"את החיים שלי אני חייב לרב זמיר כהן"

היה זה בשנת 2005, כשהחל את חוק לימודיו האקדמיים בפקולטה ללימודי סינית, ושנתיים לאחר מכן – טס להתמחות בסין. "כמי שהחל ללמוד אמנויות לחימה כבר בגיל צעיר והיה מעורה מאוד בכל התרבות - זה היה חלום ילדות שהתגשם", משחזר גבירץ בן ה-35, מקריית מוצקין אך מסייג: "אך רק כשאתה חי שם, אתה מבין איזו טעות איומה זו. מי שלא היה בסין, אי אפשר להסביר לו עד כמה המקום הזה חשוך מבחינה רוחנית, אפילו אפל הייתי אומר. מבחינה חומרית סין מציעה את התענוגות הכי צבעוניים – בכל הצורות והגדלים. אבל רק מי שחי שם תקופה, יוכל להעיד שהכל שקר – ריקנות מוחצנת מפלסטיק, שמושכת אותך אליה בכל הכוח מבלי שתוכל להתנגד".

אז מה בכל זאת נתן לו את הכוח להחזיק את הראש מעל לפני המים, ולשמור על העקרונות שלו לאורך כל הדרך? "הכל בזכות חבר ישראלי שהשמיע לי הרצאה של הרב זמיר כהן. 'יש רב מעניין שאתה חייב להכיר', אמר לי. למרות שלא הייתי בקטע של רבנים, הסכמתי להקשיב. לפני כן, כשמישהו רק היה מתחיל לדבר איתי על יהדות – זה לא היה נשמע לי כמו סינית, כי סינית אני מבין. הייתי רחוק מזה אלפי שנות אור, ולכן זה היה נשמע לי כמו שפה שעוד לא המציאו בכלל. אבל כששמעתי לראשונה את הרב זמיר כהן – נדהמתי. במשך שעה שלמה ישבתי והאזנתי לדברים שלו בקשב רב, הכל כדי לתפוס אותו על הטעות הכי קטנה ולהוכיח לעצמי שהדרך שלי צודקת ונכונה, יותר משלו. יש לך מושג איך הרגשתי כשגיליתי, שלא רק שהוא לא הוציא שטות אחת מהפה, אלא שמר אותי בפוקוס במשך שעה שלמה? האור שגיליתי באותה שעה – מחייה אותי עד היום, ואין יום שאני לא שומע בו לפחות הרצאה אחת של הרב זמיר. הרב זמיר כהן? את החיים שלי אני חייב לו, ולכן זה חוק בל-יעבור אצלי, להתמלא מדברי התורה המתוקים שלו".

אף שטרם קיבל עליו שמירת תורה ומצוות, כשהכיר את מי שלימים תהפך לאשתו – אישה ממוצא סיני-פיליפיני, כבר התעקש גבירץ שתתגייר כדת, כתנאי הכרחי לחתונה (אם כי יש לציין שנישואין עם בת עם זר על בסיס התחייבותה להתגייר, אסורה בהחלט עפ"י היהדות).

אוריאל (רוברט) גבירץ

למה בעצם זה היה לך כל כך חשוב?

"אין לי מושג. בבית אף פעם לא שמו על זה דגש מיוחד, אז אני מניח שזה שילוב של אופי ותכונות מולדות עם דפוסי התנהגות חברתיים שינקתי מהחברה בה גדלתי והתחנכתי. למרות שתמיד הייתי אנטי דתי, אני זוכר את עצמי כבר מגיל שלוש – שואל שאלות שברומו של עולם כמו 'מה קורה אחרי שמתים'. כך שהחיבור הרוחני הזה לה' - תמיד היה בי, אלא שאף פעם לא קישרתי בינו לבין אורח חיים דתי".

איך היא הגיבה למשמע התנאי?

"מבחינתה לא היו שום שאלות. 'אני בעסק', היא אמרה לי בשיחה רצינית שקיימנו לפני שהחלטנו לחזור לארץ יחד. אחרי שהבנתי שאין לה התנגדות להתגייר, התחתנו".

החתונה הייתה בשנחאי, אך רק 'על הנייר'. מיד לאחריה החלה אשתו את תהליך הגיור בסניף חב"ד המקומי, ועם הזמן התחזק גם גבירץ בעצמו. "התחלנו לשמור טהרת המשפחה, כשרות, שבת ועוד, ולהיות יותר מעורבים בנעשה בקהילה היהודית".

מהקשר הזה נולדו שני ילדים בעלי שמות יהודיים ודרכון ישראלי, אולם הוא לא החזיק מעמד לאורך זמן. "אחרי חמש שנים של התחזקות ותהליך גיור שמכל מיני סיבות - לא נגמר - פשוט נמאס לה. היא לא מצאה את עצמה בחיים האלה, ונאלצנו להיפרד", מסביר גבירץ. "היום ברור לי שה' כיוון את הכל, והוא זה שרצה שהקשר הזה ייפסק".

אחרי הגירושין, עבר לעיר אחרת בסין – שנג'ן, שם עבד כשנתיים, וגר בשכירות בקומה השלישית של בית חב"ד. החיים זרמו לכאורה על מי מנוחות, אך לא עבר זמן רב ובעיה חדשה צצה באופק. "מכיוון שבסין יש אפס יהודיות שכוונתן להשתקע שם, היה לי מאוד קשה למצוא זוגיות אחרת. למזלי, ה' גלגל כך שאסיים את חוזה העבודה מוקדם יותר – מה שאפשר לי לחזור לארץ יומיים לפני ראש השנה האחרון". כיום ממשיך גבירץ את מגמת ההתחזקות הרוחנית, במטרה להינשא בקרוב עם בת ישראל כשרה כדת משה וישראל - ולרגע לא מתייאש מהחיפוש אחריה. "להתייאש זו לא אופציה שקיימת בלקסיקון שלי. ה' קובע פה את הכללים – מתי המשחק יתחיל, ומתי, כיצד ועם מי הוא יסתיים. אני רק מתפלל שהפעם הוא יסתיים בצורה הכי טובה שיש".

מעוניינים לשתף אותנו בסיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל shira@htv.co.il