חשיפה בלעדית: "אסירים ששוקמו בשיקום תורני כמעט לא חוזרים לפשע"

בבתי הכלא בישראל מתחוללת בשנים האחרונות מהפכה שקטה: יותר ויותר אסירים מהאגפים התורניים, עוברים תהליך שיקום תורני ייחודי מטעם הרשות לשיקום האסיר, על הרצף הטיפולי, תחת הגרעין הראשוני בעצם מבשיל פירות ובכך גורמת למרביתם לחזור לחיים נורמטיביים כשהם מחוץ לסורגים – כשהם כמעט אינם חוזרים לפשע.

הסיבה: תכנית שיקום תורנית מהפכנית, המוכרת באקדמיה גם כ-TRP, שמסתמכת על התורה בלבד, מתוך תובנות של טיפול סוציאלי, אותה פיתח הרב אבינועם כהן, מי שמשמש כיום כראש תחום שיקום תורני ברשות לשיקום האסיר.

לכאורה, לא מדובר בנתונים חדשים. ברשות לשיקום האסיר ערים כבר זמן מה לכך שאחוזי החזרה לפשע (רצידיביזם) בקרב אסירים שמשתקמים בדרך זו – הולכים ויורדים, אולם מחקר חדש ומקיף שנערך בנושא בשנתיים האחרונות, מצביע כבר על נתונים מספריים, שמעידים על כך באופן חד משמעי. לפי ממצאי המחקר, רק 14.3 אחוזים שעוברים את תהליך השיקום התורני - חוזרים לסורם לאחר שהם מרצים את עונשם, למול 34.1 אחוזים באגפי השיקום הכללי, כלומר יותר מפי שניים אסירים שחוזרים לסורם בשיקום הכללי בהשוואה לשיקום התורני. המערך האקדמי בארץ כבר סוער נוכח הממצאים, ובימים אלה מגבשות צוות החוקרות המלצות ומסקנות, אותן מקווים ליישם גם במערך השיקום הכללי.

* * *

את המחקר, שבוצע בידי צוות חוקרות מהמרכז האקדמי רופין, ערכו ד"ר מיכל מורג, פסיכולוגית קלינית, וד"ר אלי תימן, אנתרופולוגית בהכשרתה. עבור ד"ר מורג, לא היתה זו הפעם הראשונה של עבודה עם אסירים, שכן כפסיכולוגית קלינית, יש לה עבר עשיר של טיפול באוכלוסיה המדוברת, ואילו ד"ר תימן עבדה בעבר כבר עם נשים שחזרו בתשובה.

החוקרת ד"ר מיכל מורג

במחקר ניסו השתיים לבדוק את תכנית השיקום שנוסדה ברשות לשיקום האסיר ופועלת ברחבי הארץ, הפועלת משנת 2004, בראשותו של ראש התחום לשיקום תורני ברשות לשיקום האסיר, הרב אבינועם כהן. ממצאי המחקר, מבוססים על ראיונות שהתקיימו עם שלושים אסירים משוחררים, בטווח של חודשיים עד חמש שנים משחרורם, כולם דתיים שהתחזקו יותר בין כותלי הכלא, או לחילופין כאלה שמהלך ההתקרבות שלהם ליהדות, או לפחות רובו, התרחש בין כותלי הכלא. אצל חלק קטן מהם, ההתחזקות המשמעותית החלה בכלא אולם התרחשה בעיקרה רק לאחר שחרורם. בראיונות, ניסו החוקרות להבין באיזה אופן סייע השיקום התורני לאסירים, אילו כלים קיבלו ואיך זה מסייע להם לא למעוד חזרה אל תוך עולם הפשע.

כחוקרות שאינן דתיות, למה דווקא מחקר על יעילות השיקום התורני?

"השאלה התעוררה אצלי, כשבמשך שנים שאלתי את עצמי כאשת מקצוע, איך זה שרבים חוזרים בתשובה כתופעה דווקא בתוך הכלא, ואיזה מקום יש לזה בשיקום", מסבירה ד"ר מורג. "ואז פגשנו את האיש האידיאלי לכך, הרב אבינועם כהן, המשמש כראש האגף לשיקום תורני ברשות לשיקום האסיר, והחלטנו לקיים בעזרתו מחקר מקצועי שיבדוק את הנתונים בפועל".

מה אתן חושבות שאסירים מוצאים ביהדות?

"רבים מהאסירים מבקשים להיכנס לאגפים דתיים, כי שם יש לכידות גדולה של אנשים, כמו גם צביון של שבת וזה נורא מפוגג את הלבד ומייצר מקורות תמיכה והזדהות בתוך הסיטואציה המשברית בכלא. חלק מחפשים אור בקצה המנהרה, וה'כח העליון' שהם מוצאים, לצד הרבנים בכלא שמעורבים לצד מקורות תמיכה שונים אחרים, ויותר מאוחר גם הצוות של הרב אבינועם מהרשות לשיקום האסיר, עם האנשים שממשיכים את השיקום גם אח"כ – מהווים תמיכה מאוד גדולה עבור האסירים".

הרב אבינועם כהן, ראש תחום שיקום תורני ברשות לשיקום האסיר (צילום: באדיבות הרב)

איזה כלים גילית שיש לעולם השיקום התורני להציע, שאין לעולם השיקום הכללי הסטנדרטי?

"יש כל מיני כלים. חלקם יותר רוחניים, כמו האמונה בכח מוביל ומנחה שמסמל לנו את המטרות, מישהו ששומר עלינו מלמעלה והתחושה שזה נותן, שזה עולם מסודר עם מישהו מכוון. יש גם מרכיב רוחני שחזר מאוד חזק בראיונות, וזו החוויה של אסירים ששהו בתוך הצינוק בכלא, שזו חוויה מאוד קשה, ודווקא מתוך המקום הנמוך הזה, שבו כבר לא היה להם מה להפסיד – פתאום הם הגיעו לתובנה הזאת שיש משהו מעבר לסבל ולמציאות הקשה, שיש כח עליון, וזה קישר אותם אליו בצורה מאוד חזקה. חלק מהם סיפרו שהם ניהלו איתו משא ומתן שהם ישמרו מצוות אם ייצאו משם למשל, אבל כולם התעצמו מהמרכיב הרוחני, שזה מרכיב מאוד מהותי".

עוד מתארת ד"ר מורג, כי במחקר, גילו שלושה כלים מהותיים שקיימים ביהדות, ואשר סייעו במיוחד לאסירים בתהליך השיקום שלהם. "מאוד עזר לנו הרבה פעמים שחלק מהכלים היה קוגניטיבי-התנהגותי, כלומר שהדת אומרת מה נכון לעשות ומה לא. בשונה מדתות אחרות, אני חושבת שביהדות יש לנו הרבה מצוות. זאת אומרת, שהדת מאוד מבהירה איך ומה לעשות ולכל שאלה יש תשובה. כשאתה מגיע מעולם עברייני ללא חוקים, שהוא די כאוטי ובעייתי, ופתאום אתה מגיע לעולם דתי שאומר לך מה לעשות, איך לנהוג ומה מוסרי - זה מרגיע את האנשים. פתאום ברור להם מה נכון לעשות והם לאו דווקא צריכים לסמוך על האינטואיציה שהכשילה אותם בעבר. היהדות עוזרת לך להבין גם איך לחשוב, ואילו מחשבות טוב שייכנסו אליי ואלו לא".

"בנוסף, יש גם את ההיבט הפסיכולוגי ויש מנגנון שנורא עזר להם, למשל כי העולם הדתי מאפשר לאנשים מעולם הפשע שמגיעים אליו להתחיל מחדש. במונחים שלי זה מין 'לוח חלק', מה שביהדות קוראים לו 'תשובה'. יש כאן הקלה מאוד גדולה, כי למרות החטאים שעברתי – אני יכול בעיני בורא עולם להתחיל מחדש, לפתוח דף חדש בחיים, וזה בסיס פסיכולוגי משמעותי שמקל מאוד על האנשים.

"בניגוד לכך, אנשים שהולכים לטיפול פסיכולוגי לא ישמעו את זה. ביהדות יש הזדמנות להתחיל מחדש בלי לחפור בעבר, ומבלי לפתוח את כל מה שעשיתי. כך שבעצם, השיקום התורני מאפשר גם מרכיב רוחני, גם התנהגותי וחשיבתי, וגם פסיכולוגי".

כחוקרות, איך היתה עבורכן החוויה של להיכנס ולחקור עולם תוכן תורני?

"שתינו נשים שאינן מנהלות אורח חיים דתי, אבל באנו לזה באוזניים לא שיפוטיות ומתוך אמונה שאדם במשבר רוצה כלים, בין אם זה כלים רוחניים או אחרים. אני יכולה להוסיף, שכחברה, כשאנחנו רואים עבריינים שחוזרים בתשובה בכלא, האזרח הרגיל סקפטי או ציני לגבי כמה זה אמיתי או עוזר והאם הם שמים כיפה כדי להשיג דרך זה משהו. באמת לחלק מהאנשים שראיינו גילינו שיש גם מרכיב תועלתני בלהיות אסיר תורני בכלא.

ד"ר אלי תימן

"לא כל מי ששם כיפה עושה את זה ממקום אמיתי, יש גם עבריינים ששמים כיפה ואח"כ מורידים אותה, אחרי שהיא משרתת אותם. האגפים האלה יותר מוגנים, יש שם אפס סובלנות לאלימות, אין התמכרויות ויותר בטוח להיות בהם. וזה המקום שממנו אני הגעתי, ואני חושבת שבמהלך המחקר מצאתי את כל הקשת, גם את האנשים שזה באמת תופס אותם ומסייע להם ונותן להם כלים חדשים וגם את אלה הם אופורטוניסטים שהבינו שכדאי להיות כזה, אבל זה לא מתפקידי לשפוט מי אמיתי ומי לא, מה גם שהמחקר לא התעסק בזה.

"אני באופן אישי בתחושה יותר טובה שיש כאן דברים אמיתיים וזו לא העמדת פנים, וזה תהליך אמיתי של חיפוש פנימי ומציאה של כלים שמסייעים לאסירים בתהליך השיקום שלהם. כאדם חילוני אני לא חושבת שאנשים דתיים 'חיים באור' והחילונים לא, אני לא שם. בעיני, חשוב שנישאר פתוחים שהכל לגיטימי. אני רוצה שכל אחד ימצא את הדרך שלו, ובוודאי עבריין שחזר בתשובה זה נהדר, וזו דרך שתביא לו איכות חיים וזה מה שנכון עבורו".

היה משהו שהפתיע אתכן בממצאים של המחקר?

"בהחלט. מה שהפתיע אותנו, היה שמצאנו באופן סטטיסטי מובהק שיש הבדל מאוד גדול באחוזי החזרה לעולם הפשע בין בוגרי השיקום התורני לבוגרי השיקום הכללי. בחנו קרוב ל-300 איש ובדקנו כמה מהם חזרו לכלא בטווח של שלוש שנים מהשחרור שלהם, מול אוכלוסיית הגברים היהודים שהם אינם בוגרי שיקום תורני, ומצאנו שהסיכון לחזרה לפשע אצל אלה שעברו שיקום תורני - הוא נמוך בהרבה, מאשר האוכלוסייה הרגילה התואמת. זה גם אומר לנו שאנשים מרגישים שהם קיבלו כלים מהותיים שמסייעים להם בהפחתת מועדות לפשע".

ואם זה מפתיע אתכם, הרי שבעולם האקדמיה, נראה שלא מדובר במחקר ראשון שמוכיח את היופי והתועלת שביהדות. ד"ר מורג מצביעה גם על מחקרים קודמים שנעשו כבר בעבר בתחום. "ד"ר אורי טימור כבר עשה מחקרים בנושא לפני הרבה שנים על בחורי ישיבות, וכבר אז דיבר על הכלים שבחורי ישיבות מקבלים בישיבה מבחינה אקדמית. יש עוד מחקרים שונים שנעשו, וכולם מדברים על הכלים שהדת נותנת, וזה מרתק".

בהקשר לכך, גם ד"ר רותם אפודי, ראש מחלקת מחקר והדרכה בראשות לשיקום האסיר, נרעשת מן הממצאים. "חשוב להדגיש שמדובר בחוקרות עצמאיות, לא מדובר במחקר פנימי שהזמנו או מימנו. אנחנו רק פתחנו את השערים לחוקרות אובייקטיביות ממדעי ההתנהגות שהביעו רצון לכך. הממצאים מאוד מעודדים וחדשים לנו, ואנחנו מחכים לדו"ח הסופי ומחכים בקוצר רוח ליישם את הדברים בשטח, כי הם מאוד מעודדים".

אילו מסקנות אתם מסיקים מהמחקר לשיקום הרגיל?

"ה'סטארט-אפ' האמיתי כרגע יהיה 'לזקק' את זה מעבר לדת ולא רק בהקשר אליה, ולהבין מה שם עובד ואיזה מרכיבים צריך ואיזה כלים צריך. כי בעיני כאשת מקצוע, בשונה מדעתו של הרב אבינועם, זה פחות חשוב אם זה יהיה דווקא תחת המטריה הדתית, מה שחשוב הוא שנעזור לאנשים. השיקום הדתי כיום למשל פחות מכוון לנשים משום מה, ואני חושבת שלמה שלא יינתנו הכלים האלה בין אם תחת הדת או לא, כדי לסייע להן לחזור לחיים הרגילים? לכן חשוב בעיני להעצים את המרכיבים מעבר לדת ולהציע אותם כשיקום".

ואת חושבת שזה אפשרי? בכל זאת, אי אפשר לנתק את השיטה מזה שהיא מחוברת לתורה, אולי זה בעצם סוד ההצלחה שלה

"אני לא מקילה ראש במרכיב הרוחני ובמרכיב של ההשגחה העליונה, וחושבת שהוא מאוד חזק. כשאתה מאמין שיש מישהו שמוביל אותך ויש יד מכוונת - זה מרכיב חשוב וחזק שאי אפשר להקל בו ראש. הרב אבינעם למשל, לוקח פרשות מהתורה ומלמד ומנתח דרכם ערכיים מוסריים, וכשאסירים עושים את זה ומתחברים לחיי היומיום שלהם ומבינים פתאום את המוסר דרך העולם הערכי ודרך סיפורי התורה - זו דרך אחת. אבל אפשר גם לקחת את הסיפורים הערכיים לאו דווקא דרך סיפורי התורה, יש המון צורות שיקום, ויש עוד יותר מומחים בשיקום, אבל יכול להיות שזה טיפה יעזור לנו להבין מה עובד ומה יכול לעבוד. בכל זאת, בין 30-40 אחוז מהאסירים שמועדים שוב בתוך 3-5 שנים זה נתון שאנחנו צריכים להיות מאוד מוטרדים ממנו.

"אני באופן אישי באה מהמקום שאינו מטיף ומחזיר בתשובה, וכאשת מקצוע אני מאמינה שכל אחד צריך למצוא את מה שעוזר לו, ואת הצד הערכי והמוסרי שלו וכגורמי שיקום נציע קשת רחבה של שיקום. אני רוצה להלביש את החליפה לכל אחד שזה מתאים לו, מי בשיקום הדתי, הרוחני, או התורני, ומי שלא. שכמה שפחות יחזרו לפשוע. יש מחיר נורא יקר לעבור עבירות, וזה לא רק בהיבט החוקי. זה נורא קשה לחיות כעבריין, קשה למצוא איכות חיים טובה, זה חיים בלי שקט פנימי. גם כשנדמה שטוב להם -  אני יודעת כמה העולם הזה הוא עולם של אשליות, שאין בו יום אחד של שקט, עם הדאגה כל הזמן מנקרת וחששות של 'מי עלול לפגוע בי'. בסופו של דבר - כל אחד מה שמדבר אליו, אם בסוף הסטנו את האדם מעולם העבריינות - לשם אנחנו מכוונים בשורה התחתונה".

איך את מסבירה את זה שהרב אבינועם כהן הצליח בהיעדר כלים אקדמאיים, ורק בעזרת כלים שרכש מהתורה בעצמה, במקום בו נכשלו אנשים כל כך מלומדים בתחום?

"הרב אבינועם, שזו זכות להכיר אותו, הוא חוזר בתשובה וזה נורא משמעותי. הוא מצא וחי את מה שהוא מוכר ומציע ואני חושבת שהוא התבסס על כלים שהוא והצוות שלום מצאו שסייעו להם. חוץ מזה הרב הוא עובד סוציאלי בנשמתו, ואמנם לא למד את זה, אבל הוא בא עם משהו שקיים בתוכו. אם יש לך את זה - אתה לא חייב ללמוד את זה, התואר זו רק הכרה רשמית, אבל בפועל הוא יודע על מה אני מדברת ואני יודעת על מה הוא מדבר, ואנשי המקצוע הכי טובים הם אלה שיש להם את זה בפנים".

אילו תגובות קיבלתם למחקר עד כה?

"המחקר עדיין לא פורסם בכלי התקשורת השונים, אנחנו עדיין לא משתפות את הממצאים שלו חוץ מהחשיפה הראשונית להידברות, אבל יש סקרנות והתעניינות גדולה סביבו. אני יכולה לומר שיש הרבה מאוד תובנות מתהליך השיקום התורני, שאנחנו מרגישים שאנחנו רוצים ללמוד כדי ליישם גם בשיקום הכללי. בינתיים, זה עובר תהליך ניתוח אקדמי סדור ומובנה, כי אנחנו רוצים להוציא את התובנות בצורה מקצועית מסודרת ואקדמית. אנחנו עוד נשב גם עם הרב אבינועם ויחד איתו נעצב מודל מעוצב על בסיס הממצאים, שיקבל תוקף ממשי, כי דברים שפעלו עד היום לפי אינטואיציה נכון לגבש אותם לשיטה מסודרת. אני לא יודעת לדבר עדיין במונחים, אני מקווה שעם הזמן הקרוב נצליח להשפיע. מה שברור בינתיים מעל לכל ספק הוא, שיש פה משהו שעובד בלי שום ספק ושחייב להגיע לאנשי שיקום נוספים". 

ומי שעומד מאחורי התוכנית, הרב אבינועם כהן, אומנם מצטנע מאוד בכל הקשור לפעילותו המהפכנית בהקשר השיקומי, ובכל זאת, הוא בוחר להסביר את הצלחת התכנית השיקומית באומרו כי בעיניו "דווקא במקום שבו החירות של הגוף נשללה - נפתח חלון הזדמנויות לנשמה". בנוסף הוא טוען, כי השיקום התורני עשוי להתאים לכל אדם. "השיקום הוא שיקום רוחני", הוא מסביר. "שבעצם אינו מותאם רק ליהודים שומרי מצוות. בגלל הנושא האמוני שבו, הוא מתאים גם למי שאינו יהודי, כי האמונה שייכת לכל אדם. אני מקבל פניות היום שמביעות התעניינות במערך השיקום שלנו גם בקרב אסירים מוסלמים, שמבקשים לבדוק איך אפשר להחיל אותו אפילו אצלם".