נעבור את החורף: הישראלים שהעונה הקרה פוגעת להם עמוק בכיס

ביום חורף גשום וסוער, כמה היינו רוצים להישאר מתחת לשמיכה החמה ולא לצאת לעוד יום עבודה מתיש?! יש ישראלים שבעבורם מתגשם החלום הקסום – אך לא באופן חיובי. בעבור עובדים בענפים מסוימים, החורף מהווה משבר כלכלי ממשי.

החקלאים מתפללים לגשם, זו הסיסמה שמשננים כולם. אבל החקלאים לא מתפללים לאלמנטים חורפיים אחרים, כמו רוחות עזות ושמים קודרים. מספר לא מבוטל של בעלי מקצוע, מוצאים את עצמם נפגעים מפגעי החורף. ומי דווקא משתכר היטב בעונה זו?

בשטפון של חצי שעה – הקיבוץ הפסיד 25 מיליון

ידוע כי חקלאות היא התחום הראשון שניזון ממזג האוויר. לטוב, אבל גם למוטב. החורף האחרון למשל, שבו התחוללו סערות וירדו גשמים שגרמו להצפות, גרם להרס של 30 אלף תפוחים במטע ברמת הגולן, שהיו ראויים לקטיפה ולאחר הנזקים האמורים, הפכו לסוג ב'.

"גם בשבועות האחרונים היו לנו נזקים בחקלאות בכמה קיבוצים", אומרים גורמים בתנועה הקיבוצית. "הסערה הגדולה שהותירה אנשים בלי חשמל גרמה לנזק בקיבוץ 'רמת הכובש', שגם שם לא היה חשמל. נזקים גדולים נגרמו למטעים ולנשירים. כמה ימים אחר כך היה גשם מטורף בבקעה. הגשמים הציפו בקיבוץ גלגל את הרפת והכרם ונגרם נזק בשווי 25 מיליון ש"ח. הוצף גם בית אריזה לתמרים שהושבת למשך שלושה ימים, שבהם לא יכלו לעבוד. באותו שיטפון בגלגל, שארך לא יותר מחצי שעה, הרס הגשם את הגדרות של היישוב, אך זהו נזק לא ממוקד, שכן, בעקבות הנזק בגדר, הייתה חשיפה לגניבות".

המכה האחרונה, מסתבר, ארעה בצפון. כאמור, יישובי צפון רמת הגולן המתמחים בתפוחים ספגו את הנזק בזן האחרון לקטיף, תפוחי 'פינק ליידי'. זן זה אמור היה להיקטף ביום ראשון שלאחר הסערה, אך 750 טון שנפלו על הקרקע, ביום ראשון היו כבר לא סחירים. שכן תפוח הנמכר בחנות, הוא דווקא זה שנקטף מהעץ ולא נפל קודם על הקרקע.

ביטוח קנ"ט – הקרן לנזקי טבע – הוא ביטוח לחקלאים, שאמור להגן מפני ההשלכות הכלכליות של נזקי טבע. הבעיה, על פי דברי הגורמים בתנועה הקיבוצית,  היא עד שרואים את הכסף. תהליך הערכת הנזק נעשה על ידי שמאי. ושמאי כידוע, אינו מעריך בפלוס אלא בחסר תמיד. מלבד זאת, מזכיר הגורם את החוקים שמבקשת הכנסת לחוקק שלא לטובת החקלאים, בהם קיצוץ בתקצוב הממשלתי לאדמות ועוד: "רוצים לעשות כל מיני גחמות בענף החקלאות, אבל צריך לזכור שזהו מקצוע מסוכן מבחינת נזקים וחייבים עליו סוג של תכנון תקציבי והיערכות בטיחותית, כדי למנוע אירועים כמו שהיו בחודש האחרון".

ומה עם אנשי הבניין ובעלי הדוכנים?

לכל מקצוע מסוכן יש מחיר. ומי שבוחר בו, בוחר לקחת יחד איתו את הסיכון. הפריבילגיה שיש דווקא לחקלאים על פני שאר בעלי המקצוע, היא, שלענף החקלאות ישנה קרן שמגבה אותם בעת שהסכנה הידועה מראש, פוקדת אותם: הקרן לנזקי טבע. "הקרן מיועדת לפיתוח החקלאות בהשתתפות המדינה", אומר הכלכלן ערן בר טל. "בזמן מצוקה, על החקלאים להוכיח שישנו נזק שנכלל בהגדרה של 'נזקי טבע' והשמאים מטעם הקרן קובעים, האם היה נזק ובאיזה שיעור צריך לפצות את החקלאים בגין הנזק. אם יש נזק יוצא דופן, הממשלה מגדילה את התמיכה על מנת שהעול לא ייפול על כתפי החקלאים. אין תביעות ישירות מהמדינה אלא דרך הקרן. בתוך תביעות אלו, ניתן אף לתבוע למשל על נזקי הרוח שגרמה למטעי התפוחים לנשור לפני הזמן".

מפליא לחשוב, שהאלטרנטיבה ניתנה בעיקר לחקלאים ולעובדי משק. ומה בדבר בעלי מקצוע שפרנסתם נפגעת לא פחות מהסערות, כמו בעלי דוכנים, בעלי מקצוע בתחום הבניה והתיקונים, שמפסידים ימי עבודה ועוד? מסתבר, כי ירידה בהכנסות בתקופה עונתית הידוע מראש, אינה נכללת בחוקי המדינה כנזק לבעל המקצוע. כך למשל, חקלאי שבחר לגדל פירות קיץ, לא יוכל לתבוע אחרי החורף, שלא היו גידולים ופרנסתו נפגעה, מאחר שאלו ירידות בהכנסה הידועות מראש. דוגמא אחרת – זגגים אמורים לדעת מראש מהי ההכנסה העונתית שלהם, ולא תינתן להם עזרה כלכלית, בגלל חוסר הכנסה מפגעי מזג האוויר.

החקלאים אינם יוצאים בנזק גדול משום כיוון, מאחר שהם בדרך כלל יודעים לגוון את המשקים שלהם, ולכן יש לחקלאים יותר מענף גידול אחד. כאשר ענף אחד לא פעיל בגלל העונתיות, ענף אחר פעיל יותר.

ממי עוד לוקח החורף את אפשרות הפרנסה? מצילים לדוגמא. המצילים עובדים בעונת הקיץ  בלבד. להם, יש סידור עם העיריה שמעסיקה אותם בחופיה, וכל מציל מקבל משכורת בסיס במשך כל השנה, ותוספות בעונת הרחצה. כמובן, מדובר במצילים שעובדים באופן קבוע באותן עיריות ומגיעים להם תנאי קבע.

בעבר, העונתיות הייתה הרבה יותר משמעותית מהיום, מכיוון שהייתה חדה יותר בהבדליה. אבל היום כמו תמיד, לשפל הכלכלי במקצועות מסוימים או לעליה בהכנסות של מקצועות אחרים, בתקופת החורף, ישנה השפעה גם בכלכלה העולמית וגם בכלכלה הישראלית ולכן, כל הנתונים הכלכליים המובאים לדיונים והחלטות כאלו ואחרות, הם עונתיים. למשל, כאשר מעודדים צמיחה במשק מסוים, לא משווים את הצמיחה במשק לרבעון הקודם, אלא לרבעון אשתקד, כי יש בכלכלה עונתיות.

המלונאים אינם נופשים

ענף המלונאות בחורף מכניס הרבה פחות כסף באופן יחסי מכל הענפים במשק, לעומת הכנסותיו בקיץ. בכל שנה, בחודשי הקיץ, העבודה חזקה הרבה יותר. אז, מתבססים המלונאים על כוח אדם ארעי שאינו מועסק בשאר השנה. כוח אדם זה, מועסק מראש לתקופה קצרה. ברוב המקרים מדובר בצעירים שנמצאים בפרק זמן של מעבר בין לימודי תיכון ללימודים וכדומה.

המלונאים דורשים מהממשלה, להכיר בחוק שיאפשר להם לשלם ארנונה לפי תפוסה של חדרים, אך בינתיים, לא נענו להם. על פי דברי הכלכלנים, לא הגיוני לשלם על מלון מלא אורחים, כאשר חציו ריק. מתברר, כי רק אצלנו בארץ זה לא מתואם והמלונאים נדרשים לשלם כל השנה את אותו הסכום, בלי שניתנת להם אפשרות להתאים את ההוצאות להכנסות. כאן למשל, מתבקשת הגמישות של הרשויות לכל ענף וענף.

אבל לא רק נזקים עושה החורף להכנסות. יש בעלי מקצוע, שהחורף דווקא מיטיב עם הכנסותיהם, או לפחות גורם לאיזון כלשהו, באיכות הסחר השנתית שלהם.

אם עסקנו בענף החקלאות נציין, כי ענף זה נהנה בחורף מאיכויות פרי של תפוחים, אפרסקים למיניהם ושזיפים, שהקור יוצר בגידולים. 

ענף הדיג לדוגמא, מקבל חילוף סחורה מרשים, עם הזרמים החדשים המגיעים לים בעונת החורף. כך למשל דג הקרפיון הפופולארי, שעונתו מגיעה לשיאה דווקא בחורף. התנאים הנעימים לדיג, החשכה העוטה את העולם במהירות רבה יותר וגובה המים בחורף, מועילים לא מעט לדייגים שששים לקבל לחכתם את הזן הבא של דגי השבת שלנו.

ענף הדיג מסתבר, הוא ענף עונתי לא פחות מהחקלאות. וכמו זני הפירות הירקות הרבים המתחלפים עם העונות, גם בין זני הדגים יש שפע מרשים וסחיר בהחלט.  יש דייגים שמניסיונם רואים, שדווקא עונת החורף היא בעלת קסם מיוחד בדיג, שכן הזרמים בים מתחלפים ומביאים איתם זנים רכישים יותר אל החכה. הדייגים ציינו כמובן, כי עונה זו קשה לדיג מבחינת התנאים המסוכנים בעמידה על המזח. הסלעים שהופכים לחלקלקים, הבקעות שנפערות מתחת לרגליים באדמה הבוצית ועוד. 

ומהים ליבשה: בכל עבודות הבניה מתעוררת עונתיות "בין עונתית". אנשים רבים מוצאים לנכון לשפץ את ביתם / לתקן את הגג / להתקין חלון חדש דווקא בתקופה שבין הקיץ לחורף. נזקים רבים שנגרמים מהסערות גם הם מביאים לבעלי מקצוע אלו עבודה. אך עם זאת, כל קבלן ממוצע יודע, כי העבודה בחורף מתמעטת מבחינת עבודות בניה חיצוניות, עקב ימי גשם סוערים. אך גם אלו, יש לציין, אינם מרובים בארצנו, וברוב ימות החורף, ניתנת לקבלנים האפשרות לעבוד לפי הקצב הרצוי.

כשהכסף מגיע בטפטופים

בארץ שלנו, יש כמה ענפים בודדים שעושים כסף טוב דווקא בחורף. ביניהם: נהגי מוניות, מסעדות, ואיך לא – אתר החרמון. 

נהגי מוניות מסתבר, משתכרים היטב כל השנה. זהו ענף שאין בו מתחרים רבים ויש בו ביקוש רב, אך בחורף על אחת כמה וכמה. בעונת הגשמים אנשים רבים מוצאים את עצמם ללא יכולת גישה ליעדם, והמוצא הראשוני שיכול לעזור להם בעתות כאלו – הם נהגי המוניות.

כמו כך, אנשים מבוגרים שביום קיצי היו יכולים להתנייד בעזרת אוטובוסים או רכבות, מוצאים את עצמם ממתינים למונית מוזמנת, שתיקח אותם ליעדם לשלום.

מקומות היציאה בחורף מצומצמים מאוד. אנשים נמנעים מלצאת בשעות הערב למרחבים הפתוחים ומעדיפים דווקא מקום סגור ונעים להעביר בו את זמנם מחוץ לבית. האפשרות היחידה כמעט לאנשים אלו הן המסעדות.

ואם מדברים על בילוי, ארצנו לא ניחנה בשלג תדיר גם בחורפיה הקרים ביותר. השלג מצטמצם לימים בודדים בלבד באזורים הגבוהים של גבולותיה. בשלם כך, ישראלים רבים מחכים בכיליון עיניים להגיע לאתרי החרמון השונים.  שם הם צופים בשלג העד העוטף אותו בלובנו, נהנים מחוויית החלקה על השלג ועוד. כך יוצא, שגם אתר זה, הנו מהמשתכרים הגדולים ביותר בחורף.