היום לפני: י"ח בשבט – נס הצלת יהודי סרגוסה

מסופר כי בעיר סרגוסה שבספרד, בעת שלטונו של המלך סארגוסאנוס היהודים זכו ליחס כבוד מהמלך. היהודים אשר כיבדו את המלך גם הם, היו נוהגים לצאת להקביל את פני המלך אשר מגיע לעירם בליווי ספרי תורה מ-12 בתי הכנסת השונים בעיר סרגוסה, במעמד ברכה מיוחד עבורו.

יום אחד החליטו חכמי ורבני היהודים בעיר סרגוסה להפסיק במנהגם, בטענה שמדובר בביזוי לספרי התורה הקדושים אשר יוצאים מבתי הכנסת לכבוד מלך בשר ודם. החכמים החליטו כי בעת ביקורו של המלך, יוציאו את התיקים של ספרי התורה כשהם ריקים ועטופים במעילי רקמה, כך שספרי התורה יישארו בבית הכנסת.

אדם יהודי רשע בשם מרקוס אשר פרש מדרכי היהדות, החליט להלשין למלך סארגוסאנוס על תחבולת היהודים, תוך הטחת אשמה שהם מבזים את המלך. כששמע המלך את דבריו של מרקוס הרשע, זעם וקצף על היהודים. המלך פסק כי יגיע לעיר סרגוסה, ויבדקו את תוכן התיקים, וכי אם הדבר נכון ישמידו את כל יהודי סרגוסה, בתיהם ובתי הכנסת שלהם.

ביום י"ח בשבט יצא המלך סארגוסנאנוס במשלחת צבא רב וגדול חמוש בכלי מלחמה אל העיר סרגוסה, מלווה במרקוס הרשע.

בלילה שלפני ביקורו של המלך, נגלה אליהו הנביא זכור לטוב בחלום אל כל 12 שמשי הקהילות של בתי הכנסת בעיר סרגוסה, וציווה עליהם להחזיר את ספרי התורה לתיקים שלהם בשעת הלילה המאוחרת.

למחרת כאשר הגיע המלך סארגוסנאוס וצבאו לעיר, יצאו לקבלו כל יהודי העיר כשהם מברכים את המלך בליווי תיקי ספרי התורה. המלך הרשע ציווה על יהודי העיר לפתוח את כל תיקי ספרי התורה, והיהודים אחזו ברעדה גדולה. כשפתחו את תיקי הספרים, נדהמו כולם לראות את גודל הנס: כל התיקים מכילים את ספרי התורה.

המלך סארגוסאנוס חנן את היהודים, וזעם כל כך על מרקוס הרשע אשר שיקר לו. המלך דן את מרקוס הרשע לתלייה, וליהודים בסרגוסה הייתה אורה ושמחה וששון ויקר.

יהודי סרגוסה קבעו את יום י"ח בשבט בו אירע נס הצלתם ליום חג משתה ושמחה. ביום זה קוראים יהודי סרגוסה מגילה מיוחדת שנכתבה לזכר הנס: "מגילת סרגוסה", ובכל פעם שמוזכר שמו של מרקוס הרשע, נוהגים יהודי הקהילה להשמיע רעש ברעשנים, ולחבוט ברצפה.