כיצד נקבל שכר כפול פי 1,000 על כל מצווה שאנו עושים? זו התשובה

1. השמחה בעבודת ה' היא מצווה מן התורה, לדעת הרמב"ם, רבנו בחיי ועוד. לשיטתם, כל התוכחות והקללות המנויות בספר דברים נסובות והולכות על מי שאינו שמח בעבודת השם יתברך. באופן זה מתפרש הכתוב: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" (דברים כ"ח) ‏שכל אלה הקללות באים עליך ח"ו, משום שלא שמחת בעבודת ה'.

‏2. וכך כותב הרמב"ם: "השמחה שישמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת הא-ל שצוה בהן - עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו, שנאמר: תחת אשר לא עבדת" וכו' (הל' לולב, פ"ח ט"ו). ובלשון רבינו בחיי: "תחת אשר לא עבדת ... יאשימנו הכתוב בעבדו השי"ת ולא הייתה העבודה בשמחה, לפי שחייב האדם על השמחה בהתעסקו במצוות, והשמחה במעשה המצוה, מצוה בפני עצמה" (פרשת כי תבוא).

3. גם בדברי האריז"ל כתוב כדלהלן: "הנה, צריך האדם בעת קיומו כל מצוה ומצוה, או בהתעסקות בתורה, או כשמתפלל התפילה, להיות שמח וטוב לב, יותר מכאשר מרויח או מוצא אלף אלפים דינר זהב". (שער רוח הקודש, דף ו ע"ב).

4. בספר המידות נאמר שהשמחה במצווה הינה הוכחה לכך שליבו שלם לאלוקיו: "מה נחת רוח יש לו לאדון כשעבדו משמשו מבלי כל הרגשת שמחה בתפקידו, לשמש את רבו? נתאר אפוא לעצמנו - הקב"ה הנחילנו תורה ומצוות כדי לזכותנו באחרית נפלאה לעתיד לבוא, מה טעם יש לעבדו מבלי שמחה גדולה ועצומה על הטוב הצפון לנו בעבור כל אלה?!". (ספר המידות, שמחה א)

5. השמחה היא הדביקות הדרושה בעשיית כל מצווה, וככל שתרבה שמחת המצווה תגדל הדביקות בה' יתברך, והנפש תשיגהו יותר ויותר "וכן גילה הרב החסיד המקובל מהר"י אשכנזי זצ"ל לאיש סודו שכל מה שהשיג שנפתחו לו שערי חכמה ורוח הקודש - בשכר שהיה שמח בעשות כל מצוה, שמחה גדולה לאין תכלית" (של"ה, שער האותיות, תשוקה). ואמנם, האר"י הקדוש בעצמו בשער המצוות מבטיח שאם יתמיד אדם בכך "אין ספק שישרה עליו רוח הקודש".

‏6. מעלה מיוחדת לתפלה בשמחה, בספרים מושם דגש רב על כך ומאמר חז"ל מפורש הוא: "אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ... אלא מתוך שמחה של מצווה" (ברכות לא). ומבהיל מה שהובא בהקדמה לשער הכוונות שכתב ר' שמואל ויטאל: "אסור לאדם להתפלל תפילתו בעציבון, ואם עשה כך אין נפשו יכולה לקבל האור העליון הנמשך עליו בעת התפילה ... בשאר התפלה נמשך לו נזק נפלא גדול על ידי עצבותו".

7. בספר "פלא יועץ", ערך "שמחה": "מה טוב ומה נעים שישמח ישראל בעושיו, ושמחה של מצוה, על כל מצווה ומצוה שעושה יגיל וישמח, יותר ויותר ממוצא שלל רב... ובפרט בשעת עבודת התפלה, צריך לשמוח שמחה רבה, וכן אמירת ברכת המזון, הפליגו בזוהר הקדוש בגודל החיוב לאמרו בשמחה ובטוב לבב, עד שאמרו, שראוי שיאכל וישתה דברים המשמחים את הלב, כדי שיברך ברכת המזון בשמחה"

8. כיצד נגיע לשמחה? רבי נחמן מברסלב נותן עצה מיוחדת מתוך הפסוק: "אזמרה לאלקי בעודי" - יש לו לאדם לשים לב לפני התפלה אל ה"בעודי" - אל מה שיש בו 'עדיין' מן הטוב - כלומר, להיזכר במעשה טוב שעשה, במצווה כלשהי שזכה בה, להתחזק ולשמוח בכך, ומתוך אותה התבוננות בצד הטוב שבו - אזמרה לאלקי בעודי - יפצח בזמרה וברננה לרבון כל העולם, על החסד שנטה אליו, בזכותו אותו במעשה טוב כל כך שהינו באמת רווח נצחי נפלא ונורא. וכך, בתחושה כזאת, ימשיך להתפלל בשמחה ובחדווה רבה.

9. עצה נוספת על מנת לשמוח במצוות: "ואם לפעמים דעתו מבולבל ואינו יכול בשום אופן לשמוח אז, עצתו שיעדה עצמו כאילו הוא שמח, ואף על פי שבתחילה עדיין אין השמחה באמת בלב, אף על פי כן, על ידי שעושה עצמו כאילו הוא שמח, על ידי זה, יזכה אחר כך באמת לשמחה. ועצה זאת היא עצה גדולה מאד גם בכל הדברים שבקדושה, שבתחילה צריכין לעשות עצמו כאלו הוא להוט אחר אותו הדבר שבקדושה, ואחר כך זוכין באמת לזה". (שיחות הר"ן עד). ‏

10. בספר המוסר הנפוץ "אורחות צדיקים" בשער השמחה: "וכל העושה המצוות בשמחה יש לו שכר אלף ידות (פי אלף) יותר ממי שהמצוות עליו למשא... ואז מצליח בכל דרכיו וטוב טעמיו, ושולח הקדוש ברוך הוא רוח הקודש בקרבו, וליבו שמח ומתמלא אהבת הקב"ה".

הרב הרצל חודר בהרצאה מופלאה על קיום מצוות בשמחה: