואתה דן שוגג כמזיד ואונס כרצון', כיון ששמע שר של ים כך, אותה חימה שנתמלא על ישראל החזירהּ על מצרים שנאמר 'וישובו המים ששבו מישראל על מצרים'.

3. מקרקעית הים צמחו עצי פרי, וילדי ישראל קטפו את הפירות ונתנו אותם מאכל לציפורים שהשתתפו בשירת בני ישראל.

4. הקדוש ברוך הוא נתגלה לעם ישראל כגיבור חרב עם כלי זין. שואל המדרש: "חס ושלום, הוא אינו צריך לאחד מן המדות הללו, והוצרך הכתוב לפרוט, שאם יצטרכו ישראל להם למדך שהקדוש ברוך הוא עושה להם מלחמה".

5. מובא במדרש: "אמר הקדוש ברוך הוא למיכאל: 'לך ועשה בהם (במצרים) דין, תפסן מיכאל בציצית ראשן וקעקען על פני המים, הדא הוא דכתיב: 'אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים'".

6. המדרש על הפסוק: "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" כותב: "מה היו עושין, היה כל אחד מישראל נוטל את כלבו והולך ונותן את רגלו על צוארו של מצרי והיה אומר לכלב אכול מן היד הזו שנשתעבדה בי אכול מן הזרועות הללו שלא חסו עלי".

7. דברי המכילתא בעניין ניסי יציאת מצרים:

"עשרה נסים נעשו לאבותינו על הים:

נבקעו ונעשו כמין כיפה. שנאמר: "נקבת במטיו ראש פרזיו".

נחלק לשנים. שנאמר: "נטה את ידך על הים ובקעהו".

נעשה יבשה. שנאמר: "ובני ישראל הלכו ביבשה".

נעשה כמין טיט. שנאמר: "דרכת בים סוסיך חומר מים רבים". 

נעשה פירורין. שנאמר: "אתה פוררת בעזך ים".

נעשה סלעים. שנאמר: "שברת ראשי תנינים על המים".

נעשה גזרים. שנאמר: "לגוזר ים סוף לגזרים".

נעשו ערימות. שנאמר: "וברוח אפך נערמו מים".

נעשו כמין נד. שנאמר: "נצבו כמו נד" ויצאו להם מים מתוקים מתוך מלוחים, שנאמר: "ויוציא נוזלים מסלע".

קפא הים משני חלקים ונעשה כמין מראה של זכוכית. שנאמר: "קפאו תהומות".

8. מטרת הניסים כולם היא לעבוד את ה', לאוהבו ולשמור מצוותיו. נאמר בספרי המוסר: "אשר האיש המשכיל מתוך סיפור הנס ימשוך בחכמתו מוסר השכל להורות להם את הדרך ילכו בם ואת המעשה אשר יעשון לעבוד את ה' ולא ימרו את דברו, ולומר אליהם לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם כי איככה נוכל וראינו באבדן נפשותינו למרוד את פי ה' אלוקינו ולעבור את מצוותיו להיות כפויי טובה אשר הטיב לנו והוא מטיב לנו והוא יטיב לנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו וה' מצילנו מידם, ואיככה נשלם רעה תחת טובה חס ושלום לעבור את פי ה' גואלנו וגואל אבותינו צורינו צור ישועתינו כי אם לעובדו ולאהבה אותו ולשמור מצוותיו חוקותיו ותורותיו כל הימים... וכן כיוצא באלה הדברים יוסיף אליהם כהנה וכהנה בגדולת יוצרינו להחריד את לבם ומורא יעלו על ראשם, וזהו עיקר הטעם בענין ספורי הנסים אשר חייבונו חז''ל אשר מתוכם ילמדו ליראה ולאהבה את שם המלך הגדול הגבור והנורא קדוש הוא, אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלוקיו".