גיא זו-ארץ: "חשוב לי לחזק את האמונה"

לפני שנה שחררו גיא זו-ארץ ואחיו רועי אלבום משותף, "לדינו ופיוט מבית אבא", ובו ביצעו שירי לדינו וגם פיוטים כמו "אל נורא עלילה", "אדיר ונאור", "מן המיצר" ועוד. האלבום נמכר תוך זמן קצר ביותר מ-10,000 עותקים, וגרם לשניים לצאת בסיבוב הופעות מעניין ושורשי.

גיא זו-ארץ, האמת היא שלפחות לפי התדמית שלך, היה קשה לנחש שדווקא אתה מחובר למקורות.

"רובנו מכירים אנשים כמו שאנחנו רואים אותם בטלוויזיה, אבל האמת עמוקה הרבה יותר. למעשה, לא הייתי צריך להתחבר לשורשים היהודיים שלי, כי אני מחובר אליהם מגיל הילדות-הינקות. המשפחה של אבא שלי דתית שומרת מצוות. בתוך ילד הייתי הולך פעם-פעמיים בשבוע לבית הכנסת, ושם, כשישבנו על הברכים של סבא, המנגינות האלה החלו לחדור פנימה ולהדהד בתודעה ובגוף. גם כשבגרתי והפכתי לאמן ושחקן, המנגינות האלה לא עזבו אותי. בגלל הכח הטקסטואלי של הטקסט - היה לי רצון גדול לעשות את הדברים האלה דרכי, לקחת אותם למקום יותר צעיר, יותר מערבי. אני חושב שכשיש לך ילדים, אתה מתחבר יותר לשורשים שלך אפילו מבלי לשים לב. כשאתם הולכים לבית הכנסת והילד שואל מה זה השיר הזה, יש ערך מוסף להעביר את הגחלת".

כאן חושף זו-ארץ פרט מעניין ואף מפתיע: הוא מניח תפילין מזה שש שנים. כן, לעתים חולפים בראשו הרהורי תשובה, אבל כרגע זה מסתכם בכך. "נורא חשוב לי לחזק את האמונה שלי - אמונה ממקום של ביטחון", הוא מספר. "להגיד לך אם ללכת יותר רחוק? לפעמים אני חושב על זה, אבל לא במובן של להיות חסיד. אני מבין את הערך של שמירת השבת, וברור לי מה זה יכול לעשות למשפחה. אני עוד לא במקום הזה, אבל בהחלט יש לי מחשבות על המקום הזה. זה דבר שיכול יותר לגבש את המשפחה ואת כולם. אין ספק בכלל".

בעטיפת האלבום המשותף עם אחיו כתב גיא הקדשה לילדיו: "יהלי ואורי, קורות ילדותי מוגשים לכם כאן על דיסק. את הרוח והריח אני לוקח על עצמי להעביר לכם, ולהמשיך את קיומה של שרשרת משפחתנו".

בעולם של היום, עד כמה אפשר להעביר את זה?

"תראה, הילדים שלי רואים כיבוד אב ואם, הם רואים קידוש ביום שישי ושולחן שבת, רואים את אבא מניח תפילין, באים מדי פעם לבית הכנסת. ברור לי שזה נותן להם משהו".