פרשת יתרו: איך הופכים רגש למעשה?

רבים מאיתנו או מהסובבים אותנו נפגשו במהלך חייהם בארוע מטלטל שהביא אותם להרגשת מחוייבות אינסופית של הכרת תודה לבורא עולם, ואפילו למחשבה ש'צריך להשתפר', או בלשון עממית יותר: 'צריך להתחזק בדת...'. זה יקרה בדרך כלל כשאדם מרגיש שחייו ניתנו לו במתנה, כשניצל בנס מארוע מסוכן או ממחלה,. זה יכול גם לקרות ללב מרגיש יותר בשעת שמחה ובהרגשה של סייעתא דשמיא מיוחדת. ברוב המקרים ההרגשה הזו חולפת ומתנדפת, ורק כאשר זוכים לנצל את המומנטום, ולהחליט איזו החלטה מעשית - 'לקבל קבלה' כל שהיא – רק אז נשאר רושם.

למרבה הצער, ברוב המקרים ההודיה נשארת בתחום הרגש, ולכן כדרכו של רגש היא בת חלוף.

בפרשתנו אנו פוגשים אישיות מיוחדת, יתרו חותן משה, שמ'השמועה' על המאורעות של עם ישראל, שאינם נוגעים לו באופן ישיר - הוא מתפעל ומתרגש, אך לא מסתפק בכך, ללא שהיות הוא קם ויוצא מארצו וממולדתו (אליה היה בהחלט קשור בקשר חזק כפי שניתן לראות מכך שלבסוף בקש לחזור ומשה מפציר בו 'אל נא תעזוב אותנו'). הוא מקיים 'לך לך מארצך וממולדתך' ויוצא אל המדבר כדי להשתתף עם העם הנבחר בגורלו, ולנסות להצטרף אליו אם יתקבל לגרות.

[כן, 'אם יתקבל' אמרנו, כפי שנאמר ב'תרגום יונתן' - יתרו חשש שלא יתקבל לגרות, כנראה מפני שעם ישראל נמצא עכשיו בשעה של הצלחה ועתיד מובטח, ולכן הוא מצרף את הנימוקים של 'איחוד משפחות' – 'אשתך ושני בניה'].

הנה פגשנו את האיש שמתרגם מחשבה והתעוררות – למעשה. ולא זו בלבד, הוא מוכן לשלם מחיר על האמת אותה הכיר, לנטוש הכל ולבא כמבקש ומתחנן להתקבל ל'דת האמת'!

ולכן הוא באמת זוכה. האמת שלו כה נוקבת שהצעתו לשינוי סדרי הדיון מתקבלת – על אף שהיא חורגת לכאורה מהכללים המקובלים (אורח לא אמור להשיא עצות ובודאי לא לגדול הדור...), הוא זוכה לראות את חתנו מנהיג את עם ישראל – וגם אחרי דורות רבים היו מבני בניו לומדי תורה המצטיינים בבקשת האמת (ראה מסכת תמורה דף ט"ז).

'מה שמועה שמע ובא'

חכמינו במדרש ופרשני המקרא בעקבותיהם, עומדים על לשון המקרא 'וישמע יתרו' - והם תמהים 'מה שמועה שמע ובא'? כלומר, מה היא השמועה המטלטלת שגרמה לו את התזוזה הסופית? (בתלמוד במסכת זבחים דף קטז עמוד א' מופיעה תוספת 'וישמע יתרו כהן מדין - מה שמועה שמע ובא ונתגייר') הרי יתרו מבקש דרך כבר שנים, הוא גם הכיר את משה מקרוב ובודאי ניהל אתו שיחות פילוסופיות לא מעטות, וכל זה עדיין לא הביא אותו להכרה והחלטה סופית. מהי אם כן 'השמועה' שגרמה לו את השלב המכריע, את המסע אל המדבר ואת בקשת הגיור?

ומשיבים על כך חכמינו ששמע - 'קריעת ים סוף ומלחמת עמלק'. והדברים עדיין טעונים הסבר. ניתן להסיק כי הכרה פילוסופית לבדה אינה משנה בנאדם והוא זקוק לאיזו טלטלה או ארוע מכונן, אולם מה המיוחד במאורעות אלו דווקא - יותר מכל שאר התהליך של יציאת מצרים? מדוע לא סיפק את חז"ל האמור במקרא: 'וישמע יתרו... את כל אשר עשה ה' לישראל... אשר הוציא את ישראל ממצרים'.

בעקבות דברי הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק – מאבות החסידות – שמציע רעיון דומה, אנו מעלים כאן רעיון, כי 'יציאת מצרים' כשלעצמה הינה מאורע בו הבורא פועל בעולם ללא שיתוף בחירת האדם, מה שנקרא בלשון הקבלה 'איתערותא דלעילא' (= התעוררות מלמעלה) בעוד שבקריעת ים סוף היתה השתתפות של בני ישראל – הים נקרע רק כאשר בני ישראל התחילו להכנס לים מכח עוצמת בטחונם בבורא עולם. זוהי 'איתערותא דלתתא' (= התעוררות מלמטה) וכאשר היא נעשית במסירות נפש יש לה עוצמה אדירה: לא רק שהיא בוקעת את הים, היא בוקעת גם את ערלת הלב של יתרו...

כך גם מלחמת עמלק. הנצחון במלחמה זו היה על טבעי, אולם הוא לא היה נס גרידא. קדמה לו מסירות נפשו של יהושע שיצא להלחם בעמלק, שהיה גם כח צבאי חזק ונועז וגם כח טומאה רוחני רב עוצמה, וקדם לנס זה גם המצב: 'שהיו ישראל משעבדים את ליבם לאביהם שבשמים' בראותם את ידי משה מונפות אל על.

הניסים של קריעת ים סוף ומלחמת עמלק היו אפוא בעלי השפעה עוצמתית על טבעית. השכל והרגש גם יחד לא היו מספיקים לגרום טלטלה כזו אצל יתרו, אבל העוצמה האנושית שמאחורי הניסים הללו – היא הסוד. מסירות נפש המושקעת במעשה – זורעת בו זרעים העושים פירות...

אורי זוהר כמשל

נוכל להמחיש זאת בהתבוננות בהשפעתה של דמות מיוחדת, יחידה במינה בדורנו. רבים זוכרים את הרב אורי זוהר מימי הזוהר שלו על המרקע. יום אחד הוא הכריז על חזרה בתשובה, וכל העם בישראל חשב שזו עוד בדיחה טובה... למעשה, אורי זוהר פרש בשיא, ונטש את כל העולם אליו היה שייך. הוא גם לא עסק ב'קירוב רחוקים' לא הופיע בסמינרים - אלא הסתגר יומם ולילה במשך כעשר שנים ולמד תורה... כמובן שבאותן שנים התקדם עוד ועוד בעבודת ה' ונהיה איש צדיק ממש, אבל הכל נעשה בסתר, ויש להניח שזה לא היה פשוט להתחיל את החיים מההתחלה, כשלהוציא ממקרים בודדים – הוא בורח מכל פירסום ובמה שחיכו לו גם בגלגולו הנוכחי.

רק אחרי כעשור, כשכבר נעשה תלמיד חכם ובקי בש"ס – התחיל הרב אורי זוהר לעסוק בפעילות של קירוב תוך כדי שגם בעת הזאת הינו עסוק בראשו ורובו בלימוד התורה. מי שיודע על ההצלחות המדהימות של ארגוני הקירוב והמהפכות שחוללו בעשרים וחמש שנים האחרונות – לא יכול שלא להשתומם.

יתכן, יתכן מאד, שמסירות הנפש של אורי זוהר – שבינתיים נעשה הרב הצדיק והגאון ר' אורי זוהר – היא העוצמה הרוחנית הנסתרת שמאחורי תנופה אדירה זו.

איש אחד עם מסירות נפש עוצמתית יכול להפוך עולמות, וזו רק דוגמה אחת מני רבות.  

מעובד מדברי הרב מנחם יעקובזון, ראש ישיבת 'מאור יצחק' במושב חמד

הטור מתפרסם לעילוי נשמת מנחם ורחל שרעבי ע"ה