היכן שוכן האושר?

תארו לעצמכם שאתם מקבלים הזדמנות חד פעמית לבקש כל מה שאתם רוצים על מנת שתהיו מאושרים. האם אתם יודעים בדיוק מה אתם רוצים? האם אתם בטוחים שזה מה שיעשה אתכם מאושרים? האושר הוא עניין חמקמק. כל אדם, בכל מקום בעולם, מחפש ורודף אחר האושר, אבל לא כולם משיגים אותו. הסיבה הבסיסית שמקשה על החפצים באושר אמיתי, לחוש אותו ולהיות מאושרים, היא חוסר הידיעה מהו אושר אמיתי ומהי הדרך אליו.

אנשים רבים מסתמכים על מוטיבציה. הם בטוחים שאם רק תהיה להם קצת יותר מוטיבציה ורצון גדול יותר, הם יגיעו למחוז חפצם. חיזוק הרצון הוא דבר גדול מאוד וחיוני כדי לראות תוצאות טובות בחיים, אבל הוא אינו מספיק. להסתמך רק על כוח הרצון ועל דחף פנימי, דומה לאדם שיש לו את הרכב המפואר ביותר, החדש ביותר, עם מנוע חזק ועוצמתי, והוא מעוניין להגיע מתל אביב לירושלים, אבל הוא לא מכיר את הדרך. האם הרכב יעזור לו להשיג את המטרה?

הוא יפתח את הנסיעה בהתלהבות גדולה, הרגל שלו לא תסור מעל דוושת הגז, והוא ינהג בצורה הכי מהירה, אבל לא יגיע לשום מקום. כל מי שרוצה להנות מהשקיעה, ופניו צופות לכיוון מזרח, יחווה אכזבה ותסכול. לא משנה כמה מוטיבציה יש לו. הכרה ברורה של היעד אליו אנו רוצים להגיע, וידיעת הדרך המובילה אליו, זהו השלב הראשון בהשגת כל שאיפה בחיים.

זה מזכיר לי את הסיפור המצחיק שמספרים על האדם שאיבד את המפתחות שלו. חברו ראה אותו כפוף ומביט ברצפה, מתחת לעמוד תאורה שניצב סמוך לפתח ביתו, ושאל אותו מה הוא מחפש. האיש אמר לו שמפתחותיו אבדו והוא מחפש אותם. החבר הציע את עזרתו ושאל היכן אבדו. "בתוך הבית", ענה האיש. החבר התפלא ושאל, "אם כן, מדוע אתה מחפש אותם בחוץ ולא בבית". "משום שהבית חשוך וכאן יש אור...", השיב.

המאמץ וההשתדלות שלנו הינם מוכרחים על מנת לראות תוצאות, ולא משנה באיזה תחום בחיים. כל התקדמות אמיתית מחייבת יגיעה. ביחד עם הרצון והמאמץ, חייבת להיות לאדם הכרה ברורה של היעד שלו, אחרת הוא יגע לריק. צריכים לחפש במקום הנכון כדי למצוא את אשר אנו חפצים.

ישנו מקור נפלא ביהדות, שמסביר בצורה בהירה ומדויקת מהו אושר אמיתי. רבי מאיר לייבוש זצ"ל, המכונה המלבי"ם הקדוש, חושף ידיעות עמוקות ומיוחדות בפירושו על התנ"ך. המלבי"ם היה גאון גדול ובקיא בחכמת הנגלה והנסתר. בתחילת דרכו הוא התמקד יותר בחיבורים הלכתיים ובהם השקיע את רוב זמנו וכוחו.

חכמי דורו נתנו את עיניהם על חכמתו וצדקותו כשהיה עדיין צעיר לימים. למלבי"ם לא היו חיים קלים. הוא חווה קשיים גדולים בפרנסה והצקות חוזרות ונשנות, ביזיונות ורדיפות מצד אנשים רעים, שלא מצאו חן בעיניהם פסיקותיו, דרשותיו ותוכחותיו. למרות הכל, הוא לא נשבר ברוחו ולא חת מפני איש. הוא לא החניף להם, והמשיך לומר את דבר ה' ולהפיץ תורה ויראה בכל מקום בו שכן.

חריפותו ותקיפות דעתו היו לו לעזר בהתמודדות מול הקנטרנות החוזרת ונשנית שחווה מאנשים ריקים ופוחזים, שביקשו לערער את יסודות הדת, ולא בחלו בשום אמצעי, אף בהלשנה ובהפצת שקרים לשלטונות. בכל פעם הגיעו אליו אנשים שונים ומשונים עם דברי הבל אחרים. באחת הפעמים הגיע אליו אדם עם בקשת התר לעשן בשבת. המלבי"ם הקדוש ענה לו שאין בזה שום בעיה, כל עוד יעשה הדבר בשינוי. אותו אדם הסתקרן וביקש לדעת איזה שינוי ניתן לעשות. המלבי"ם ענה לו: 'שהאש תהיה בפה'.

התקופה בה חי המלבי"ם, ואזור המגורים שלו, יצרו עבורו אתגרים קשים, והוא נאלץ להשקיע זמן רב ומחשבה כיצד לנהוג מצד אחד עם הכופרים, ומצד שני כיצד לקרב את העם המאמין בתורה ובחכמיה. השכם והערב ניסו להגיע אליו אנשים כדי להחליש את דעתו ולגרום לו לרפיון ידיים, אך יגיעתם היתה לריק.

אחד המאפיינים הבולטים ביותר שניתן למצוא בפרושו של המלבי"ם, היא המשמעות המדויקת שהוא מעניק לכל מילה ומילה. הוא לא משאיר מילה אחת מיותרת. גם במקומות שהתורה כפלה במילים להרחבת העניין, הוא מגלה את הסיבה וגם נותן הסבר על ההבדלים בין המילים. לכן, לא מפתיע למצוא את הפירוש המדויק למילה 'אושר' דווקא בדברי המלבי"ם. המילה הראשונה, בפסוק הראשון בספר תהילים היא המילה 'אשרי'. במספר משפטים קצרים, עמוקים ומדויקים כותב המלבי"ם מהו אושר אמיתי ומיהו האדם המאושר:

"אשרי האיש – בא לבאר התנאים שבעבורם יהיה האיש מאושר, ויש הבדל בין מאושר ובין מצליח. ההצלחה הוא בעניינים עולמיים בחיי העולם הזה, והאושר הוא בעניינים הנפשיים בחיי העולם הבא. והנה, השלמות יהיה בשלושה עניינים: שלמות הקניין, שלמות הגוף, שלמות הנפש. לכן, באר שמדבר פה מ'אשרי האיש', האושר המיוחד אל האיש והאדם מצד שהוא אדם, לא האושר שישתתף בו עם סוגו מצד שהוא חי. רצה לומר, כי שלמות הקניין ושלמות הגוף ימצא גם בשאר בעלי חיים, כי מצאנו כמה בעלי חיים שמשיגים מחייתם ומזונם ביתר נקל וביתר שאת מן האדם, ולית דעתיר מחזירי. וכן יתעצמו בכח גופם יותר מן האדם, כמו הפיל והאריה. וכן בחושיהם הנשר והאיה בחוש הראות וכדומה. ואין זה אושר המיוחד אל האיש והאדם, רק שלמות המידות ותכונת הנפשיים הם המיוחדים אל האיש לבדו".

אנו תמיד מדברים על אושר והצלחה - ולא נותנים דעתנו על כך שישנו הבדל ביניהם. ההגדרות הנפלאות של המלבי"ם מאירות את עינינו וחוסכות לנו זמן רב, אנרגיה ומשאבים, שרבים החוקרים בעולם משקיעים בניסיון לענות על השאלות הללו.

כל דבר טוב שאנו מסוגלים לעלות בדעתנו ולחשוק בו, נכלל באחת משלושת השלמויות, גוף ממון ונפש, שמקיפות הכל. המזמור 'אשרי האיש' בא לבאר את האושר המיוחד לאדם בלבד. את שלמות הגוף והממון ניתן למצוא גם אצל בעלי חיים. ישנם בעלי חיים שאף עוקפים את האדם בשלמויות הללו. הם חזקים יותר, מהירים יותר, בעלי חושים מחודדים יותר, ומסוגלים להשיג מזון ביתר קלות מאשר האדם.

את שתי השלמויות הללו מכנה המלבי"ם בשם 'הצלחה'. האושר המיוחד לאדם הוא אושר הנפש. האדם השלם במידותיו - הוא האדם המאושר, משום שאושר מגיע רק משלמות הנפש.

כעת ברור מדוע אדם יכול להיות יפה, בריא ועשיר, ועדיין לא להיות מאושר, כפי שגילו המחקרים השונים בפסיכולוגיה. אותם יתרונות ומעלות נכללות בשתי השלמויות, גוף וממון, ומהוות גורם להצלחה של האדם. אמנם, אדם יכול להיות מצליח, אבל לא מאושר. אם האדם בריא, יש לו משפחה נפלאה וה' זיכה אותו בנכסים ובפרנסה טובה - זה עדיין לא מבטיח לו אושר. רגשות שליליים ומידות רעות יכולות לפגום בשמחת החיים שלו למרות ההצלחה. הוא יכול, לדוגמא, להיות בסכנה של דאגה תמידית על עתידו/ על עתיד ילדיו/ על העסק שלו, ויחוש חסר אונים ואומלל. הוא יכול לסבול מנדודי שינה, מפחדים שונים וחרדות, למרות כל התועלות הגדולות להן זכה. מה יכול להעניק לו אושר?

מידת האמונה והביטחון, לדוגמא, מסוגלות לתת לו את מנוחת הנפש, הרוגע והשלווה, בהן הוא חפץ. זוהי כבר שלמות נפשית ולא חומרית וגשמית. להיות שלם בנפש - זהו האושר שהאדם מבקש. זהו המקור לכך שאושר אינו נמצא בדברים חיצוניים ובנסיבות החיים השונות, אלא הוא תהליך נפשי ופנימי. הוא נובע מהמידות שמרכיבות את האישיות של האדם.

כיצד אדם, לאחר שעבר תאונה קשה וכואבת, עדיין יכול להעיד על עצמו שהוא האדם המאושר בעולם? ינון כהן היה חייל בגולני, שאיבד את שתי רגליו לאחר שמפקדו פוצץ בטעות טיל בזמן הדרכה. ינון עבר תקופת שיקום קשה מנשוא, בה היו לו כל הסיבות בעולם לאבד טעם בחיים ולשקוע בדיכאון, אך לאורך כל תיאור תהליך השיקום הוא נקט בעמדה חיובית ואופטימית כלפי החיים. הוא הרבה להודות על הקיים, ועל החסדים והניסים שהיו לו.

לא אחת, הזכיר את האמונה החזקה שלו בבורא, שנתנה לו את המשמעות לחוויות שחווה, ואת הכוח להתגבר על הכל, ולהתמודד בצורה איתנה עם האתגרים. הוא מחל וסלח למי שגרם לו למצב זה, ולא חש קנאה כלפי אחרים שנמצאו במצב פיזי טוב יותר.

כיוון שאושר הוא פנימי ולא חיצוני, אדם יכול להיות חסר בממון וחסר בגוף, אבל עדיין להיות שמח ומאושר. למרות שאין הדבר חייב לבוא האחד על חשבון השני. כמובן אפשר להיות שלם בנפש וגם בשאר השלמויות.

כל מי שישים את מגמתו רק בשיפור תנאי החיים, במטרה להיות מאושר, יכול לצפות לאכזבה ולתסכול. בכל רגע ניתן לחוש מאושרים ובכל מצב ניתן לחוש אומללים. הרווק שמייחל לזיווג הגון, ובטוח שיהיה האדם המאושר עלי אדמות כשזה יקרה, לא יודע מהו אושר. הוא יכול להיות שמח ונרגש לתקופה קצרה בלבד.

את האמת הזו יודעים כבר הנשואים שבינינו. העבודה הנדרשת מהאדם כדי לזכות לאושר, שווה באותה מידה לפני הנישואין ולאחריה. מידות רעות יכולות להפוך את הבית ואת חיי כל המתגוררים בו לגיהינום עלי אדמות. האהבה הגדולה ביותר יכולה להפוך לשנאה כשיש מידות רעות. האחדות והשלום יכולים להתפורר כשאנשים מתנהגים באנוכיות. המבט של האדם על העולם לפני החתונה, הוא בדיוק אותו מבט לאחר החתונה. אין ספק שזוגיות יכולה להוות מקור נפלא לאושר, אבל זה בתנאי שיש מידות טובות בין בני הזוג.  

בתוך זמן קצר, יצפו בני הזוג הטריים להרחיב את המשפחה ולזכות לילדים. האם האושר של האדם תלוי בזה שיהיו לו ילדים, או חלילה, לא? ישנם אנשים שיש להם ילדים והם מאושרים, וישנם כאלו שיש להם ילדים והם אומללים. מאידך, ישנם אנשים שאין להם ילדים והם אומללים, וישנם כאלו שאין להם ילדים והם מאושרים. שמחת החיים שלהם והרגשת האושר הפנימי אינם נפגעים כתוצאה מנסיבות חיצוניות כגון אלו.

אדם שמח נשאר שמח למרות שיש לעיתים צער וכאב. אדם עצוב, פסימי ושלילי, יכול להישאר במצבו למרות כל הדברים הטובים והנפלאים שקיבל. כי זוהי האישיות שלו ואלו המידות שלו ברגע זה. אישיות ומידות אינן משתנות בכל פעם שאנו חווים אירועים חיוביים או שליליים. לרוב, ההיפך הוא הנכון. האירועים שעוברים עלינו יכולים לקבל את הגוון המיוחד ואת הטעם שנעניק להם לפי האישיות הנוכחית שלנו.

כל מי שמעוניין להיות מאושר באמת, לאורך זמן, חייב להפנות את מבטו כלפי פנים ולא כלפי חוץ. יותר מכל שלמות אחרת, טובה ככל שתהיה, גם בגוף וגם בממון, שלמות הנפש היא זו המביאה אושר אמיתי וקבוע. למרות שהחיים יכולים להיות מפתיעים, וחוויות שונות יכולות לעבור על האדם, הוא ישוב לטווח האושר הקבוע שלו.

התבוננות קצרה בחייהם של גדולי ישראל בכל הדורות יכולה לתת לנו המחשה להרגשת שמחה אמיתית ואושר פנימי, למרות שלא תמיד, ואפילו ברוב המקרים, הם חוו אתגרים קשים בגוף ובממון. הבתים שלהם משדרים צניעות והסתפקות במועט. בחלקם אפשר עוד לראות טפטים על הקירות ודלתות מעץ, בזמן שרוב העולם משקיע הון תועפות בטיפוח הבית. הריהוט יכול להיות דל, ישן ומצומצם, אבל מספיק כדי להתקיים. ועדיין, אין סולם שיכול למדוד את רמת האושר שלהם.

התפריט שעולה על שולחנם אינו התפריט המוצע במסעדות ובבתי מלון, שרבים האנשים הנוהרים אליהם במטרה לנפוש, לשמח את נפשם ולרומם את מצב רוחם. חלקם חוו חרפת רעב במשך שנים לא מעטות, וגם קושי זה לא פגם בשמחת החיים שלהם. הגראי"ל שטיינמן כבר שנים רבות אוכל מדי יום את אותו אוכל, דייסה וגזר, שאת רוב בני האדם בעולם זה לא היה מספק. מספרים עליו, שכשהיה אברך צעיר לימים, היה נוהג מדי חודש להחזיר לראש הכולל חלק מהמשכורת הדלה שהאברכים היו מקבלים, בטענה שהוא השתמש בכסף כל צורכו, וזהו העודף שאין לו בו שימוש...

על מרן החזון איש, ר' אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל, מספרים כי במשך כל ימי חייו נשאר עם אותו כובע על הראש, מיום החופה ועד יום המיתה. לא היה לו צורך במספר כובעים, אחד ליום חול, אחד לשבת ואחד לחגים וימים טובים. הוא לא חיפש את הכובע האופנתי ביותר, היפה ביותר והנוח ביותר, די היה לו במה שחננו ה', וראש מעייניו היו נתונים בהשגת שלמות הנפש, שהיא זו שהעניקה לו אושר אמיתי.

על הגאון ר' חיים קנייבסקי, מספרים שהוא אינו מכיר אפילו את סמטאות בני ברק, עיר מגוריו. עוד כשהיה צעיר לימים, והעיר הייתה שונה לגמרי בצורתה, הדרכים היחידות אותן הכיר היו הדרך מהבית לבית המדרש ולבית הכנסת. המשגיח, ר' חזקיהו מישקובסקי, סיפר באחת מדרשותיו, שאדם אחד פגש ברחוב את ר' חיים קנייבסקי לפני שנים רבות, כשהוא צועד הרחק מביתו. הדבר היה מוזר בעיניו, והוא פנה לשאול אותו למעשיו. ר' חיים השיב לו שהוא אינו יודע היכן הוא נמצא, ואין לו מושג כיצד הגיע לכאן... לאחר שיחה קצרה אותו אדם הציע לו שילווהו לביתו. ר' חיים סירב בנימוס, אך האדם הפציר בו. הם סיכמו שילווהו עד למקום אותו יזהה, ומשם ימשיך בעצמו. בסופו של דבר, הוא נאלץ ללוות אותו עד לרחוב רשב"ם, שם נמצא ביתו, משום שעד לאותו רחוב הוא לא הכיר דבר...

האושר אינו נמצא בבית יפה, למרות שהדבר אינו מזיק בדרך כלל. האושר אינו נמצא במכונית חדשה, למרות שהיא יכולה להיות מאוד שימושית. האושר לא יגיע מנופשים שונים או טיולים רבים מסביב לעולם. הוא יכול להיות זמין גם ללא התועלות שיש בשלמות הגוף ובשלמות הממון. השלמות הנפשית לה האדם זוכה, נובעת רק ממידות מתוקנות וישרות. רק הן יכולות לגרום לו לחיות חיים מאושרים, מלאי סיפוק ושביעות רצון, ובעלי משמעות.

זה בסדר להצליח בחיים ולרצות להצליח. הצלחה יכולה להיות חלק מהשאיפות והרצונות שלנו. כל אדם רוצה להיות בריא ולחיות חיים ארוכים. כל אחד מעוניין שתהיה לו פרנסה טובה ושיזכה להקים בית כשר ונאמן בישראל. בד בבד, עלינו לזכור שהדבר לא יגרום לנו לחוש מאושרים. אפשר להיות בעל המעלות הללו ולהרגיש אומלל, ואפשר להיות חסר מהם ולהרגיש מאושר.

עם זאת, כמובן שכולנו רוצים ויכולים להשיג את כל השלמויות בעזרת ה', ובכל זאת ישנה חשיבות כלשהי בין מידת הצלחתנו בחיים לבין אושרנו. על כך נלמד, אי"ה, במאמרים הבאים.